האם מכרז הדור החמישי יעצור את הדימום ויספק חבל הצלה להשקעות בשוק הסלולר

עוד לא יבשה הדיו על פרסום המכרז לדור החמישי, ועוד בטרם הגיע לידי חברות הסלולר, יצאו חלקן בהתקפה על משרד התקשורת. הן מצדן טוענות כי ההקלות שמתכוון המשרד להעניק להן כתמריץ להשקעה לא מספקות.

ובכן, זה לא שהמכרז שפורסם השבוע אינו חף מטעויות. אבל התגובה של חברות הסלולר לא מידתית, בטח כשהן אפילו עוד לא עיינו בו. משרד התקשורת כן מנסה דרך המכרז להעניק להן הקלות משמעותיות מתוך הבנה למצוקותיהן. ולכן היה עדיף שהפעם הן יפנו את המשאבים שלהן לביצוע שיפורים בנקודות המרכזיות במכרז במקום להתלונן באופן כמעט אוטומטי.

וצריך גם להגיד מילה טובה למשרד התקשורת. למרות העובדה שאנחנו בפיגור לעומת מדינות אחרות, המכרז יצא בלוחות הזמנים שהמשרד התחייב עליהם. הדור החמישי הוא מהפיכה עולמית שהשלכותיה המלאות עדיין לא מובנות לגמרי, ולכן כה חשוב להוציא את התדרים כמה שיותר מהר. חבל שהתעכבנו עד כה.

משרד התקשורת חוטף ביקורות על ימין ושמאל, וברוב המקרים הוא מרוויח זאת ביושר. הפעם, בהנחה שלוחות הזמנים יישמרו, החברות יכולות להתארגן לקראת השנה הבאה עם ודאות יותר גדולה.

1. מכרזים שמשרתים מטרה קונקרטית

המכרזים של משרד התקשורת בתחום הסלולר נועדים בדרך כלל לשרת מטרה מסוימת. כך למשל, במכרז להוספת מתחרים חדשים בדור השלישי שיצא ב-2011, המשרד אפשר את כניסת גולן טלקום ואת הוט מובייל לשוק. מטרת המדינה אז הייתה להגביר תחרות, ולכן התמריצים היו החזר של הכסף שהפקידו החברות כערבות על עמידה בגיוס מנויים ופריסת רשתות, בהנחה שהדבר יביא להוזלת מחיר מהירה לצרכנים - מה שאכן קרה.

וגם הפעם למכרז יש מטרה מסוימת. מכרז הדור הרביעי האחרון היה שונה במהותו מהמכרז שפורסם השבוע לדור החמישי. ראשית, מכיוון שהקצו בו רק 40 מגה והיום מקצים מאות מגה.

בנוסף, במכרז הדור הרביעי מנגנון המכרז היה פשוט - יש כמות תדרים מוגבלת, ולכן הם הוקצו לכל המרבה במחיר. כל מציע נתן את הצעת המחיר שלו לפס התדרים, ובהינתן ההצעה שלו אמרו לו בכמה הוא יכול לזכות. מי שהביע את הערך הכי גבוה זכה בכמות הגדולה ביותר של תדרים. זה גם היה מודל רב סבבי, אבל בסופו של דבר הוא מיקסם ערך ותחרות.

במכרז הנוכחי החליט משרד התקשורת לא למקסם הכנסות, הוא העדיף שהכסף של החברות יושקע בתשתיות. לכן, המנגנון שנבחר היה מנגנון שמעודד את המציעים "להגיד אמת", כפי שמגדירים זאת במשרד התקשורת. המוטיבציה שלהם להגיד אמת מושגת כי הם יכולים לבטא את הערך האמיתי, בידיעה שהם יכולים לשלם פחות. פשוט כי הם משלמים על בסיס ההצעה השנייה בתור.

2. איך גורמים לחברות "להגיד אמת"

בשלב הראשון על המפעילים להציע מחיר, ובשלב השני להגיד גם כמה הם רוצים להציע בסבב הבא וכמה הם מוכנים לשלם על זה. זה אומר שהם לא יכולים להציע בסבב השני מחיר מופרז, כי צריך "להגיד אמת" בשלב הראשון.

בשלב של שיקלול ההצעות, עורך המשרד בדיקה האם ההצעות יכולות להתקיים ומוודא שחיבור של כל ההצעות לא חורג ממלאי התדרים הקיים. המשמעות של כל זה היא שהמציע משלם את הנזק שגרם למציעים האחרים כתוצאה מהשתתפותו. הפער שנוצר בין ההצעה והזכייה לבין מה שאחרים היו מוכנים לשלם זה "הנזק" שגרם המציע ואת זה הוא ישלם. לדברי המשרד, מנגנון כזה מוריד את התשלומים עבור המפעילים.

