המלחמה בפלסטיק מתחילה באריזות

מקבלי ההחלטות במגזר הציבורי והעסקי בכל העולם חותרים היום לשלב בפעולתם מודל של כלכלה מעגלית - גישה השואפת לצמצם בזבוז ולמצות באופן מרבי את המשאבים, חומרי הגלם או האנרגיה. בשוק מוצרי הצריכה, ההסתכלות היא מרמת ייצור חומר הגלם, עיצוב המוצר באופן מקיים (Eco design), ייצור המוצר וצריכתו, השימוש בו ולבסוף - השלכתו ומיחזורו.

בעיית הפלסטיק היא דוגמה קלאסית. צריכת הפלסטיק העולמית גבוהה מאוד, אך שיעורי המיחזור שלו נמוכים, והוא המזהם הסביבתי העיקרי בחופי הים ובאוקיינוסים. מעבר לחובה של ממשלות בכל העולם - בהן בישראל - לאמץ גישות מתקדמות ולהפחית באופן דרמטי את השימוש בפלסטיק, הוכנסה למשחק דירקטיבה אירופית חדשה בנושא הכלים החד-פעמיים, שתביא בהכרח לשינוי האופן שבו המוצרים יעוצבו, ייוצרו, ימלאו את תפקידם וימוחזרו.

אין חולק כי הדרך הטובה ביותר להימנע מפסולת היא פשוטה: לא לייצר אותה. שם המשחק הוא מניעת פסולת במקור על-ידי הפחתת צריכה, בעיקר של מוצרים חד-פעמיים. אבל גם עיצוב מוצרים ואריזותיהם בצורה סביבתית יותר, הפחתה משקלית ונפחית או הפחתה של חומרים מסוימים בהרכב האריזות שמזיקים לשימוש חוזר ולמיחזור, יכולים לסייע בצורה משמעותית.

ישראל תקבל בתקופה הקרובה החלטות רגולטוריות התואמות מגמה זו, והמשרד להגנת הסביבה מכין תוכנית לאומית להפחתת שימוש בפלסטיק, אבל עוד טרם הפעלת כלי מדיניות על-ידי הרגולטור, ומבלי להפחית מאחריותו, ראוי כי המגזר העסקי ינקוט בעצמו, באופן וולונטרי, גישה אחרת. גישה המביאה בחשבון השפעות סביבתיות של המוצרים ואריזות המוצרים, קובעת יעדים אסטרטגיים לעיצוב מקיים ופועלת ליישומם.

מה ניתן לעשות? האפשרויות רבות: עיצוב סביבתי של אריזות תוך ויתור על אריזת יתר; הקטנת האריזה ביחס למוצר או להפך; הגדלת כמות המוצר ביחס לאריזה; ויתור על שכבות; הפחתת תוספי צבע ותוספים אחרים; שימוש בחומר ממוחזר בחלק מהאריזה; שימוש בחומר גלם המאפשר מיחזור; עיצוב אריזה רב-פעמית לשימוש חוזר ומילויה מחדש; אריזה לשימוש נוסף או אפילו פיתוח אריזה שנעלמת לגמרי לאחר השימוש במוצר.

עיצוב אריזה בצורה נכונה יכול להביא למקסום צריכת המוצר ולמניעת בזבוז. את האריזה ניתן וראוי לעצב באופן שיקל על איסופה ומיחזורה ולהימנע מרכיבים המחבלים במיחזור. כמו כן, יש להימנע מעירוב חומרים: למשל, כאשר בפחית משקה שרובה מפלסטיק מעצבים חלק עליון ממתכת, באופן שמחבל באפשרות המיון והמיחזור.

יש לעצב אריזות שחלקיהן עשויים חומר אחד, אינם מתפרקים מהאריזה ולא מזהמים בעצמם - כמו פקקים, לשוניות ותוויות. כדאי להתרגל לכך - זו תהיה אחת מהדרישות ממכלי משקה בדירקטיבה החדשה. קיימות דוגמאות להחלטות אסטרטגיות של עיצוב סביבתי ברחבי העולם, ואל לו לסקטור העסקי בישראל להישאר מאחור.

ואחרי היצרנים, מה עם בתי העסק והקמעונאים? מקומם במניעת פסולת חשוב גם הוא: ויתור על אריזות יתר, מכירת שקיות פלסטיק גם אם חוק השקיות אינו חל בבית העסק, מנגנונים תפעוליים או פיננסיים לשימוש בכלים רב-פעמיים גם במכירת מזון ומשקה "לדרך" ועוד.

פעולות וולונטריות לעיצוב מקיים של אריזות ומוצרים ומניעת פסולת כבר בשלב זה, טרם נקיטת כלי מדיניות רגולטוריים, יניע את השוק לחדשנות ולהשקעות, ישפיע על מיתוג העסק באופן חיובי ויניע שיח ציבורי ער על נושא שחשוב כל-כך לכולנו. 

הכותבת היא מנהלת אגף אחריות יצרן מורחבת במשרד להגנת הסביבה