נדמה כי לא קיימים הרבה נושאים ברשתות החברתיות שזוכים לאותה מידת להט כמו זו המוקדשת לחיסונים. עזבו אתכם רגע משמאל ומימין, משוביניזם ומפמיניזם, מאפל או מגלקסי ומכל נושא נפיץ אחר. למרות, ואולי דווקא משום שהשיח בנושא מתנהל בין הורים, בדרך-כלל צעירים ופחות או יותר מאותו סטטוס סוציו-אקונומי, הוא הופך לכל-כך מפלג וטוטלי. כאן אולי המקום להבהיר שהנחת היסוד שלי היא שחיסונים הם עניין של דעה, בדיוק כמו שהבחירה בין רפואה מוסמכת לשמאן היא דעה.
בעוד קבוצת ההסברה לחיסונים "מדברים על חיסונים" המופעלת על-ידי עמותת מדעת להנגשת מידע שואפת להיות מקום למענה לכל שאלה ותהייה, ומנסה למגר את המידע הלא מבוסס במקרה הטוב והמסוכן במקרה הרע, הקבוצה שמטילה ספק בדרכים המדעיות המקובלות בעולם למיגור מחלות מעט פחות טולרנטית למי שממליץ לחסן בהתאם להמלצות הרופאים. היא בעיקר מפנה את חיציה לממסד ול"ביג פארמה" - חברות התרופות שלכאורה אמורות אך ורק לעורר חשד. אפילו התפרצות מחלת החצבת שעל סמך ההיגיון הבריא אמורה רק לחזק את ההכרה בחיוניותם של חיסונים בעת הזו, לא שינתה את דעתם של בכירי קהילת המתנגדים.
יובהר כי קבוצה זו נמנעת מלהצהיר שהיא מתנגדת באופן גורף לחיסונים, אלא רק ממליצה להטיל בהם ספק (משום כך הם מכנים את עצמם "בחירה מושכלת"). אולם, לא רק שרוח הדברים נראית אחרת בדיונים שם והיחס לרפואה הקונבנציונלית חשדני, גם לא כל מה שיגדירו בקבוצה זו כ"מחקר" יקבל תוקף שכזה בקבוצת ההסברה של עמותת מדעת, שאותה מפעילים בין היתר צוותים רפואיים מוסמכים.
"יש כאן כמה דברים שמשחקים תפקיד", מסביר ד"ר תומר שמידט-ברד, ד"ר לפסיכולוגיה חברתית-ארגונית, המרצה במרכז האקדמי פרס. "הנושא עצמו למיטב ידיעתי לא נחקר, אבל באופן כללי פועלות פה שתי קבוצות. ברור שבכל צד יש תתי-קבוצות ויוצאי דופן, אבל בעיקרון כל קבוצה היא של אנשים שחושבים באופן דומה".
לתחושתי, דיון בין הצדדים מוביל לא אחת להקצנה. אף שבקרב מתנגדי החיסונים יש כבר תחושה של מיסיונריות.
"נכון. בנושא כמו בריאות יש יותר סיבות להקצנה ולאימוץ גישה מיסיונרית. אחת מהן היא הצורך להשקיט דיסוננס. אם דעתך עומדת בניגוד לדעה המקובלת לרובנו זה היה מפריע, אבל אם פתאום אתה רואה שאתה משכנע אנשים לחשוב כמוך, זה רק יחזק את הדעה שלך. אם אני רואה שאני משכנע לחסן או שלא לחסן זה יוכיח לי יותר כמה אני צודק.
"יש גם כנראה אלמנט של משהו שאי-אפשר לשתוק עליו. במיוחד כשזה משהו שיכול לגרום לאנשים לפגוע בבריאות של הילדים שלהם, או שתהיה לו השפעה ציבורית - ואת זה רואים בעיקר בתומכי החיסון שדואגים לא רק לפרט, אלא גם לקהילה ולחיסון העדר. הם הצד שמדבר על אחריות כוללת, בעוד שהצד השני יותר מדגיש בחירה אישית חופשית".
אבל אותה הקצנה יוצאת מגבולות ההתנגדות לחיסונים. זכור לי פוסט של אם לילדה שנחתכה ודיממה והומלץ לה על-ידי כמה מחברי הקבוצה לוותר על חיסון אנטי־טטנוס ולהסתפק בשמן טבעי כלשהו, רק לא לסמוך על הרופאים.
"יש תופעה שנקראת קיטוב או הקצנה קבוצתית, והיא מראה שאם בקבוצה יש קווי מחשבה דומים, אותה קבוצה תלך ותקצין את דרך המחשבה של חבריה. זה נמצא בניגוד לציפייה שתהיה הליכה על דרך המלך שבה כולם מתמתנים ומתאימים עצמם. כאמור, בהרבה מקרים קורה בדיוק ההפך - כולם מקצינים את העמדות. אז רואים אנשים שהגיעו לנושא רק משום שהם חששו מכמה חיסונים או שלא הרגישו בטוחים, והם מסיימים באמונה שגם אם הילדה נחתכה ממסמר חלוד לא צריך לתת לה זריקת אנטי-טטנוס.
