ענף במשבר מחכה לצלצול הגואל: מי הם מותגי המדיה והסלולר שהישראלים בכל זאת אוהבים

שוק התקשורת בשנה החולפת התאפיין בהמשך השחיקה בהכנסות. מלבד מגזר הטלוויזיה, ששמר על רמת חיוניות והזכיר לכולנו שיש טלוויזיה מתקדמת בישראל; ופריסת התשתיות על-ידי פרטנר וסלקום, שכרגע לא רואים את הרווחים שהיא מביאה - השוק באופן כללי נמצא במשבר.

ענף הטלוויזיה המשיך לדמם מיליונים בשנה האחרונה, והפיצול של ערוץ 2 לרשת ולקשת הסתיים בסופו של דבר - כצפוי, יש לומר - במיזוג של רשת עם ערוץ עשר. האם מהמיזוג הזה תגיע הבשורה הכלכלית לטלוויזיה המסחרית? ימים יגידו, אבל אפשר להבין את מי שמתקשה להאמין.

אבל המשבר לא מאפיין רק את הטלוויזיה. למרבה הצער, השחקנים בשוק התקשורת איבדו את הרצון לחדש. בשפה קצת פחות תקנית: השוק על הפנים. אין יוזמות חדשות, ההשקעות יורדות, הרגולציה הורסת כל חלקה טובה, ובגדול ה"חיידק" שאפיין כל אחד שפעל בשוק הזה - הולך ונעלם. בשווקים אחרים הרגולציה כנראה נסבלת והמדינה פחות חונקת.

הכנסות שוק התקשורת בשנת 2018 קטנו בכ־4%, מ־19.2 מיליארד שקל בשנת 2017 לכ־18.4 מיליארד שקל (ללא מע"מ). לדברי משרד התקשורת, צמצום זה בהיקף שוק התקשורת, בסך של כ־757 מיליון שקל (כ־886 מיליון שקל כולל מע"מ), נובע בעיקרו מהרחבת התחרות בתחום, ובפרט מירידה מדווחת בהכנסות במגזר השידורים, במגזר התקשורת הבינלאומית ובמגזר הסלולר.

לאחרונה פרסם המשרד סקירה על הכנסות הענף, ובה הוא מודה לראשונה שהשוק, ובעיקר שוק הסלולר, נמצא במצב לא אידיאלי. לדבריו, המשך המצב הנוכחי לא יאפשר לחברות לבצע את ההשקעות הנדרשות בדור החמישי בסלולר.

המשרד משתמש במילים מכובסות במקום להגיד את האמת שממנה הוא כה חושש - שאחד המפעילים יקרוס. החשש הזה משפיע על מערכת השיקולים של משרד התקשורת ומאלץ אותו לשקול שיקולים שאינם לטובת הציבור. יתרה מכך, המשרד מנסה להקל על החברות כדי שחלילה לא יקרה כלום לאחד המפעילים, ועל הדרך הוא מוכן להקריב את האינטרס הציבורי. רגולטור מתקדם היה פועל לתיקון המציאות בשוק או שמאפשר לאחד המפעילים לקרוס; להחזיק את המקל משני קצותיו - זו לא אופציה.

אם המשרד סבור שיש בישראל יותר מדי מפעילי סלולר, הוא צריך ליצור מציאות שתוביל אותם להתמזג. אם הוא חושב שאין בעיה במספר המפעילים, הוא פשוט צריך להפסיק לדאוג שמישהו מהם יקרוס ולנהל מדיניות שמעודדת השקעות, ושהשוק יעשה את שלו.

אין ספק שהשוק סובל מהיעדרו של שר תקשורת. איוב קרא לא בדיוק השפיע על המשרד ועל השוק, שממילא סובל מהתמשכות הבחירות ומחוסר הוודאות שנוצרה בעקבות זאת. שר תקשורת אמור לייצר מדיניות ברורה, אבל התרגלנו לצערנו שהמשרד הפך להיות כלי משחק פוליטי, עד שהציפיות מהשר החדש, דוד אמסלם, כה נמוכות, העיקר שלא יעשה יותר נזק.

ובהיעדרו של שר תקשורת אפקטיבי, מי שתופס את הפיקוד הוא הדרג המקצועי שהסמכויות שיש בידיו מאפשרות לו לפעול כמעט ללא פיקוח. מישהו יודע לבקר את מה שעושה הנהלת המשרד? מישהו בחן האם מייצרים מדיניות השקעות ארוכת-טווח שתאפשר לישראל לסגור את הפערים מול העולם?

