שכר לאנשי ציבור - מפתח לשיתוף כ-ו-ל-ם

הודעת ניצן הורוביץ כי הוא מוותר על שכרו כיו"ר מרצ לחודשים הבאים זכתה כצפוי לכותרות מפרגנות בעיתונות ולתגובות נלהבות ברשתות החברתיות. נקל להבין זאת: בעידן שבו משרתי ציבור "ממנפים" את שליחותם החברתית לכדי עסק פרטי מניב ומסיימים אותה בדרך פלאית בדירות שוות עשרות מיליונים בגורדי שחקים, מרענן לראות פוליטיקאי מזן אחר, שמוכן לוותר על משכורת של ארבעים אלף שקל "כי הוא לא בא לסידור עבודה" וכי "הוא שם את טובת המפלגה לנגד עיניו ומעדיף לתקצב עוד פעילות שטח לקמפיין". בלי ציניות ולא בלשון סגי נהור: זה נדיר וזה יפה, אבל זה גם מסוכן ולא ראוי.

מסוכן משום שזה מניח עוד מחסום על הדרך של כל מי שאינו מבוסס כלכלית לתפוס עמדת מנהיגות בציבוריות הישראלית. האמת היא שרק מעטים מביננו יכולים לשרוד פרק זמן כלשהוא מבלי להתפרנס. רובנו חייבים לצאת כל בוקר לעבודה כדי לא להיקלע לחובות שיאיימו על עתידנו. כשמשתרשת הנורמה שראוי שלא להרוויח שכר מהפוליטיקה, כל מי שהוא מחוסר ריפוד כלכלי, לא יוכל להיכנס אליה. לכן מוטב להימנע מיצירת תקדים שכזה.

אני יודע זאת מגוף ראשון. במהלך הבחירות האחרונות שקלתי - בעצה אחת עם חברים רבים שעודדו אותי - לרוץ לראשות לשכת עורכי הדין. האמנתי שחשוב שבראש הלשכה יעמוד פעם אחת גם עורך דין קהילתי, שייצג ב-23 השנים האחרונות אלפי לקוחות מוחלשים בלי לקבל מהם מעולם שכר טרחה. סברתי שחשוב שמי שישפיע על הוועדה לבחירת שופטי ישראל יהיה מי שמכיר את הסמטאות האחוריות של מערכת המשפט - את לשכות ההוצאה לפועל ואת בתי המשפט הצבאיים.

סטודנט לשעבר, שהוא כיום בעל משרד עורכי דין מצליח, מימן סקר שנתן למהלך הזה סיכוי אמיתי ואף יותר מזה. אבל אז הסתבר שאת התפקיד העמוס והמורכב הזה ממלאים בהתנדבות. קראתם נכון: ראש לשכת עורכי הדין לא מקבל שכר בעד עבודתו. יש רק השבת הוצאות, שגם לגביה קבע ראש הלשכה האחרון נורמה שלא מנצלים אותה.

אך ברור שמי שהוא בעל משרד עורכי דין פרטי וצבר כבר ממון רב - יכול לוותר על שכר ישיר במשך שנות מילוי התפקיד. את ההוצאות הוא יזקוף לחובת משרדו הפרטי וסביר שהאחרון ישגשג ויכניס הרבה יותר כסף הודות לקשריו ולמעמדו הציבורי של בעליו. כך שהוא לא ייצא ניזוק, בלשון המעטה.

אבל מי שכמוני וכמו מרבית אזרחי ישראל, לא בא מבית מבוסס ולא צבר ממון בחייו עד כה, אלא רק לקראת גיל 50 הצליח סוף-סוף (בזכות המשכורת הנאה של תפקידו הנוכחי) לרכוש דירת ארבעה חדרים צנועה, לא יכול להרשות לעצמו לעבוד ללא שכר אפילו לא חודש אחד. זו האמת ובעטיה נאלצתי לוותר.

אני באמת ובתמים משוכנע שהורוביץ ויתר על משכורתו מכוונות טובות, אבל הסכנה בנורמה שהוא יצר עולה על תועלתה. לכן ניצן היקר, בטל את החלטתך וקח את שכרך. אחר כך - בסתר - תוכל לעשות בו מה שתרצה. לרבות, לתרום לפעילות השטח של מרצ. 

הכותב הוא דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו