למה חוקי הכלכלה לא עובדים על מחירי הפירות והירקות?

"אל תקנו מה שיקר"? לא בטוח שזה יעזור לכם: הישראלים צורכים פחות פירות וירקות, ומשלמים עליהם הרבה יותר - כך עולה מדוח שמפרסם השבוע משרד החקלאות ובוחן את נתוני הצריכה והמחירים בשנים האחרונות.

נתוני האספקה של פירות וירקות טריים לשוק המקומי מייצור מקומי עמדו ב-2018 על 204 ק"ג לנפש, נתון זה מצביע על המשך היציבות בכמות הצריכה לנפש משנת 2008, כך עולה מנתונים שמפרסם משרד החקלאות. עם זאת, בהסתכלות ארוכת טווח על השנים 2018-2000, ניתן לראות ירידה של כמעט 20% באספקה לנפש של ירקות ופירות טריים המצביעה על ירידה בצריכה לנפש.

במשרד החקלאות מציעים שני הסברים אפשריים למגמת הירידה בצריכת ירקות ופירות טריים לנפש: הראשון שבהם הוא מגמת ההתייקרות הריאלית במחירי הפירות והירקות. לפי נתוני המשרד, לאחר המחאה החברתית, החל מ-2012, מחירי הפירות עלו ריאלית בכ-30%, ואילו מחירי הירקות עלו ריאלית ב-6%. יתר מחירי המזון כמעט לא עלו ריאלית מאז המחאה ועד סוף השנה שעברה - עלייה של 1% בלבד. במשרד מציינים כי באותה תקופה חלה עלייה ריאלית של כ-7% במדד מחירי התשומות של הגידולים הצמחיים, וזאת לצד עלייה בתשומות נוספות דוגמת שכר המינימום ואחרות, אך אלה השפיעו גם על שאר המשק.

 המחאה החברתית לא הפריעה לעלייה במחירי הירקות והפירות

גם ההסבר השני של משרד החקלאות קשור לעליית המחיר: שינוי בתמהיל צריכת מוצרי המזון כתוצאה מעליית יחס המחירים בין פירות וירקות ובין מוצרי מזון אחרים. כלומר, הפירות והירקות התייקרו גם ביחס למוצרי מזון אחרים, בעיקר בשנים שחלפו מאז המחאה החברתית, אך גם קודם לכן. בין השנים 2000-2018, עלו מחירי הפירות ריאלית ב-40% ומחירי הירקות ב־25%, זאת לעומת עלייה ריאלית ממוצעת של כ-12% ביתר מוצרי המזון.

ב־2018 הציבור הישראלי נאלץ לשלם יותר על ירקות ופירות. מדד הירקות והפירות הטריים רשמו עלייה של 3.4%, ואילו יתר המוצרים, גם אלה שמקורם בתוצרת טרייה, הוזלו או התייקרו בשיעור נמוך יותר.

לאחרונה דווחו בהרחבה התייקרויות חריגות של ענבים ואבטיחים שלעתים משויכות לעונתיות (ולא בלי צדק). ואולם, הנתונים הללו, שמציגים עליית מחיר עמוקה ומתמשכת לאורך שנים, לא משאירים מקום לספקות. לאחרונה אמר הקמעונאי רמי לוי כי הוא מצדיק את הירידה בצריכה בתקופות שבהן המחירים גבוהים, וכי אם משהו יקר, ניתן לוותר עליו, מה שיביא לירידה בביקוש ובהתאם ירידה במחירים, וכי "הכוח נמצא בידיים של הצרכן".

ואולם הנתונים של עליית מחירים מתמשכת לצד ירידה בצריכה לאורך 18 השנים האחרונות מציגים תמונה שונה: הירידה בצריכה לא הפריעה למחירי הירקות ובעיקר הפירות לעלות בפראות, וגם העובדה שחלה ירידה בצריכה לנפש, לא הביאה לירידה במחירים.

הנתונים הללו מתפרסמים פחות מחצי שנה לפני רפורמת סימון המזון המזיק של משרד הבריאות שאמורה לעודד את הצרכנים להפחית צריכה של מזונות עתירי סוכר, שומן ומלח ודווקא להגדיל את הצריכה של ירקות ופירות בזכות סימון ירוק שיוצב בסופרמרקטים מעל המוצרים. אלא שאם המוצרים הללו ימשיכו להתייקר ולהפוך לבלתי נגישים עבור חלקים הולכים וגדלים באוכלוסייה, נראה כי המגמה של הפחתת הצריכה של ירקות ופירות דווקא תעמיק, לא משנה באיזה צבע המחלקות הללו יסומנו.