האמירה האחרונה של ראשי המשרד שלפיה יש בעיה שמאיימת על ההשקעות העתידיות בדור החמישי בסלולר, אומרת הכול. זה המשרד שאיפשר כניסת מפעיל שישי לשוק לפני כשנה. זה אותו משרד שוויתר למפעילים שפירקו רשתות, תוך שהם מדרדרים את המחירים בשוק במטרה לברוח ממנו עם כמה שקלים; וזה המשרד שהיום מסתתר מאחורי מדיניות שלא מאפשרת להביא את בשורת הסיבים האופטיים לכל תושבי המדינה, רק משום שהוא מעדיף תחרות על פני השקעות.

בשורה התחתונה: אנו עומדים בפני משבר בשוק שיכול להיפתר ככל הנראה רק באמצעות מיזוגים. או שמקדמים את המיזוג כדי לצמצם נזקים וכדי להרוויח את התועלות שבאיחוד כוחות לפני קריסה, או שמתעלמים מהמצב ונותנים למפעילים לדמם עד שאחד מהם ישבוק חיים, ואז במקום מיזוג מישהו יקנה את השרידים של אותו מפעיל. 

1. נטפליקס

1 בדירוג הכללי 

הניצחון של מהפכת הסטרימינג

אחרי שנים שגוגל וקוקה־קולה נלחמו ראש בראש על המקום הראשון בדירוג 100 המותגים המובילים של "גלובס", נטפליקס דילגה בקלילות מעל כולם וקטפה את הכתר. מניית נטפליקס רשמה ב-12 השנים האחרונות תשואה של 15,000%. במילים אחרות: אם הייתם משקיעים בה 100 אלף שקל ב-2007, היום היו לכם 15 מיליון שקל שהיו מאפשרים לכם להתפטר מהעבודה ולצפות כל היום בסדרות, בנטפליקס. אלא מה. לכתבה המלאה.

 נטפליקס / צילום: שאטרסטוק

2. כאן 

19 בדירוג הכללי

מפוצל בין איכות רעננה לכשלים ישנים

שנתיים לאחר הקמתו, תאגיד השידור הציבורי עדיין מצליח לשווק דרמות חדשות לבקרים - ולא מדובר בהכרח בדרמות מהסוג שמשודר על המסך. מצד אחד, הצלחות פנומנליות כדוגמת הפקת האירוויזיון, ומנגד ביקורת חריפה על גוף שבמונחי התנהלות וניהול נדמה לפעמים שמחקה היטב את הגוף שהתיימר להחליף - רשות השידור.

גולת הכותרת של פעילות התאגיד השנה הייתה תחרות האירוויזיון - הפקה מאתגרת בקנה-מידה עולמי לכל גוף שידור. הדרך הייתה רצופת קרבות - מול הממשלה שלא רצתה לקחת חלק במימון, ומול איגודים מקצועיים שאיימו לשבש את הצילומים. אבל התוצאה הייתה פנומנלית: הפקה איכותית ומקצועית שזכתה לשבחים מקיר לקיר. אין ספק שזה מה שדחף את התאגיד במעלה דירוג 100 המותגים.

בכל הקשור לשידורי הרדיו, התאגיד מצליח לשמר את הקיים. מבחינת התכנים הטלוויזיוניים, הפקות שלו זוכות לשבחים בתעשייה אולם ההצלחות פחות באות לידי ביטוי ברייטינג, מה שמעצים מאוד את הוויכוח איך מודדים את התאגיד מול המטרות שלשמן הוקם - ומהן בכלל המטרות הללו.

בצד ההצלחות בתוכן והפיכתו של כאן לצינור חמצן חשוב לתעשיית ההפקה המקומית, החריפה השנה הביקורת על אופן ניהולו של התאגיד, שהובילה לחקירה של מבקר המדינה, שתוצאותיה צפויות בקיץ. זו, אגב, לא הפריעה לאלדד קובלנץ, מנכ"ל התאגיד הזמני, להתמנות למנכ"ל הקבוע.

