מהיום אימרו "מחנכות" ולא "מטפלות"

לפני ימים אחדים הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו על כוונתו להעביר את האחריות על מעונות היום המפוקחים לידי משרד החינוך. אם אכן מדובר בהחלטה מחייבת ולא בתעמולת בחירות, הרי שיש לברך על כך.

זה שנים רבות שאנו, הארגונים שמפעילים את המעונות המפוקחים, מטיפים לצעד זה מתוך הבנה שחינוך מתחיל בגיל לידה ולא בגיל 3. מעונות היום נמצאים באופן היסטורי באחריות משרד הרווחה, מתוך הנחה שמדובר בפתרון לנשים שרוצות לצאת לעבוד ולשם כך זקוקות למסגרת עבור ילדיהן.

עלינו לשאוף לשוויון מגדרי בכל התחומים, גם באחריות ובנטל ההורי, וברצון של גברים ונשים כאחד להשתתף בחיי ילדיהם. מעבר לכך, אינספור מחקרים מוכיחים עד כמה חשוב החינוך דווקא בגילאי לידה. הגיע הזמן שניגמל ממושג ה"מטפלות" ונעבור למושג "מחנכות".

מעונות היום המפוקחים הוא ענף שנמצא בקריסה. מאות אלפי פעוטות נמצאים במעונות יום בישראל, רק כרבע מהם במעונות המפוקחים והמסובסדים, דוגמת המעונות שמפעילות נעמת, ויצ"ו, אמונה וארגונים חברתיים נוספים.

אין זה מקרי - מצב הענף משפיע גם על החלטת ההורים, אלו שיכולים להרשות לעצמם זאת, לשלם כסף רב בהרבה עבור המעונות הפרטיים. לא מדובר בגזירת גורל.

לאחרונה הציגו נציגי המעונות המפוקחים לממשלה תוכנית מקיפה ומפורטת להבראת והצלת הענף. נכון להיום, ההוצאה של מדינת ישראל על חינוך לגיל הרך היא מהנמוכות במדינות ה-OECD ובהפרשים אדירים. מבחינת המדינה, חינוך חינם מתחיל מגיל 3 ולא מגיל 0 - וזה הוא שורש הבעיה ביחס לגיל הרך בישראל.

מצב התקינה של מספר המחנכות (מי שמכונות "מטפלות") אל מול מספר פעוטות, גם הוא מהנמוכים במדינות המפותחות. התנאים הסוציאליים שבהם מועסקות המחנכות מחפירים ורובן אינן מסוגלות לגמור את החודש בכבוד.

כל הגורמים האלו ביחד, מובילים לנטישה המונית של המקצוע וכן, גם לחוסר יכולת למשוך נשות מקצוע מהמעלה הראשונה לעבוד בתחום.

התוכנית שהוצגה לממשלה כוללת מספר מרכיבים אקוטיים. אחת הדרישות העיקריות היא השוואת תנאיהן של המחנכות במעונות לאלו של הסייעות בגני הילדים. במילים אחרות, מדובר בצמצום פערי השכר שמובילים לנדידת כוח אדם איכותי מהמעונות לגני הילדים, שם התנאים משופרים באופן משמעותי.

כמו כן, הדרישות כוללות שיפור מצב התקינה ותוספת של מחנכת לכל כיתה במעון; העלאת שכר; ותמריצים שנועדו לשמר כוח אדם איכותי במערכת. מעל לכול - יחס אמיתי ל"מטפלות" כמחנכות לכל דבר, והרי הוכח כבר שכל שקל שמושקע בגיל הרך מחזיר עצמו במכפלות בשנים המאוחרות יותר.

ההבנה חייבת להיות שהמשבר חמור ורחב בהרבה מכותרות מתחלפות אודות פיקוח. באלימות יש לטפל באכיפה מרתיעה, ביד קשה ביותר ובפיקוח אך גם בחינוך ובהוראה, במקביל. יש לזכור, שרובן המכריע של המחנכות הן נשים ערכיות, שוודאי אינן הגיעו לתחום בשל השכר או תודות לתנאים הסוציאליים הטובים.

יש להיזהר ולא לשפוך את התינוק עם המים. המהפכה צריכה לכלול לא רק פיקוח הדוק יותר אלא גם שיפור משמעותי בתנאיהן של המחנכות שאחראיות על היקר לנו מכל.

רק מבחן הזמן יילמד אותנו אם קברניטיה של המדינה החליפו דיסקט בכל הקשור לגיל הרך או ששוב מדובר בהבטחות ריקות מתוכן. כולי תקווה שהפעם יגיע השינוי האמיתי והמיוחל לו מצפים כל כך הרבה הורים וילדים בישראל. 

הכותבת היא יו"ר נעמת