העליון הותיר את ההרשעה בהרצת האג"ח בפסגות על כנה; הפחית מעונשי המאסר של בכירי החברה לשעבר

כמעט 12 שנה אחרי שהאירועים התרחשו, הגיעה הבוקר (ג') לסופה פרשת הרצת האג"ח בבית ההשקעות "פסגות" שהסעירה את שוק ההון הישראלי.

ביהמ"ש העליון דחה את ערעור בכירי פסגות לשעבר, דוד אדרי ושי בן-דוד, על הרשעתם בפרשה ושלח מסר של הרתעה כשלמרות חלוף הזמן מאז ביצוע המעשים קבע כי אדרי ובן-דוד ירצו עונשי מאסר משמעותיים מאחורי סורג ובריח.

השופטים, עוזי פוגלמן, נעם סולברג, ויעל וילנר, הקלו רק במידת מה בעונשיהם של השניים ופסקו כי אדרי ירצה 42 חודשי מאסר במקום 54 שנגזרו עליו בביהמ"ש מחוזי, ובן-דוד ירצה 22 חודשי מאסר במקום 30 חודשי מאסר שהטיל עליו המחוזי. אדרי ובן-דוד יתחילו לרצות את מאסריהם ב-18 באוגוסט. בנוסף, השופטים הטילו על השניים קנסות משמעותיים: על אדרי - קנס בסך כולל של 4.5 מיליון שקל, ועל בן-דוד - קנס בסך 1.75 מיליון שקל (כפי שנפסק במחוזי).

"המעשים שלפנינו בוצעו בתחכום ובשיטתיות, תוך שהמערערים מנצלים את מומחיותם במסחר בשוק ניירות הערך, ונוהגים בו כבשלהם. המערערים ביצעו את פעולות התרמית תוך ניצול העוצמה הכלכלית של בית ההשקעות פסגות, והיא זו שאפשרה להם להוציא את תכניתם העבריינית מהכוח אל הפועל, ולהביא לעיוות מחיריהם של מספר ניירות ערך בהיקפים משמעותיים".

העליון ציין כי יש לייחס חומרה מיוחדת למעשיהם, שכן הם נועדו לעוות את המסחר בניירות הערך הסחירים ביותר בשוק, ובפרט באיגרות חוב ממשלתיות - שההשפעה על מחיריהן אינה מביאה רק לפגיעה במשקיעים שסחרו בהן באותה עת (או אלה ששקלו אם לסחור בהן) אלא יש בה גם כדי לפגוע בתקינות המסחר בשוק איגרות החוב הממשלתיות, הנחשב ככלל "סולידי", ונהנה ממידה רבה של אמון בהיותו שוק נזיל ומשוכלל, המפוקח על ידי המדינה".

לפי פסה"ד, "במעשיהם, חשפו המערערים גם את הזירה האמורה לנגעי התרמית, וכל זאת, תוך שימוש בפלטפורמה של בית ההשקעות הגדול במדינה באותה עת".

בתקופה הרלוונטית לאישום כיהן אדרי כסמנכ"ל ברוקראז' בבית ההשקעות וכן ניהל את חשבון הנוסטרו של פסגות; בן-דוד היה מנהל חדר ברוקראז' בפסגות.

העלו את שער האג"ח של דלק נדל"ן

באישום הראשון בכתב האישום, השניים הורשעו כי פעלו במשותף כדי להשפיע על שערי איגרת חוב ממשלתית לקראת "מכרז החלף" שביצע משרד האוצר בספטמבר 2007. לפי התוכנית המשותפת, בימים שקדמו למכרז ביצעו הנאשמים עסקאות רבות בהיקפים גדולים, כדי להשפיע על שערי איגרת חוב שהשתתפה במכרז. בנוסף לתוכנית המשותפת פעלו אדרי ובן-דוד במטרה להשפיע על שערי איגרות חוב נוספות שהשתתפו במכרז. פעילויות אלה שיפרו את יחס ההמרה שלו זכו הנאשמים במכרז והשיאו לפסגות רווחים משמעותיים.

באישום נוסף הורשעו השניים בביצוע עסקאות בהיקפים גדולים, במטרה להעלות את שער איגרת החוב של חברת דלק נדל"ן. זאת, על רקע סיכום מוקדם עם מנכ"ל דלק נדל"ן, הלל רוז'נסקי, שהתחייב לרכוש את האג"ח במחיר גבוה יותר מהמחיר בשוק.