האירוויזיון הציל את התאגיד בזמן פציעות, לאחר ששוב צצה כוונה לסגור אותו. אבל עם סיומו החלו תופי המלחמה מכיוון הממשלה להישמע שוב, ולשותפים הקואליציוניים הובהר כי יש כוונה לבצע קיצוץ דרמטי בתקציבו. נראה שלאחר הבחירות - הוא שוב צפוי למצוא את עצמו בסכנה.

 בחירות 2019 כאן - תאגיד השידור / צילום: משה נחמוביץ

3. yes 

30 בדירוג הכללי

נבנית מחדש ומחכה לטריפל

חברת yes ספגה בשנה האחרונה ריקושטים מכל הכיוונים. היא המשיכה לסבול מהתחרות המתעצמת בטלוויזיה, היא סבלה מהשפעת החקירות של רשות ניירות ערך בשל עסקאות מפוקפקות שעשו בעליה בעבר, והיא נאלצה להתמודד עם מחיקות בדוחות ועל הדרך גם עם חילופי הנהלה.

yes היא חברה שבימים אלה נבנית מחדש. בין שבצורה של איחוד תפעולי עם החברות-האחיות שלה פלאפון ובזק בינלאומי, ובין שמדובר במהלך האסטרטגי הכבד של מעבר לשידורים על גבי האינטרנט וירידה מהלוויין - yes כבר לא תהיה אותה חברה.

למזלה, היא חברת טלוויזיה טובה עם ד.נ.א של מותג חזק, ולכן יש לה סיכוי טוב לצלוח את המשבר. בסיכומו של דבר העובדים צריכים להיערך לכך כי התהליך יקרה. yes תהיה חברת תוכן שתפעל אפליקטיבית בדיוק כמו שהוט תהיה שם, וגם פרטנר וסלקום וכל שאר חברות הטלוויזיה בעולם. בכך היא תחזור לנבואה של מייסדיה, שאמרו שהיא צריכה להיות מחלקת תוכן בבזק ותו לא. אז אולי בשלב הביניים היא תהיה מחלקת תוכן בחברות־בנות, אבל לאורך זמן אין מנוס מהתהליך הזה.

למעשה, ללא הרגולציה המעוותת במשרד התקשורת, yes מזמן הייתה צריכה להיות מחלקת תוכן בבזק, אבל ההפרדות לסוגיהן יוצרות מצב מלאכותי, שבינתיים לצערנו קובע שהצרכנים ישלמו מחירים גבוהים על מוצרים שונים כאשר מדובר בבזק.

נקודת האור מבחינת החברה נמצאת במהלך החדש שייצא בקרוב. הטריפל החדש שתוביל במסגרת שיתוף-פעולה עם אחיותיה למיזוג התפעולי, הוא שיאפשר לה בפעם הראשונה להציע חבילה אמיתית וכוללת. עד עתה היא שיחקה עם ידיים קשורות כאשר מכרה רק טלוויזיה; עכשיו, כשתמכור טריפל, היא תצטרך להראות שזה היה מכשול זמני.

4. בזק 

32 בדירוג הכללי

משתקמת אך סובלת מדרג מקצועי עוין

השנה האחרונה בבזק היא שנה של תיקון: ניסיון לייצב ספינה במים סוערים של חקירות, חילופי דירקטוריון, אי-ודאות לגבי בעלי השליטה ורגולציה ארסית שפועלת כדי לרסק אותה. זו גם השנה הראשונה לכהונתם של יו"ר הדירקטוריון החדש שלמה רודב, מנכ"ל בזק קווי דוד מזרחי, ומנכ"ל החברות־בנות בזק בינלאומי, פלאפון ו-yes, רן גוראון.

כרגע ניתן לומר שנדמה שהסערה נרגעה אך לא חלפה. בזק משתקמת לאיטה אחרי שהלכה למהלכים אגרסיביים של מחיקות והפרשות בחברות־הבנות פלאפון ו־yes ואחרי שהלכה למהלך אסטרטגי שנמצא בעיצומו, של איחוד תפעולי בין החברות־בנות.

החברה גם חזרה להרוויח ובגזרת העובדים בבזק קווי נשמר השקט, בעוד בחברות־הבנות התסיסה נמשכת.

כניסת הבעלים החדשים שיחזיקו בשליטה בבזק - קרן סרצ'לייט ודוד פורר - אמורה להחזיר לחברה יציבות שכה חסרה לה אחרי שנה של מאבקים קשים ביותר על השליטה. העברת השליטה נמצאת בעיצומה, אבל מכל האירועים נראה שהדבר שהכי מאיים על החברה זו הרגולציה שכופה עליה משרד התקשורת.