"הרי אם מקבלים את הנחת היסוד שהרופא לא אומר את האמת לגבי חיסונים, אז עולה התהייה מה הוא עוד אומר לי שהוא לכאורה לא נכון".
ד"ר שמידט-ברד מביא דוגמה נוספת למסלול ההקצנה ממחקר שבו נתנו לאנשים להביע דעה במגוון נושאים, למשל פוליטיים, ואז חשפו אותם לטיעונים נוספים בדיוק באותו הכיוון. כששאלו אותם אחר-כך את אותה השאלה, הם הביעו דעה קיצונית יותר מזו שבה הם התחילו.
לדבריו, "יש לכך כמה סיבות: אתה נחשף לעוד טיעונים מעבר לטיעון שלך ואז זה כבר יותר משכנע. אבל נוסף על כך יש השוואה חברתית - אם אתה תופס את עצמך כלא קונפורמיסט אלא כזה שהולך נגד הזרם, ואז אתה רואה שרבים הם קצת נון-קונפורמיסטים כמוך, אז כדי להתבדל ולשמור על הייחוד שלך העמדה שלך הולכת ומקצינה.
"זה קורה באופן לא מודע. יש אנשים שיגידו - 'אני לא כמו כולם, אני לא ישר מחסן בלי לחשוב ולבדוק', ואז הם מגיעים לקבוצה כזו של מתנגדים ומגלים ששם העמדה שלהם היא לא קיצונית כל-כך וזה רק מעודד את המשך מסלול ההקצנה, כמו התנגדות גורפת לרופאים".
מתנגדים לחיסונים / אילוסטרציה: צילום מסך, גלובס
מתנגדי חיסונים / צילום: צילום מסך, גלובס
מתנגדי חיסונים / אילוסטרציה: צילום מסך, גלובס
תהליך מקביל ושונה שיכול להתרחש בקבוצות האלה על-פי ד"ר שמידט-ברד הוא זה של חשיבה קבוצתית. כאן הכוונה היא לא במובן הטוב של סיעור מוחות, אלא כזה שמתמקד בשמירה על הרמוניה, לא מביע אי-הסכמה. המטרה הופכת להיות הקונצנזוס ובמקרה של קבוצה שמעמידה בספק את הרפואה, כדברי הקלישאה אין ספק. "זה קורה יותר כשיש בקבוצה צנזורה ואלמנטים של תגובות נגד אמירות אחרות", מסביר ד"ר שמידט-ברד. "במקרה כזה מופחתת חשיבה ביקורתית והיא מאמצת כיוון של ללכת עם קו אחד.
"יש בהיסטוריה שלנו דוגמאות לכך כמו הקונספציה שאין שום סיכוי למלחמה לפני פרוץ מלחמת יום כיפור. אם נחזור לדיונים ברשת נגד חיסונים, כשנמצאים בקבוצות ברשתות החברתיות שיש בהן צנזורה לעתים רואים מקרה של מישהו שאומר משהו שונה ומותקף. אחר-כך נכתב על-ידי אחד המנהלים בקבוצה 'כך וכך כבר לא איתנו'. זה מאוד מחזק את החשיבה שאין מקום לחשוב אחרת. זה גורם להערכת יתר של העמדות שכבר קיימות בקבוצה, והערכת חסר של כל עמדה אחרת".
הכפירה בהמלצות הרפואה הקונבנציונלית לא ייחודית רק לישראל. השנה שלח איגוד הרפואה האמריקאי (AMA) מכתב למנכ"לים של פייסבוק, גוגל, אמזון, פינטרסט, יוטיוב וטוויטר, שבו הביע דאגה מהמידע המוטעה שמופץ בקבוצות אלה וביקש לוודא שלמשתמשים תהיה גישה למידע אמין כדי "לקבל החלטות מודעות לגבי הבריאות של המשפחה שלהם". בעקבות כך הצהירה פייסבוק כי לא תמליץ על קבוצות של מתנגדים או על תכנים מוטעים בנושא, תוריד את דירוגם של תכנים ולא תאפשר לפרסם מודעות שכוללות הטעיה. בהמשך אף נחסמה הקבוצה הישראלית לזמן קצר.
דווקא עכשיו עם התפרצות החצבת, בריאות הילדים היא לא משהו שגורם לאנשים להזדרז ולחסן?
"תלוי אצל מי. זו התשובה הפסיכולוגית הקלאסית. אבל כשאנחנו משתכנעים ברעיון יש שני מסלולים של שכנוע. יש מסלול מרכזי, רציונלי וקר ומבוסס עובדות - כך למשל בקניית רכב נתעניין במחיר ובמצב הרכב. המסלול השני, פריפריאלי ומתייחס לקיצורי דרך ולשאלות כמו כמה המותג שווה והאם הוא מושך ומגניב. אנחנו בדרך-כלל משתמשים בשני המסלולים ולא תמיד באותה העוצמה.
