אחרי עשור רה"מ נזכר "לקחת אחריות" על מחדל הדיור הציבורי: אלה הבעיות הדחופות

איך יודעים שמערכת הבחירות המנומנמת העלתה הילוך? בסוף השבוע שעבר ביקר ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרויקט דיור ציבורי שנחנך באשקלון. לאחר מכן העלה ציוץ בנושא בחשבון הטוויטר שלו, "הפעם אני לא אתן לאף אחד אחר את האחריות, ולא לעשות כלום במשך שנים. אני לוקח את האחריות: נפתור את בעיית הדיור הציבורי. במפלגת ישראל ביתנו, מיהרו לטעון מנגד שנתניהו מכוון לקהל הטבעי שלהם, ו"שלפו" קטעי ארכיון בהם מתבטא נתניהו בנושא ומבטיח לטפל בו, כמי שרשם צ’ק ללא פירעון. כך או כך, כולם מסכימים שמדובר בבעיה שרחוקה מפתרון. "גלובס" עושה סדר בבעיות הדחופות בתחום.

1. חוסר יעילות בממשק בין משרדי הממשלה השונים

לטיפול בזכאי הדיור הציבורי בישראל אחראים שני משרדים - משרד הבינוי והשיכון ומשרד הקליטה. בדוח שפרסם משרד מבקר המדינה בשנת 2015 בנושא הטיפול הממשלתי בזכאי הדיור הציבורי, נכתב בין היתר כי "משרדי הקליטה והבינוי עוסקים שניהם במתן פתרונות דיור האחד לוותיקים והאחר לזכאים עולים. מתכונת הסיוע בדיור אינה מגובשת באופן מערכתי וכל משרד פועל בנפרד על פי קריטריונים משלו. עקב כך יש ליקויים בניהול שתי רשימות הממתינים, ונוסף לחוסר היעילות שבניהול הרשימות, נוצר לעתים עיוות בלתי סביר בשל היעדר כללי זכאות אחידים בין ותיקים ועולים...לנוכח ממצאי הביקורת, ראוי שמשרדי הבינוי והקליטה יקיימו עבודת מטה משותפת לגיבוש מערך כללים אחוד שיחול על כלל אוכלוסיית הזכאים, ותיקים ועולים כאחד". ארבע שנים חלפו וההמלצה טרם יושמה.

2. חלוקה לא שיוויונית בין שני המשרדים

נכון לשנת 2015 טיפל משרד הבינוי והשיכון ב-2,570 זכאי דיור ציבורי. במשרד הקליטה מטפלים בכמות גבוהה בהרבה - 27 אלף זכאים, מרביתם עולים חדשים. המצב מאז לא השתנה, ואף החמיר. הרשימה של משרד הבינוי והשיכון כיום גדולה יותר, בין היתר, לאור קצב גבוה יותר של מכירת דירות דיור ציבורי מרכישתן. כמות הזכאים של משרד הקליטה נותרה זהה. הפעיל החברתי אלכס טנצר שמבקר כבר שנים רבות את חוסר הטיפול של הרשויות בתחום, טוען שאף מפלגה לא יכולה להתגאות בקידום הנושא, גם לא ישראל ביתנו.

"בשנת 2015 נחתם הסכם קואליציוני בין מפלגת "כולנו" לבין הליכוד שבאחד מסעיפיו הייתה הבטחה להסדרה חלקית של הנושא. אבל כלום לא נעשה ופניתי עם זה למבקר המדינה. ב-2016 ישראל ביתנו הצטרפה להסכם וכלום לא השתנה. אני אפעל שאף אחד במגזר שלנו לא יצביע למי שרק דיבר ולא עשה כלום", הצהיר טנצר.

3. קיצור משך ההמתנה לדיור בקרב הקשישים

בתוך העולם שנקרא "זכאי דיור ציבורי", בולט מגזר אחד - הקשישים. בדוח מבקר המדינה שפורסם רק במאי האחרון ועסק במצוקת הדיור של קשישים בישראל, נמצא כי 20 אלף קשישים, הזכאים לדיור ציבורי ממתינים לדירה במקבצי דיור והוסטלים נכון לשנת 2018. חלקם מטופלים על ידי משרד הבינוי והשיכון והאחרים על ידי משרד הקליטה.

והנה אבסורד - אם אתם קשישים זכאי משרד הבינוי והשיכון משך זמן ההמתנה הממוצע לדירה עומד על כ-1.3 שנים. זאת בעוד שמשך זמן ההמתנה הממוצע של קשישים זכאי משרד הקליטה עומד על 6 שנים. על אף זמני ההמתנה הממושכים, משרדי השיכון והקליטה לא פעלו לקיצור תור הממתינים. זו לא גזירת גורל - יש רק צורך בהחלטיות ותקציב.