3. הנחות על אגרות וצ’ופרים נוספים

אחד הנושאים הכאובים הוא שאלת התשלום על אגרות התדרים. כיום החברות משלמות בכל שנה כ-300 מיליון שקל לקופת המדינה עבור השימוש בתדרים. כעת, במכרז הדור החמישי, טווח התדרים צפוי לגדול משמעותית, ולכן החברות חוששות באופן טבעי מכך שהסכום שהן משלמות יגדל משמעותית.

במשרד מנגד משדרים צפירת הרגעה לחברות. אנשיו מבטיחים כי בארבע השנים הקרובות לא תחול עלייה בתשלומים. כך למשל הן ישלמו 255 אלף שקל עבור מגה אחד אגרה במקום מיליון שקל לשנה עבור תדרים בתחום ה-2.6 גיגה, עבור תדר בתחום ה-3.5 גיגה הן ישלמו 143 אלף שקל ועבור ה-700 מגה התשלום יישאר כפי שהוא היום.

הרציונל הוא שהחברות נזקקות למוטיבציה להשקיע, ולכן צריך להפחית להן את ההוצאות התפעוליות. לאחר מכן הולבש היעד של "החזר בגין השקעות בתלוי בהיקף הפריסה" - כלומר, ישקיעו יקבלו. לא ישקיעו, לא יקבלו. פה ניתנת הפחתה של 28% על כלל האגרות בתמורה לעמידה ביעדים ריאליים של הקמת אתרים, שימוש בתדרים החדשים ועוד.

הקלות נוספות שיינתנו לחברות הן למשל תשלום דחוי ל-2022 של דמי הרישיון. המטרה היא שחברות שיש להן חובות גדולים לא יצטרכו להעמיס על גבן חובות נוספים בעלויות ההקמה. בנוסף, המענקים הקבועים במכרז יוענקו כפרסים על הקדמת הפריסה. הכול על מנת לעודד את החברות לפרוס כמה שיותר תשתיות מתקדמות וכמה שיותר מהר. כל זה לצד הקלות נוספות.

4. מה בכל זאת עלול לעכב

לצד ההקלות, קיימות גם כמה נקודות בעייתיות במכרז. ראשית, משרד התקשורת הוציא מהמכרז את תדרי ה-800 מגה הרץ. מדובר בתדרים מאוד חשובים שהוצאו מהמכרז בגלל בעיות מול סלקום ופלאפון בכל הקשור לצורך להזיזם מתחומי תדרים שבהם הן משתמשות כעת.

אי ההסדרה של סוגיית הפינוי וההקצאה מחדש עבור שתי החברות היא כישלון גדול של משרד התקשורת לדורותיו. את זה היה צריך לעשות מזמן, והעיכוב עכשיו יצר קושי גדול מאוד עבור שתי החברות, שמתווסף לקושי הכבד שממילא כרוך בכניסה להשקעה בדור החמישי. גורמים במשרד טוענים שמדובר בבעיה משפטית שלא ניתן היה לפתור כעת, וכי הם ייאלצו לדחות את הפתרון למכרז שייערך בשנה הבאה.

הבעיה השנייה שמוסיפה לאי הוודאות היא אי ההקצאה של התדרים שבלעדיהם אין דור חמישי - וזה תחום התדרים המילימטריים. ל"גלובס" נודע שהמשרד עושה מאמץ להכניס את התדרים למכרז לצד תדרי ה-800 מגה הרץ בשנה הבאה.

5. לרדת לשורש הבעיה בשוק

למרות כל הבעיות, טוב שהמכרז יצא לדרך. אם היו מחכים עד שכל הכוכבים יסתדרו במדויק זה כנראה לא היה קורה. כעת השאלה העמוקה יותר שצריכה להישאל היא איך פותרים את הבעיה בשוק הסלולר, שמשפיעה על כל שוק התקשורת. מפעיל סלולרי גדול שיקרוס יכול לשבש את כל התוכניות.

וכאן הכדור חוזר לידיים של החברות. משרד התקשורת הבהיר בצורה ברורה שהוא לא יתנגד למיזוגים בשוק הסלולר, הבעיה שאף אחת מהחברות עדיין לא הרימה את הכפפה, אולי משום שכל חברה בטוחה שאחרות יקרסו לפניה.

בסוף התיקון בשוק יקרה, השאלה רק מה יהיה מחירו. כשסלקום מקימה רשת סיבים נייחת עם תש"י במסגרת IBC ולפלאפון יש את בזק מאחוריה, השאלה המתבקשת היא האם פרטנר והוט, שכבר משתפות פעולה ברשת סלולרית משותפת, יתמזגו לחברה אחת.