פסיקה: במסגרת טיול מאורגן גם לסוכנות הנסיעות יש אחריות לפצות במקרה של רישום יתר בטיסה

מי צריך לשאת באחריות לפצות נוסעים שלא עלו לטיסה בשל רישום יתר (Over booking)? חברת התעופה או סוכנות הנסיעות ממנה נרכשה חבילה של טיול מאורגן? בית משפט לתביעות קטנות בכפר סבא פסק כי חברת הנסיעות פגסוס תשלם 2,387 שקל לנוסעים שרכשו ממנה טיול מאורגן למרוקו שחזרתם לארץ עוכבה בשל רישום יתר בטיסת חזור. מחיר הטיול שכלל הדרכה וליווי מטעם מדריך של פגסוס עמה על כ-3,700 דולר.

הטיסות למרוקו דרך מדריד, בכיוון ההלוך והשוב בוצעו על ידי חברת התעופה הספרדית איבריה. ביום האחרון של הטיול המאורגן התייצבו חברי הקבוצה לרבות התובעים בשדה התעופה בקזבלנקה ומשם המריאו למדריד, לחניית ביניים בדרך חזרה לישראל. בשלב מסוים התברר כי התובעים (וחברי קבוצה נוספים) לא רשומים כנוסעים בטיסת ההמשך לישראל, משום שאיבריה ביצעה רישום יתר לטיסה.

רישום יתר היא תופעה רווחת ומרגיזה בענף התעופה - חברות התעופה במטרה למקסם את הרווח שלהן על כל טיסה עושות תחשיבים וסטטיסטיקות בכדי לשקלל את הסיכוי של נוסעים שרכשו כרטיסים שלא להתייצב לטיסה מסיבות כאלו ואחרות (טעות ביום, מחלה, שינוי בתכנית, פקקים בדרך לשדה התעופה וכיוצ'). על בסיס התחשיב הזה מוכרת החברה יותר כרטיסים ממושבים בפועל כשהיא יוצאת מנקודת הנחה שממילא יהיו נוסעים שלא יגיעו.

אלא שלא תמיד הסטטיסטיקה פוגשת את המציאות וכאשר מתייצבים יותר נוסעים מגיעים למצב של רישום יתר, 'אובר בוקינג', בעיה שצריך לפתור אד-הוק: בדרך כלל דרך פיצוי כספי שמוצע לנוסעים שלא אכפת להם לרדת מהטיסה ולעבור לטיסה הבאה (עם או בלי לינה ביעד). ואם אין מתנדבים בנמצא - או שמגדילים את הפיצוי או שנוקטים במהלך מרגיז - בוחרים את מי להוריד מהטיסה בכפייה - כולל תשלום של פיצוי שימתיק את הגלולה המרה, כפי שכנראה קרה במקרה הזה.

לפי התביעה, לאחר דין ודברים בשדה התעופה במדריד נותרו שלושה זוגות מחברי הקבוצה בהם גם זוג התובעים. התובעים הסדירו את חזרתם לישראל ובסופו של דבר טסו ממדריד ללונדון ומשם לישראל, על חשבון איבריה. טיסה לא ישירה זו האריכה משמעותית את מועד חזרתם לישראל עד כדי שהחמיצו חתונה אליה הוזמנו. בגין רישום היתר פיצתה איבריה את כל אחד מהתובעים בכ-600 דולר.

למרות זאת, התובעים בחרו להגיש תביעה נגד פגסוס. טענתם הייתה בעיקר נגד המדריך שהיה אמון עליהן, אליו פנו עוד בשדה התעופה בקזבלנקה משלא קיבלו כרטיסי טיסה לטיסת ההמשך לטיסה ממדריד לתל אביב. לטענתם, הוא השיב להם שזו לא בעיה ואולי אפילו הם ירוויחו מהסיטואציה שנוצרה.

בית המשפט קיבל את גרסתו לפיה ניסה לסייע לנוסעים ככל שביכולתו בכדי למצוא להם פתרון - מאמציו אף הועילו לחלק מחברי הקבוצה שהיו ברישום יתר לעלות בסופו של דבר על הטיסה. השופט מיכאל קרשן פסק כאמור שגם על פגסוס לשאת באחריות לפיצוי הנוסעים. את פגסוס הגדיר כ"נותן שירותי סוכנות נסיעות" שאמנם אין לה אחריות כלפי התובעים בשל רישום היתר שביצעה איבריה, אלא שאחריותה היא לדאוג ככל יכולתה לכך שלא יתרחשו במהלך הטיול תקלות ושיבושים מהותיים - ובזה לטעמו של השופט, פגסוס התרשלה משום שלא התחילה לטפל בבעיה עוד בקזבלנקה כשלא קיבלו כרטיסים לטיסת ההמשך ממדריד. את הפיצוי לנזק הלא ממוני (כלומר עוגמת נפש) קבע על 2,000 שקל. פגסוס גם תשיב את אגרת בית המשפט והוצאות המשפט בסכום כולל של 387 שקל. (ת"ק 49554-11-18).