לפי אישום שלישי, אדרי ביצע פעילות מסחר תרמיתית, תוך ביצוע עבירת מירמה והפרת אמונים כלפי פסגות. בדצמבר 2008 רכש אדרי אג"ח לחשבונו הפרטי; לאחר מכן, במשך כ-3 שבועות הוא ביצע רכישות מאסיביות של אג"ח זה, באמצעות חשבון הנוסטרו של פסגות שהיה בשליטתו, במטרה להעלות את שער האג"ח. אחרי עליית השער הוא הקדים ומכר את האג"ח תוך גריפת רווחים משמעותיים; ורק לאחר מכן, ולאחר שמכירותיו גרמו לירידות שערים של האג"ח, אדרי מכר את האג"ח מחשבון הנוסטרו. באפריל 2017 השופט כבוב גזר על השניים, כאמור, עונשי מאסר חסרי תקדים בחומרתם כאשר מדובר בעבירות של הרצת מניות.

בכירי פסגות לשעבר, רועי ורמוס, אריק שטיינברג, ושי ירון, לא הועמדו לדין, על אף שנחקרו גם הם באזהרה בזמנם. שני נאשמים נוספים, אהרון נבון וסער וינטראוב, שהיו אנשי דויטשה בנק והועמדו לדין באשמה כי שיתפו פעולה עם אדרי ובן-דוד, זוכו מהאישומים נגדם מחמת הספק.

"ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה"

פסה"ד המרשיע של שופט המחוזי, חאלד כבוב, מדצמבר 2016 התבסס על שיחות שניהלו אדרי ובן-דוד בתקופת ההרצה שבמסגרתן הם התרברבו ביכולתם להשפיע על השערים ושהוכיחו לשיטת רשות ניירות ערך, שהאזינה להם, את כוונתם הפלילית. בין היתר, מדובר היה בשיחה שכונתה שיחת ה"מאסטר-פלאן".

שיחת ה"מאסטר פלאן" היא שיחה שהתנהלה בין אדרי למנכ"ל פסגות דאז, רועי ורמוס, ב-3 בספטמבר 2007. יממה לפני עריכת מכרז ההחלף. במסגרת השיחה התייחס אדרי לשערי האג"ח ואמר לורמוס: "תדע לך, רועי, ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה. עצומה".

רועי ורמוס השיב: "אני יודע".

אדרי: "אתה [...] היחידי שיודע, תקשיב, אתה לא יודע איך ההשפעה שלנו על השוק עצומה, תדע לך שהשוק היה צריך לעלות ולא נתנו לו לעלות והוא יורד [...] אנחנו פשוט הרגנו אותו כמה ימים, לא נתנו לו לנשום, כחלק מהמאסטר פלאן שלנו".

רועי: "[...] ברור".

דוד: "אתה מכיר את המאסטר פלאן הגדול?".

רועי: "[...] ברור".

דוד: "אנחנו כזה, אתה יודע, אנחנו לא מבינים איזה השפעה כבר יש על השוק".

רועי: "בעיקר פינאלה במק"מ שזה משתחרר".

דוד: "[...] לא [...] מחר הפינאלה יהיה במכרז החלף".

רועי: "כן".

דוד: "זה יהיה הפינאלה האמיתי".

רועי: "למה, מתי המק"מ, המק"מ מחר?".

דוד: "גם מחר. גם, גם שמה אנחנו ניקח שמה כמות גדולה".

רועי: "ואז זה משתחרר".

דוד: "ואז אנחנו [...] נשחרר אותם [...] לחופשי מה שנקרא".

רועי: "וואלה".

דוד: "אני מקווה שלא הרגנו אותו עד כדי כך (צוחק) לא ישתחרר... לא, אבל ההשפעה שלנו על השוק היא עצומה, אנחנו פשוט עדיין לא קולטים כמה אנחנו [...] דרמטיים [...]".

רועי: "אז מה אתה? [...] מחר זה גם מהחלף וגם ממק"מ?".

דוד: "כן, כן, ביחד".

רועי: "אוקיי".

דוד: "מחר השוק לא יעלה. בוא נגיד ככה, אם זאת השאלה שלך, גם היום הוא לא יעלה כבר. השוק גמור. כרגע, כרגע [...] הוא נמצא בסיטואציה מאוד לא טובה".

רועי: "תגיד לי, מה זה הארבע סדרות?".

דוד: "217".

רועי: "כן?".

