מול קונגרס עוין: ענקיות הטכנולוגיה התעקשו שהן לא פוגעות בחדשנות

יום לאחר שימוע שנערך בקונגרס בארה"ב בנוגע לעוצמה של ענקיות הטכנולוגיה, הודיע האיחוד האירופי כי הוא פותח בחקירה בתחום ההגבלים העסקיים נגד אמזון. במסגרת החקירה, שמתווספת לחקירה בארה"ב, יבחן האיחוד האירופי אם אמזון מנצלת לרעה את תפקידה הכפול - כבעלת הפלטפורמה דרכה מוכרים קמעונאים צד שלישי, וכקמעונאית בעצמה שמוכרת על גבי הפלטפורמה, ולמעשה מתחרה בהם. בנציבות האירופית החליטו לקיים את החקירה לאחר בדיקה ראשונית שבמהלכה תשאלו סוחרים שונים, והחקירה תבחן איך השימוש בדאטה שאוספת אמזון על הסוחרים משפיע על התחרות. בכך משלימים הרגולטורים והפוליטיקאים שבוע סוער, שכלל גם הטלת קנס של 5 מיליארד דולר על פייסבוק בשל הפרת פרטיות בפרשת קיימברידג' אנליטיקה.

המודל הכלכלי של אמזון היה אחד מהנושאים שעלו אתמול לדיון בשימוע בקונגרס. השימוע עסק בעוצמה של פלטפורמות האונליין של ענקיות הטכנולוגיה והשפעתה על חדשנות ויזמות. במהלך השימוע הגן נייט סוטון, היועץ הכללי לענייני רגולציה באמזון, על המודל העסקי של ענקית הקמעונות וטען כי לא מדובר בניגוד עניינים, מאחר שזהו המודל שמקובל היום בתחום הקמעונות. סוטון אף הדגיש בדברי הפתיחה שלו כי מכירות אמזון מהוות רק 4% מהמכירות הקמעונאיות בארה"ב, נכון להיום.

האמירה הזו הכעיסה במיוחד את דיוויד סיסליני, יו"ר תת הוועדה של בית הנבחרים שעוסקת בהגבלים עסקיים, והוא הבהיר לסוטון: אי אפשר להשוות את אמזון לקמעונאי המקומי, מאחר שמדובר בחברה בשווי טריליון דולר, וחשוב מכך - בחברת טכנולוגיה שיכולה להשתמש בכמות הדאטה העצומה שהיא אוספת על הצרכנים, וכן לקדם את מוצריה בעזרת האלגוריתמים שלה, על חשבון המתחרים. סוטון בתגובה טען כי אמזון לא משתמשת בדאטה כדי להתחרות בסוחריה, אלא רק כדי להציע ללקוחות את המוצרים בהם הם מתעניינים. "אדוני, אני מזכיר לך שאתה תחת שבועה", השיב לו סיסליני בסקפטיות.

הוויכוח בנושא: האם החוק הנוכחי רלוונטי?

חלופת הדברים בין סוטון וסיסליני מייצגת ויכוח רחב בהרבה, שעלה לשיח לאחרונה בעקבות החשש המתגבר מפני כוחן של ענקיות הטכנולוגיה, והקריאות של פוליטיקאים ורגולטורים בארה"ב לפיקוח מוגבר ואף פירוק של הענקיות. אחד החששות המרכזיים הוא שהכוח של אותן ענקיות משפיע לרעה על החדשנות, אך זאת אינה הפעם הראשונה שאחת הענקיות מנסות להציג מצג לפיו ההשפעה שלהן קטנה ממה שחושבים.

כך למשל, מנכ"ל אפל טים קוק השווה באחרונה את חנות האפליקציות של אפל לחנות קטנה ברחוב, אל מול טענות כי החברה מנצלת לרעה את כוחה כבעלת הפלטפורמה וגם המפתחת של חלק מהשירותים שמוצעים בה - בדומה לאופן שבו אמזון נוהגת. בפייסבוק טענו כי הם מחזיקים בחלק קטן משוק הפרסום אונליין בארה"ב, ולכן אין צורך לפרק את החברה. הטקטיקה הזאת היא חלק מוויכוח עקרוני בו לוקחות חלק החברות כנגד רגולטורים, אקדמאים ופוליטיקאים לגבי חוקי ההגבלים העסקיים הקיימים, והרלוונטיות שלהם.