בהיעדר שר תקשורת קבוע, ותחת דרג מקצועי עוין, בזק נמצאת תחת איום כבד שאותו הגדיר היו"ר רודב ככזה שמכוון לפגוע בבזק. המשרד לא מאשר לחברה כמעט שום מהלך, והוא מייצר סביבה אי-ודאות שמזיקה לשוק התקשורת בכללותו ולחברה בפרט. בינתיים בזק לא ממצמצת ולא מראה סימני שבירה. הכדור יעבור כעת לבעלי השליטה החדשים והם יצטרכו לנסות ולשכנע מחדש את משרד התקשורת שלרסק את בזק זו האופציה הכי גרועה לכולם.

 צילום מסך של פרסומת של בזק מתוך youtube / צילום: צילום מסך, גלובס

5. פלאפון

35 בדירוג הכללי

איבדה את המיקוד

פלאפון שואבת את כוחה מקבוצת בזק. זה היתרון של החברה - אבל זה גם החיסרון שלה. מכיוון שהיא שייכת לקונגלומרט תקשורת יציב וחזק, פלאפון יכולה ליהנות מרמת חוב אפסית ובמקביל להתמקד אך ורק בסלולר. בעוד מתחרותיה נאבקות במגזרי הטלוויזיה והשוק הנייח, היא יכולה להרשות לעצמה לפתח את עסקי הסלולר שלה ולהתמקד אך ורק בהם.

אלא שבשנה האחרונה במקום להתמקד בסלולר, הנהלת החברה מתמקדת באיחוד התפעולי עם החברות־בנות בזק בינלאומי ו־yes. ההנחה שעומדת מאחורי האיחוד התפעולי היא שללא ביטול ההפרדה המבנית עם החברה־האם, צריך לאחד תפעולית את החברות־בנות ולהתייעל.

אפשר להתווכח על ההנחות וייתכן שבדירקטוריון בזק רואים משהו שאף אחד אחר לא רואה, אבל אי-אפשר להתעלם מאיבוד המיקוד של פלאפון ופיזור המשאבים הניהוליים של ההנהלה על פני שלוש חברות בדרך לאיחוד, שלא קורה עדיין עד כתיבת שורות אלה.

פלאפון הייתה צריכה לעשות סלולר נטו ולא להיכנס להרפתקה עם החברות־הבנות. השנה האחרונה היא שנה שבה אפשר היה לעשות יותר מבחינת הכנות לדור החמישי, וכדי להתייעל היא לא באמת צריכה את אחיותיה.

פלאפון נאלצה להתמודד בשנה האחרונה עם תקלה מורכבת, שלמזלה היא הצליחה לצאת ממנה בשלום יחסית. הלקוחות לא הענישו אותה בגלל תקלה חוזרת ונשנית שנמשכה לסירוגין לאורך כמה שבועות. בנוסף, החברה התמקדה בשנה החולפת במדיניות נתח השוק, כלומר פעלה כדי שלא לאבד לקוחות.

זה אומר לשמור על רמות מחיר תחרותיות בתקווה ששוק הסלולר יתאושש ויחזור לרמות מחיר סבירות שיאפשרו לה להרוויח מאותם לקוחות שגייסה. בינתיים השוק רחוק מתיקון, ופלאפון נלחמת להשאיר את הראש מעל המים.

6. פרטנר

39 בדירוג הכללי

פער בין הדימוי למציאות

לפרטנר יש מזל גדול: החברה הצליחה בתחכום רב לבנות דימוי שלפיו בהשוואה בינה לבין סלקום, היא במצב טוב יותר ואין סכנה שאורבת לה מעבר לפינה. עם רמת חוב נמוכה (כמיליארד שקל) ועם רוח גבית ממשרד התקשורת שפועל ללא לאות להגן עליה, פרטנר ממשיכה לשדר עסקים כרגיל.

לפרטנר יש שני קלפים שמשרתים את הדימוי החיובי, אף על-פי שמבחינה עסקית החברה במצב דומה למתחרותיה המדממות. היא יצרה את המודל השיווקי החדשני בטלוויזיה בישראל, והיא מתקדמת בקצב מרשים עם פריסת הסיבים האופטיים שלה. בעוד סלקום מתעכבת עם השלמת העסקה עם מיזם הסיבים IBC כבר שנה שלמה, פרטנר משדרת מסר אליטיסטי: אנחנו לא צריכים שותפים, לא צריכים את סלקום כדי לפרוס סיבים ביחד ולא צריכים את IBC - כי אנחנו פשוט יודעים לעשות את הכי טוב לבד.

