עשרות עובדים סיניים בפרויקט הרכבת הקלה לא מקבלים אשרות כניסה לארץ

עשרות אשרות כניסה לישראל עבור עובדי החברות הסיניות שמעורבים בהקמת הרכבת הקלה בגוש דן מעוכבות - בשל העיצומים שבהם פתחו בשבועות האחרונים עובדי משרד החוץ.

מדובר בקבוצה של כ-50 עובדי המיזם המשותף שמורכב מהחברות CRTG ו-EEB , שזכו במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה. במכתב ששיגר שי יפתח, המשנה למנכ"ל נתיבי תחבורה עירוניים (נת"ע), לרשות ההגירה והאוכלוסין נאמר כי בנוסף לעובדים אלה, גם הנפקת אשרות הכניסה לקבוצה של כ-10 מהנדסים ומומחים שמעורבים בפרויקט - מתעכבת.

בנת"ע מציינים כי בקשות נוספות לקבלת אשרות כניסה לישראל עבור עובדים מסין כלל לא הוגשו, בשל העיצומים של העובדים בשגרירות ישראל בסין: "אין צורך להכביר במילים על החשיבות הלאומית העצומה של הקמת מערכת להסעת המונים והצורך הדחוף בקידומו של הקו האדום, שמהווה פתרון תחבורתי לבעיות גודש התנועה בגוש דן", כתב יפתח לרשות האוכלוסין וההגירה: "עיכוב בטיפול בבקשות למתן אשרות כניסה עלול לגרום נזקים משמעותיים לפרויקט הרכבת הקלה שיבואו לידי ביטוי בין השאר בפגיעה בלוחות הזמנים לביצוע הפרויקט".

לצעדים הארגוניים של עובדי משרד החוץ שותפים גם עובדי משרד הביטחון, לאחר שהקימו בשבועות האחרונים מטה מאבק משותף בשל כוונת משרד האוצר לקצץ בתקציבי האירוח של שליחי המשרדים ברחבי העולם. במטה המאבק אמרו כי גם ועדי העובדים במשרדי הכלכלה והמשרד לביטחון פנים שותפים למהלכים נגד הקיצוץ הצפוי.

מדובר בכ-700 נספחים, שליחים ודיפלומטים שמקבלים תקציב ייעודי מהמדינה שנועד לאפשר להם לארח בעלי תפקידים במדינות שבהן הם משרתים - בבתי קפה, במסעדות או לקיום אירועים שבהם הם מקדמים את אינטרסים שונים של המדינה. במטה המאבק אומרים כי תקציבים אלה מהווים עבור השליחים בחו"ל כלי המשמש לעבודתם, ונהוג גם במדינות אחרות.

אמש (ד') נפגשו מובילי המאבק עם בכירים במשרד האוצר במסגרת ההידברות להשגת פתרון למשבר. מטה המאבק מסר כי הפגישה הסתיימה ללא תוצאות ובעקבות המבוי הסתום הם החליטו להחריף את הצעדים הארגוניים שבהם פתחו. הבוקר, הגיעו ראשי ועדי העובדים של משרדי החוץ והביטחון, דנה בנבנישתי, אלי יפרח וששון פרץ לפגישה עם יו"ר ההסתדרות הכללית, ארנון בר דוד כדי לדון על המשך מהלכיהם בימים הקרובים.

גורמים ממשלתיים שמקורבים למו"מ בין האוצר לבין עובדי משרדי החוץ והביטחון אמרו כי המהלכים הקשורים לתקציבי האירוח נועדו להסדיר את הסוגיה, שכן עד כה הנספחים והשליחים קיבלו תקציבי אירוח בסכומים שבין 4,000 שקל ל-20,000 שקל בחודש - וזאת מבלי שנדרשו להציג קבלות על האופן שבו השתמשו בהם. על פי הערכות, המדינה משלמת לשליחים אלה מדי שנה יותר מ-30 מיליון שקל כדמי אירוח.

עוד אמרו הגורמים כי הסוגיה עלתה לדיון בעקבות הקיצוץ הרוחבי במשרדי הממשלה, שנועד לממן המכשול בגבול עזה ולסבסוד הפעלת הצהרונים.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "בניגוד לטענות ועד עובדי משרד החוץ, דמי הייצוג שניתנים לשליחים לצורך ביצוע פעילותם מגיעים עד לסכום של 14,000 שקל בחודש. על מנת לוודא שהכסף אכן מנוצל למטרות אלו, מתבקשים השליחים להביא לכך תיעוד. מפליא שהשליחים שטוענים לקושי תקציבי בקיום הפעילות השופטת, מסרבים לבקרה על השימוש בקצובות הייצוג".