הורים, את הספרים האלה הילדים שלכם כבר קראו?

הורים לילדים קטנים שביקרו לאחרונה בחנות ספרים בטוח שמו לב לז'אנר משמח ומתפתח של ספרים על נשים מובילות בהיסטוריה. כך למשל יש את סדרת הספרים "קטנות גדולות" על מארי קירי, אגתה כריסטי ואפילו קוקו שאנל, ואת גרסתה המקומית "הישראליות" עם ספרונים מאוירים על גולדה מאיר או אנה טיכו.

אם תרצו חומר ממש חזק, תמצאו את "סיפורים לפני השינה לילדות מורדות", שמאגד בתוכו - לא פחות מ-100 סיפורים על נשים משפיעות. פנטסטי. 

הבעיה היא לא בספרים. הבעיה היא בקהל היעד. הספרים האלה בדרך כלל מוצעים לבנות, כאלו שהוריהן סבורים שכל עתידן לפניהן, וכל שנותר הוא רק לתת להן בוסט של השראה, שלא לומר את מילת הקוד העצמה . "ספר חובה לכל ילדה או אישה צעירה שאתם מכירים", נכתב למשל בפורבס. 

פה בדיוק הטעות. את ההשראה ואת הדוגמה למופת חייבים לספוג גם הבנים. את הסיפורים על אותן נשים אדירות, הם חייבים לקרוא לא פחות ואולי אפילו יותר, מהבנות. אם כבר מבראשית ילווה את הספרים הרושם שהם מיועדים לבנות כי הן צריכות יותר הוכחות - כמעט ולא עשינו כלום. כל עוד נתמקד בלחנך ילדות לכך שהן שוות ערך, כנראה שהן יתקלו, גם בעוד שני עשורים, בקושי להשתלב בדירקטוריונים ולהרגיש חלק מאותו נטוורקינג גברי. אנחנו עלולים להיתקל גם אז בצורך במרפקים ובמונחים כמו תקרות זכוכית, ואנחנו עלולים להמשיך ולשמוע גם בעתיד טענות כמו זו של הרב שלמה אבינר על כך שנשים לא צריכות להיות בפוליטיקה . הורים, יש לנו הזדמנות, גם אם לא אדירה, לתקן שיבושים בעולם. אז בואו לא נפספס אותה. ספרו לבנים שלכם על מארי קירי ומאיה אנג'לו.