בכל פעם שנשמעות עמדות לפיהן כוחן של ענקיות הטכנולוגיה ושליטתן בשווקים גדולים מדי, וכי יש לעצור אותן - באמצעות החוקים הקיימים, הענקיות מבקשות להראות שהמודלים העסקיים שלהן מורכבים וייחודיים, ולכן החוק הקיים לא מתאים להן ולא חל עליהן.

חקיקה של חוקים חדשים שיכוונו להגבלה של ענקיות הטכנולוגיה תצטרך לעבור בסנאט האמריקאי, בו יש רוב רפובליקני, שנוטה להימנע מהתערבות בשווקים ומרגולציה של חברות פרטיות. גם לוועדה אין כל סמכות אכיפה משל עצמה, אך שימועים מסוג זה נועדו כדי לעורר דיון ציבורי, להתוות מדיניות ולגבש עמדה לגבי סוגיות ציבוריות מורכבות. לדיון שנערך אמש עשויה להיות השפעה על האופן בו יפרשו את החוק הקיים ועל מדיניות שתתגבש בנושא.

סיסליני, יו"ר הוועדה, הציג את שליטת הענקיות כבר בהתחלה, במה שנראה כמו ניסיון להוכיח שהחוקים הקיימים יכולים לחול עליהן. "למעלה מ-90% מהחיפושים האינטרנטיים בארה"ב מתבצעים בגוגל. אמזון שולטת כמעט במחצית מהעסקאות המתבצעות באינטרנט וכמעט למחצית מהמשפחות בארה"ב יש חשבון אמזון פריים. למתחרה הגדולה שלה, איביי, יש רק 6% מהשוק. פייסבוק שולטת ב-58% משוק הרשתות החברתיות האמריקאי, ויש לה כ-2.7 מיליארד משתמשים חודשיים. למרות עלייה של מתחרות מסין כמו טיקטוק, לפייסבוק יש למעלה מ-80% מההכנסות משוק הרשתות החברתיות האמריקאי, ואף חברה בתחום הרשתות החברתיות לא נוסדה בארה"ב מאז סוף 2011", אמר.

"ענקיות הטכנולוגיה רכשו מאות חברות"

את שלוש הענקיות הנוספות שהשתתפו בדיון ייצגו אדם כהן, מנהל המדיניות הכלכלית בגוגל; מאט פרולט, ראש תחום פיתוח המדיניות הגלובלית בפייסבוק; וקייל אנדיר, סגן נשיא לחוק תאגידי באפל. אמנם לא מדובר במנכ"לים ומנהלים בכירים המוכרים לציבור, אך הופעתם בפני הוועדה הייתה הפעם הראשונה שבה החברות הללו מתבקשות לענות על שאלות של נבחרי הציבור בארה"ב בכל הנוגע להגבלים עסקיים. בנושא זה, זהו השימוע הגדול ביותר בוועדה זו מזה כשני עשורים, מאז שמייסד מיקרוסופט ביל גייטס העיד בפני הוועדה ב-1998. אז הדיון התמקד בהפיכתה של מיקרוסופט למונופול בתחום מערכות הפעלה למחשבים. חודשיים לאחר השימוע הגיש משרד המשפטים האמריקאי תביעת הגבלים עסקיים נגד החברה, שכמעט הסתיימה בפירוקה.

החשש מפני פגיעה של ענקיות הטכנולוגיה בחדשנות נובע בין היתר מכך שהן ממהרות לרכוש או להעתיק פתרונות ופיצ'רים של סטארט-אפים חדשניים, וכך הן מונעות מחברות לצמוח ולהפוך למתחרות משמעותיות. פייסבוק, גוגל ואפל מודעות לטענה הזאת ולכן הוציאו בחודשים האחרונים סדרה של הצהרות וראיונות תקשורתיים בנושא. המשותף להם הוא הטענה כי הן תורמות באופן מובהק לתעשיית הטכנולוגיה, וכי למרות גודלן, תחומי החדשנות השונים נשארים תחרותיים .

