סלקום מתכוונת לחתוך משמעותית בהשקעות החברה ולהפנות את המשאבים שלה מהסלולר להשקעות בתחום הנייח ובטלוויזיה, כך אמר מנכ"ל החברה ניר שטרן בסקירה שנתן לבכירי בית ההשקעות לידר. שטרן ציין שסלקום תחתוך 150 מיליון שקל בהשקעות מתוך כ-600 מיליון שקל בסך הכול. שטרן העריך כי ההשקעה במיזם הסיבים האופטיים IBC תניב לחברה חיסכון של כ-100 מיליון שקל בתקציב ההשקעות, והיתר יקוזזו כנראה מענפי הפעילות השונים, בעיקר מהסלולר.
אחד האתגרים המשמעותיים העומדים בפני הנהלת סלקום הוא נושא מחזור החוב. במצב של תזרים מזומנים הולך ונשחק, עד לכדי מצב של תזרים שלילי, היכולת לנהל חוב בהיקף של 2.5 מיליארד שקל הופכת לכמעט בלתי אפשרית. הנהלת סלקום יוצאת מגדרה כדי לשדר עסקים כרגיל ולהציג מצב שבו החברה מצליחה לשמור על תזרים חיובי בתוך עולם האילוצים הבלתי אפשרי שבה היא פועלת. על רקע זה יוצאת החברה למפגשים עם גופים בשוק ההון.
לפי חלק מהערכות של גורמים שנכחו במפגש, סלקום לא מתכוונת להיכנס לדור החמישי בשלב הזה, אם כי גורמים אחרים ציינו שהוא לא אמר זאת כך במפורש. השקעות ברמה של 450 מיליון שקל בשנה, שבגלל תקנים חשבונאיים כוללים בין היתר עמלות לסוכנים ומשווקים, שכירויות של אתרים ועוד אלמנטים פיננסיים שונים, לא בדיוק מצביעים על השקעות בפרויקטים רחבים. כך שסביר יותר להניח שסלקום לא מתכוונת להסתער על הדור החמישי בזמן הקרוב.
חשוב לציין כי סלקום מעולם לא ראתה את עצמה כמי שעומדת בחזית הטכנולוגיה בסוגיות כמו מהירות הגלישה בסלולר בישראל. היא תמיד הקפידה לומר כי מה שחשוב זה לספק חוויית גלישה טובה ללקוחות, בלי שיצטרכו לבדוק מה המהירות שלה בכל פעם מחדש.
עוד אמר שטרן לאנשי לידר, כי הוא צופה שהחברה תגיע לתזרים מזומנים חיובי לפני ריבית של 200 מיליון שקל השנה. ככל הנראה, הדבר קשור קשר ישיר לירידה בהשקעות. בסלקום מעריכים שככל שהחברה תפרוס יותר ויותר סיבים אופטיים, כך היא תוכל להעביר לשורותיה יותר לקוחות שמשתמשים כיום בתשתית של בזק והוט במסגרת השוק הסיטונאי. אם זה יקרה, זה יניב לחברה חיסכון משמעותי בהוצאות.
בנוסף שטרן התייחס לכך שמיזם הסיבים IBC שבו סלקום תחזיק 35% (ביחד עם קרן תש"י שתחזיק 35% ו-30% חברת חשמל) פועל לגיוס הון לצורך מימון ההשקעות העתידיות. כוונת המיזם היא להגיע לפריסה של מיליון בתי אב בתוך שלוש שנים. חלק מהנוכחים במפגש יצאו בתחושה שסלקום מתכוונת לצמצם את החזקותיה במיזם ולהכניס משקיעים נוספים. חשוב לציין שהעסקה של סלקום עם IBC טרם הושלמה, ובימים אלו היא ממתינה לאישורים סופיים ממשרד התקשורת כדי לסגור את העסקת. ככל הנראה מדובר בעניין של ימים ספורים.
סלקום ניסתה לקדם שיתוף פעולה עם פרטנר ב-IBC, מתוך אמונה ששתי החברות יוכלו לפרוס סיבים אופטיים בקצב מהיר יותר אם יעבדו ביחד במקום לחוד. סלקום גם ניסתה לשתף פעולה עם פרטנר בתיאום הפריסה, כך ששתי החברות לא יידרשו לפרוס סיבים אופטיים באותם בניינים. בשתי האפשרויות פרטנר בחרה לדחות את ההצעות ולהתמקד בפריסה עצמאית.
המשמעות היא שאם שתי החברות מגיעות לאותם בניינים, התחרות ביניהן הופכת לאגרסיבית מאוד. הסיבה לכך היא ששתיהן מציעות את אותם הביצועים בגלישה והבידול במוצרים מסתכם בטלוויזיה. שם יש הבדל גדול בין השירותים.
ברקע הדברים, משרד התקשורת מנסה למצוא פתרון לפריסה המשותפת בבניינים. אנשי המשרד רוצים למנוע את עלות הפריסה והתחזוקה הכרוכה בשתי תשתיות מקבילות של סיבים, וזה עוד לפני כניסת בזק והוט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