נכון או לא נכון, זה לא משנה. פרטנר מאבדת הכי הרבה מנויים בתחרות בסלולר וגם אצלה התרומה של הסיבים והטלוויזיה עדיין לא מורגשת. למעשה המזל הגדול שלה הוא בהחלטה ההיסטורית לבנות רשת משותפת עם הוט בסלולר, ולהקטין את רמת החוב ברציפות. אלה שני הקלפים שהיום מצילים את פרטנר, ולזכותה ייאמר שהיא משחקת בהם נכון.

 חנות של פרטנר / צילום: דפי הירשפלד, גלובס

7. סלקום

46 בדירוג הכללי

הישגים שאינם מתורגמים להצלחה פיננסית

השנה החולפת הייתה מאתגרת במיוחד עבור סלקום, אולי אפילו יותר מאשר עבור מתחרותיה. סלקום מצאה את פרטנר נושפת בעורפה בטלוויזיה, ואף על-פי ששתי החברות רק הגדילו את מספר מנוייהן, הרי שפרטנר קידמה באזז שאילץ את המשקיעים והציבור לבחון כל רבעון מחדש מי הצליחה להשיג מספר מנויים גדול יותר.

בנוסף, השוק הסלולרי המדמם וגודל החוב של סלקום מעמידים אותה במקום לא נוח. לעומת פרטנר ופלאפון היא נתפסת כחברה שיש לעקוב אחריה לנוכח היקף החוב שלה (כ־3 מיליארד שקל חוב פיננסי), והעובדה שהיא השמיעה קולות מצוקה אמיתיים בשנה האחרונה, שבאו לידי ביטוי הן בעובדה שדרשה לפתוח הסכמים קיבוציים עם העובדים - שלא יכלה לעמוד בהם - והן בשל העובדה שהחברה עברה להפסד ריאלי.

סלקום הייתה הראשונה שנכנסה לטלוויזיה והיא גם זו שהצליחה לגרוף הכי הרבה מנויים במסגרת הרחבת התחרות בשוק התקשורת בעקבות רפורמת השוק הסיטונאי. הבעיה היא שההצלחה שלה בשני האירועים אינה מתורגמת להצלחה פיננסית, משום שהמודל של קבוצות תקשורת שנכפה עליה הוא מודל מעוות שהשמיד ערך יותר מאשר בנה ערך, ומפני שהתחרות בסלולר שוחקת את החברות הרבה יותר מאשר התרומה המתקבלת מהפעילויות החדשות.

לכן, כל עוד הפעילות הסלולרית לא תשתפר, סלקום תהיה בבעיה הולכת ומחריפה. וזה עוד לפני שדיברנו על אתגרי העתיד בעקבות העסקה לרכישת השליטה במיזם הסיבים האופטיים IBC, שתחייב השקעות כבדות, ועוד לפני ההשקעות בדור החמישי המתקרב.

8. ynet 

53 בדירוג הכללי 

חומת התשלום עדיין לא תפסה תאוצה

 ynet ממשיך גם השנה לשמור על מקומו כאתר החדשות המוביל בישראל וזה שמביא את תנועת הגולשים הגדולה ביותר בתוכן. בשונה מרוב האתרים, ynet גם נחשב לאתר רווחי, אך מוטלת עליו אחריות שאינה מוטלת על אתרים אחרים: בהיותו חלק מקבוצת "ידיעות אחרונות", הוא נדרש לחפש מקורות הכנסה חדשים שיתמכו במודל הקורס של "לסחוב על גבו" את פעילות הפרינט של קבוצת "ידיעות". גם שם מחפשים מודלים כלכליים שיגדילו את ההכנסות מהתוכן, וכפועל יוצא מכך הושקה לפני מספר חודשים חומת תשלום בפורמט של ynet פלוס, שבמסגרתו נדרשים הגולשים לשלם על תוכן של כתבות ומאמרים המיוצרים באופן ייעודי ואינם פתוחים לקהל הרחב. עד כה לא שוחררו נתונים רשמיים לגבי הצטרפות לשירות, אולם על-פי הערכות המהלך לא תפס תאוצה ואינו מכניס בינתיים סכומי כסף משמעותיים.