דוד: "1026, 610 שזאת הסדר המ... המהותית עבורנו [...] תגיד לי, אתה ראית מה קרה ב5480, 81, בימים האחרונים? הרגנו אותם, רצחנו אותם, רועי, הורדנו אותם אחוז [...]"

דוד: "אתה יודע איזה קשה זה להוריד את כל העקום הבינוני אחוז? אבל זה מה שעשינו [...]".

רועי: "טוב גבר, תעדכן אותי (לא ברור)".

דוד: "אין לי הרבה אנשים לשתף, אתה יודע [...] מחר, זה... מחר זה יהיה התוצאה הסופית של ה... של התוכנית הגדולה".

ביהמ"ש העליון דחה היום את טענת אדרי ובן-דוד לפיה הם רק התרברבו באוזני מנהליהם על אודות הצלחותיהם להשפיע על שערי ניירות הערך, כאשר הדברים לא שיקפו את מהלכיהם האמיתיים במסחר. "אין היגיון או תועלת בהתהדרות חסרת בסיס של המערערים בפעולותיהם, שעה שאדרי עצמו אישר בחקירתו ברשות, כי ורמוס ושי ירון יכלו לפקח על מעשיהם בזמן אמת ובדיעבד", נקבע בפסה"ד. לדברי העליון, "יתר על כן, אדרי העיד בביהמ"ש המחוזי, כי איננו משקר לממונה הישיר עליו, ורמוס, באופן הסותר את טענתו, כי דבריו בשיחותיו עם ורמוס הם בגדר דברי רהב".

בנוסף, כתבו השופטים כי "הטענה שאדרי ובן-דוד רק התרברבו באוזני המנהלים שלהם, ללא בסיס ממשי, אינה מתיישבת עם ההיגיון המסחרי של הסוחר הלגיטימי, אשר אינו מבקש להשפיע על שערי האג"ח, כפי שהמערערים מבקשים שנגדירם".

לפי פסה"ד, "מטרתו של הסוחר הלגיטימי היא להשיא את רווחיו, לרכוש ניירות ערך במחיר נמוך ולמכור אותם במחיר גבוה, ביחס למחירם בשוק. מכאן יש לתמוה מדוע בחרו המערערים, לשיטתם, להתרברב בפני המנהלים, אותם הם מבקשים להרשים, בהשפעה על שערי האג"ח, שעה שהתרברבות זו עשויה דווקא להפחית מהישגי המכירה והקנייה שביצעו. טענת 'דברי הרהב', בהקשר זה, גם אינה מתיישבת עם טענתם הבסיסית של המערערים, כי לא פעלו מתוך מטרה להשפיע על שערי ניירות הערך, והייתה זו רק תוצאת לוואי של פעולותיהם. אם ההשפעה על שערי האג"ח הייתה רק בגדר תוצאת לוואי, אשר אליה לא כיוונו מלכתחילה, מדוע הם מתהדרים בה?".

אחת הטענות הנוספות שהעלו אדרי ובן-דוד בערעורים לעליון הייתה ל"אכיפה בררנית" בעניינם. לדבריהם, העמדתם לדין פלילי בזמן שהמנהלים הבכירים בפסגות, ורמוס וירון, יצאו בשלום, צריכה הייתה להביא לזיכויים משיקולי צדק. אדרי הדגיש הייתה ועודנה כי הם לא עברו עבירה, ולפיכך לא הם ולא המנהלים צריכים היו לעמוד לדין. "אולם, משהוחלט כי יש להעמיד את אדרי ובן-דוד לדין, לא היה מקום להבחנה בינם לבין המנהלים".

שופטי העליון דחו גם את הטענה הזו. העליון פסק כי "החלטת הפרקליטות שלא להעמיד לדין את המנהלים סבירה והיא אינה פוגעת באופן מהותי בשוויון במידה העולה כדי אכיפה בררנית, המצדיקה את ביטול כתב האישום נגד המערערים או את הרשעתם".

בפסה"ד נכתב כי "המחוזי עמד על ההבדלים הרלוונטיים והמשמעותיים בין מידת מעורבותם של המערערים בעבירות בהן הורשעו לבין מידת מעורבותם של מנהליהם בעבירות אלו".