 שיאניות ההמתנה של קשישים בדיור הציבורי ממשרד הקליטה

4. המדינה לא עומדת בקריטריונים של עצמה

כשבשלושה דוחות של מבקר המדינה מצביעים על אותו הכשל - די ברור שאף אחד לא מתעניין בבעיה. דוחות מבקר המדינה ממאי 2019, כמו אלה מהשנים 2009 ו-1999, מצאו כי המדינה לא עומדת בקריטריונים של עצמה בכל הקשור לשטח הדירות שמקבלים הזכאים. בקריטריונים נקבע, כי שטח מינימלי לאדם בדירת דיור ציבורי יעמוד על 25 מ"ר, כאשר בפועל במקבצי דיור שונים, קשישים מתגוררים בדירות בשטח של 8-10 מ"ר לאדם. מבדיקת "גלובס" נמצא כי מקבצי הדיור בהם מקבלים זכאים שטחי מגורים מצומצמים במיוחד נמצאים באשקלון ובירושלים - ושם כדאי להתחיל במציאת הפתרונות.

5. החלטות שכן התקבלו לא מיושמות

למרות הסכמים שנחתמו והחלטות שהתקבלו במהלך השנים, בשטח הרבה צעדים לא יושמו, וכך המחסור בדירות רק גבר. בין השנים 2011-2014 התקבלו על ידי הממשלה שלוש החלטות הנוגעות להגדלת מלאי דירות הדיור הציבורי לאוכלוסיית הקשישים, באמצעות בניית בתי דיור לקשישים במרכז ובפריפריה על קרקע המיועדת לשימוש ציבורי ("קרקע חומה") שבבעלות רשויות מקומיות, מוסדות לאומיים ובעלים פרטיים. במסגרת זו תוקצבה בנייה של עד 5,000 יחידות דיור. למרות זאת, החלטות הממשלה בוצעו באופן חלקי בלבד: הוועדה הבין-משרדית שהוקמה לצורך קידום המיזמים אישרה להקים יחידות דיור לקשישים בהיקף של כ-70% (3,521) בלבד מהיקף הבנייה שתוקצבה. מתוך יחידות דיור אלה, חלק ניכר טרם מומש וספק אם יתממש בתקופה הקרובה. בדצמבר 2015 חתמו משרד השיכון והחשב הכללי במשרד האוצר על הסכם התקשרות עם הסוכנות היהודית לבנייה של כ-2,650 יחידות דיור המיועדות לדיור ציבורי לקשישים על קרקעות בבעלות או בחכירה של הסוכנות היהודית בפריסה ארצית. בביקורת נמצא כי בנייתם של מרבית המיזמים שנכללו בהסכם רחוקה מסיום, וכי הרוב המוחלט של יחידות הדיור לא יהיו זמינות לאכלוס גם בשנת 2021 - המועד האחרון לאכלוס כל המיזמים לפי ההסכם. העיכוב נובע מחסמים הנוגעים להליכי התכנון ולקבלת היתרי בנייה.

6. עומס של זכאים לא מטופלים בחיפה ובת ים

הפיזור הגיאוגרפי של זכאים לדיור ציבורי מקיף כמעט כל ישוב גדול בישראל. בעוד שבערים כמו רמלה, צפת וגבעתיים מדובר בכמה עשרות, יש רשימה ארוכה של רשויות שמאות מתושביהן, בדגש על הקשישים, זכאים לדיור ציבורי שספק אם יקבלו אותו אי פעם. אם בנימין נתניהו מבקש להיכנס לנושא בצורה רצינית, יש לשקול לרכז מאמץ בערים בהן נפח הזכאים גדול במיוחד כמו חיפה, בת ים ונתניה. כך יופחת העומס ממחלקות הרווחה המקומיות שמתמודדות עם עומס אדיר שלא קיים ברשויות אחרות בתחום.

7. אף אחד לא בודק אם הדיירים מרוצים

מדוחות ביקורת עולה כי הן במשרד הבינוי והן במשרד הקליטה, לא מבצעים סקרים בנוגע לשביעות הרצון של שירותי הדיור שהם מספקים. בפעם האחרונה שבמשרד הקליטה ביצעו סקר שכזה השנה הייתה 2002, כלומר לפני 17 שנה. במשרד הבינוי והשיכון, כך מצא לאחרונה משרד מבקר המדינה, אין שום תיעוד לסקר בנושא. עוד עולה מדוח מבקר המדינה שהתפרסם השנה, כי בשני המשרדים הממשלתיים לא מתכננים כראוי את השטח הבנוי לזכאי הדיור הציבורי.

במשרד הקליטה בחרו שלא להגיב לכתבה.