עם זאת, שיתוף-הפעולה הכה מתבקש בין האתר ובין העיתון "ידיעות אחרונות" רחוק עדיין מלהיות מיושם. התוכניות האסטרטגיות שהותוו בעבר על חיזוק הקשר בין האתר לעיתון לא מיושמות, ונראה כי אבי בן טל, מנכ"ל ynet שהיה אמור בעבר לנהל את הקבוצה כולה, לקח עוד צעד אחורה כשהודיע במהלך השנה שלא ינהל יותר את הפעילות המסחרית של העיתון אלא יתמקד באתר בלבד.

השנה מאופיינת בבחירות כפולות, מה שמעצים בדרך-כלל את חברות החדשות כקובעות את סדר היום הציבורי. אחד מהנכסים של חברות החדשות במובן זה הוא סקרי המנדטים שהן מפרסמות, שמסייעים למשוך צופים גם בתקופה שלפני יום הבחירות ובוודאי בליל הבחירות, כשרבים מרותקים למסכים כדי לצפות במדגם. ב־ynet עשו השנה ניסיון לתת מענה לתופעה, יצרו מתחם בחירות וכללו בו גם מדגם, והעלו מדגם משל עצמם הנשען על הגולשים.

נראה כי עתידו של האתר והאופן שבו יתפתח תלויים במובנים רבים במה שיקרה עם בעלי הקבוצה נוני מוזס, בסוגיה של האם ומתי יוגש נגדו כתב אישום בפרשת תיק 2000. ynet הוא אומנם ישות מבודלת בפני עצמה עם מנהלים חזקים המטביעים בה חותם, ובכל זאת מוזס שולט בקבוצה באופן מוחלט והיכולת להוביל תהליכי עומק חוצי־פלטפורמות תלויה רק בו. יש להניח כי אם יוגש נגדו כתב אישום תשתנה המציאות של הקבוצה כולה - ועימה גם של ynet.

 לוגו Ynet

9. הוט 

57 בדירוג הכללי

תחת עננה של חוסר ודאות

מעל ראשה של חברת התקשורת הוט רובצת עננה כבדה. איש בישראל לא יודע לאן פניה מועדות. כאשר מנתחים את מצבן של מתחרותיה יודעים פחות או יותר מה כל אחת עושה ועם אילו אתגרים היא מתמודדת, ואיך - אבל כאשר מדברים על הוט הסיפור הזה לא קיים.

כאשר בשוק שומעים שהבעלים של הוט משקיע 3.5 מיליארד דולר ברכישת סותבי'ס, וכאשר העיתונות מלאה בדיווחים על אי-ודאות לגבי עתיד עסקיו לנוכח החובות הגדולים שבהם הוא שרוי - אי-אפשר שלא להרים גבה ולשאול: רגע, ומה לגבי הוט בישראל? איפה היא בתוכניות שלך?

המציאות היא שדרהי חיפש משקיע להוט בישראל כי הוא יודע שהוא לא יכול למצוא את מקורות המימון להשקעות הנדרשות ברשת. ככל הנראה הוא לא מוצא, וזה אומר שהוט ניצבת בפני אחד האתגרים הכי משמעותיים שלה - בניית רשת תקשורת חדשה מבוססת סיבים אופטיים. האם היא תעשה זאת? לא בטוח שהיא מסוגלת, ולא מן הנמנע שהיא תצטרך לחבור לאחת הקבוצות בארץ כדי לעמוד בפרויקט כה מורכב ויקר.

בנוסף, החברה כבר מתחילה לחשוב על היום שלמחרת בתחום הטלוויזיה. הוט לא תוכל להמשיך להיות חברת כבלים כאשר מתחרותיה הן חברות שמעבירות טלוויזיה על גבי האינטרנט. על השלב הראשון היא כבר הכריזה לאחרונה, כאשר אמרה שהיא יוצאת בניסוי שיאפשר לנסיינים לצפות בשידוריה המלאים דרך טלוויזיות חכמות, כלומר בלי ממיר ודרך אפליקציה חדשה.

הוט היא חברה שחשובה מאוד לשוק התקשורת הישראלי ויש לקוות שהבעלים שלה יחליטו להשקיע בה, ולא להשאירה תחת אי-ודאות עוד זמן רב.