לדברי שופטי העליון, אדרי ובן-דוד, שניהלו את חשבון הנוסטרו באופן עצמאי, "הם שהגו את התכנית התרמיתית והם אלו שביצעו את פעולות המסחר שהובילו להרשעתם בעבירות שיוחסו להם. כמו כן, חומר הראיות העומד בבסיס הרשעת המערערים אינו מתמצה בשיחות שניהלו עם מנהליהם בלבד, אלא כולל גם את פעולות המסחר בהן נקטו, עדויות של מעורבים נוספים וגרסאות המערערים עצמם בחקירותיהם ובעדויותיהם. חומר ראייתי זה, כפי שהוסבר על-ידי המדינה, אינו עומד נגד מנהליהם של המערערים, ומשכך ולנוכח סדרי העדיפות של רשויות החקירה והתביעה, הוחלט שלא להעמידם לדין".

באשר לסוגיית העונשים. אדרי ובן-דוד טענו כי השופט כבוב שגה בכך שגזר עליהם עונשים קיצוניים בחומרתם, שאינם הולמים את נסיבות ביצוע העבירה או לענישה הנוהגת. אדרי טען בין היתר כי "השופט טעה כשעשה בשימוש ברטוריקה מחמירה בגזר הדין, ללא בסיס ושלא בצדק. המחוזי קבע קביעות מחמירות ביותר שאינן מבוססות, וזאת על מנת להשחיר את אדרי ולשוות למעשיו נופך חמור יותר, כגון: 'הנאשמים פעלו... באופן בריוני'".

אדרי הלין גם על החלטתו של השופט כבוב לציין בגזר הדין את השכר והפרמיה העצומים שקיבל באותה תקופה. בגזר דינו כתב השופט כי "אדרי קיבל במהלך 2007-2009 שכר ופרמיות בסכום של כ-65 מיליון שקל (!), כאשר הפרמיה שקיבל ביחס לשנת 2007 היא יותר מ-27 מיליון שקל. עצם הצגת השכר והפרמיות והתבססות עליהם הביאו להחמרה חסרת הצדקה עם אדרי", טען.

בפס"ד העליון ציינו השופטים כי בשנים האחרונות חלה החמרה מסוימת בענישת עברייני הצווארון הלבן, ובפרט אלה המורשעים בעבירות בניירות ערך, כך שעל אלה נגזרות תקופות לא מבוטלות (ולעתים ממושכות) מאחורי סורג ובריח לצד עונשים נוספים. "בצד האמור יש לומר, כי גם מקום שנמצא להורות על החמרה כאמור, זו נעשתה באופן הדרגתי ומדוד, בהתאם לנסיבות הפרטניות של כל מקרה ומקרה".

השיקול המרכזי של שופטי העליון להפחתה בעונשים היה התמשכות ההליכים נגדם ובעיקר הזמן הרב שחלף בין ההודעה על עריכת שימוע בינואר 2011 ועד הגשת כתב האישום באפריל 2014 ובעיקר בשים לב לכך שאדרי ובן-דוד ויתרו על זכותם לשימוע.

"בפרק הזמן הממושך שעבר מאז ההזמנה לשימוע ועד להגשת כתב האישום חיו המערערים בעננת אי ודאות בדבר הגשת כתב אישום נגדם... הם ויתרו על עריכת שימוע. ממילא לא נדרש עיון מחדש בעניינם. אמנם למעורבים אחרים נערך שימוע, ואפשר שעניינם השפיע גם על האישומים נגד המערערים, אולם בראייה כוללת של הדברים אני סבור שהעיכוב הכולל בשלב זה היה ארוך מהראוי", נפסק.

התיק נוהל בביהמ"ש העליון ע"י עוה"ד יהודית תירוש, אבי ארוניס וורד מושקובסקי ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מיסוי וכלכלה. אדרי יוצג ע"י עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב-סבאג. בן-דוד יוצג ע"י עו"ד ירון קוסטליץ.

להלן התייחסות רשות ניירות ערך לפסק הדין של בית המשפט העליון לעניין תיק פסגות: "פסק הדין היום שולח מסר חד וברור לפיו מצופה מבעלי התפקידים בגופים הפיננסיים הגדולים, המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור, לנהוג בניקיון כפיים ולא לעשות שימוש לרעה בכוח שניתן להם.
בית המשפט דחה את טענות המערערים ואימץ את העמדה המשפטית של גורמי האכיפה באופן מלא לפיה כל פעולה במסחר המבוצעת בכוונה להשפיע על השער מגבשת את עבירת התרמית. רשות ניירות ערך תמשיך לפעול בנחישות על מנת לשמור על הגינות שוק ההון ועל אמון הציבור בו, ללא משוא פנים ובאופן שוויוני ביחס לכל מפר חוק באשר הוא".