סיסליני הציע כי במסגרת החוק הקיים תתבצע אכיפה של עסקאות רכישה של סטארט-אפים על ידי הענקיות בשל הפרת חוקי ההגבלים העסקיים: "בעשור האחרון, חברות הטכנולוגיה הגדולות קנו מאות חברות, שרבות מהן היו מתחרות פוטנציאליות או ממשיות. אף אחת מהרכישות הללו לא אותגרה על ידי מחוקקים ורגולטורים בתחום ההגבלים העסקיים. הדיון היום הוא לא רק על מנת לדבר על החברות הללו, אלא כדי לוודא שיהיו לנו גם את הגוגל, הפייסבוק, האמזון והאפל הבאות".

פרלוט, שייצג את פייסבוק, הגן בדברי הפתיחה שלו על הרכישות של ווטסאפ ואינסטגרם, וטען כי החברות לא היו משגשגות באותו אופן אם לא היו נרכשות על ידי פייסבוק. לדבריו, הרכישות תרמו לחדשנות וסיפקו אפשרות בחירה עבור הצרכנים. בנוסף, הוא התייחס למהלך של הרשת החברתית לאחד בין כלל שירותיה - פייסבוק, אינסטגרם ו-וואטסאפ. הוא הכחיש את הטענות שהאינטגרציה בין השירותים נועדה למנוע את פירוק החברה על ידי הרגולטור, ולטענתו המהלך המתוכנן נובע מהתחרות הגוברת בתחום השירותים והדגש ששמים על פרטיות.

בנושא הפגיעה בחדשנות, כל ארבע החברות הזכירו את תרומתן לכלכלה האמריקאית על ידי העסקה של עשרות אלפי עובדים, השקעה בנדל"ן וקידום של חדשנות בתחומיהן. גוגל ופייסבוק, שהכנסותיהן מגיעות מפרסום, הביאו שלל דוגמאות לאופן שבו הפלטפורמות שלהן מקדמות עסקים קטנים ובינוניים בארה"ב. כך למשל, בהצהרתה הדגישה גוגל כי היא סייעה ליצרנית סירופ מייפל קטנה להתרחב ולפעול במספר מדינות ברחבי ארה"ב.

גוגל במוקד: טענות על הטיה במנוע החיפוש ומעורבות סינית

בנוסף להשתתפותה בשימוע של ארבע הענקיות, גוגל כיכבה בשימוע נוסף שבו נבחנו טענות לפיהן גוגל מטה את תוצאות החיפוש שלה באופן שמעדיף פוליטיקאים ליברלים ומפלה כנגד דעות שמרניות של רפובליקנים. גוגל הכחישה את הטענות.

הדמוקרטים כינו את השימוע "קרקס", אך נציגי הוועדה הרפובליקנים הפנו אל גוגל שאלות והטיחו בה טענות קשות. בין היתר, הסנטור ג'וש האוולי מהמפלגה הרפובליקנית טען שקשה להאמין לגוגל כשהיא אומרת שהיא לא מנסה לצנזר תוצאות חיפוש, לאור העובדה כי היא מתכננת להיכנס מחדש לשוק הסיני, עם מנוע חיפוש מצונזר. תוכניות אלה התעכבו בשל מחאות של עובדים בגוגל נגד המהלך.

עוד לפני השימוע, המיליארדר ומייסד פלנטיר פיטר ת'יל, האשים את גוגל בכך שמרגלים סינים הסתננו לחברה ולפעילות הבינה המלאכותית שלה. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף צייץ כי יפתח בחקירה לבדיקת הטענות הללו ויבדוק האם החברה משתפת פעולה עם הממשלה הסינית. ההאשמות הללו עלו פעם נוספת בדיון, וגוגל הכחישה את הטענות באופן נחרץ.

הסנאטורים הסתמכו על נתונים וגרפים שהציגו בפני הוועדה, שנועדו להראות מגמה של צנזורה נגד תוצאות חיפוש מסוימות במנועי החיפוש, וגוגל בראשם. הסאנטור טד קרוז, גם הוא רפובליקני, אמר שגוגל מתנהגת כמו "אח גדול" בכך שהיא אוספת מידע על אמריקאים שמשתמשים במנועי החיפוש שלה, ושולטת בשיח הציבורי באמצעות הדומיננטיות שלה בשוק החיפוש. לדבריו, תשובתה של הענקית כי התוצאות מופקות על ידי אלגוריתם אינה רלוונטית, כיוון ש"אלגוריתמים נכתבים על ידי אנשים".