"אם נשווה את זה לעולם החיסונים, אז בצד הפריפריאלי נמצא שאלות כמו עד כמה מי שמדבר נשמע לי מאמין במה שהוא אומר, כמה הוא נתפס כגורם בעל סמכות, ועד כמה הסיפור שהוא מספר מעורר בי רגש. אנחנו כבני אדם לא כל-כך טובים בלחשוב על נתונים יבשים ועל מספרים, אנחנו הרבה יותר טובים בלחשוב על סיפורים. זה מה שמדבר אלינו. כשאנחנו שומעים סיפורים אישיים, בעד או נגד חיסונים, הרבה פעמים במקרה של נגד יש להם תוכן רגשי מאוד חזק. 'אני מכיר מישהו שאחרי החיסון קרה לבנו ככה וככה'. זה מעצים את הנטייה לפעול מהבטן ופחות בצורה רציונלית. לעומת זאת, בקבוצה שבצד שתומך במדע מדברים בצורה מדעית ולכן מסתמכים על נתונים וסטטיסטיקות - מה שמבחינת חישוב קר אמור לשכנע".
מתנגדי חיסונים / אילוסטרציה: צילום מסך, גלובס
מתנגדי חיסונים / אילוסטרציה: צילום מסך, גלובס
"גם לרופאים יש חילוקי דעות"
אושרה בלפולסקי היא אחת מצוות המנהלות של קבוצת "חיסונים - בחירה מושכלת". נציין, כי רק לאחר מספר פניות לקבוצה ולעמותה, בלפולסקי הייתה היחידה שבכלל השיבה. על מנהלת אחרת שניסינו להשיג העידה בלפולסקי כי "היא אינה מדברת עם התקשורת". אף שהיא לא חיסנה את ילדיה, היא עצמה נזהרת ומבקשת שלא להגדיר אותה כמתנגדת חיסונים.
אני רואה אצלכם המלצות שעומדות בניגוד מובהק להוראות רופאים. למשל, שאלות על ילדים שנפצעו והרופאים המליצו לחסן נגד טטנוס, ובתגובות ממליצים לשואל שלא לעשות זאת. "גם לרופאים יש חילוקי דעות. אנחנו לא נותנים המלצות רפואיות בקבוצה, בטח לא מי שמנהל אותה. ואם אנחנו רואים המלצות כאלה אנחנו מבקשים מאנשים לערוך את התגובות. אנשים כן יכולים להמליץ מניסיונם".
אתם באמת מעודדים הורים להדביק טבעית במחלות על פני מתן חיסון?
"לא. כל מה שאנחנו עושים זה לעודד אחרים ללמוד על סמך כמה שיותר מידע. אם קל להם יותר ללכת עם מה שהממסד אומר, גם זה לגיטימי. כל עוד זה עם השלמה שאתה לא יודע הכול או מעדיף שלא לדעת - הכול בסדר. אנחנו דורשים מכל משתתף בקבוצה לכבד החלטות של אחרים. אם יש תגובות כמו - 'אל תעשי את זה', 'זה רעל!', אנחנו מוחקים אותן".
מוחקים? ראיתי שזה קיים שם.
"בוודאי, כי יש 42 אלף איש ואנחנו רק 3-4 אדמיניות. לרוב אנחנו מוחקים".
ארגון הבריאות העולמי הגדיר את ההתנגדות לחיסונים כאחד מחמשת הסיכונים הגדולים לבריאות העולמית. זה לא אומר משהו לדעתך?
"זה לא נשמע לך מגוחך שאימהות שחולקות חוויה של ילד שנפגע מחיסון, או שחווה תופעות אחרי חיסון, גם אם זמניות, הפכו להיות סכנה לאוכלוסיית העולם? אנשים מתים בהמוניהם מזיהומים בבתי חולים ומאבחונים לא נכונים. זו החלטה פופוליסטית".
מתנגדי חיסונים / אילוסטרציה: צילום מסך, גלובס
מתנגדי חיסונים / אילוסטרציה: צילום מסך, גלובס
קל להגיע למצב של "אנחנו והם"
אם אתם חברים בקבוצת "מדברים על חיסונים", זו שמציעה מחקרים מוסמכים ומידע סטטיסטי למתלבטים, ודאי נתקלתם בפוסטים של אחת ממנהלות הקבוצה, האימונולוגית ד"ר נטע סופר-צור. "הצטרפתי לקבוצה כאימא טרייה", היא מעידה. "ראיתי דיסאינפורמציה בקבוצות אחרות ואמרתי - 'יאללה, אכנס כדי לתמוך'. בהמשך הצטרפתי לעמותת מדעת והציעו לי להיות מנהלת בקבוצה".
סופר-צור זוכרת כי הקיטוב היה אז רק בראשיתו. "היו אז פחות מאלף חברים בקבוצה, והיום אנחנו 46 אלף. להם היו אז מעט יותר חברים מאיתנו והם פעלו תחת שם אחר. הוא היה יותר מסורבל, ולכן הם עשו מיתוג מחדש שהתברר כמוצלח עבורם".
לתחושתך זה "אנחנו והם"?
"בציבור, לא רק בפייסבוק, הרוב זה אנחנו. יש קומץ מצומצם שלצערנו לא מחסן. אבל ברגע שיש שתי עמדות מאוד קל להגיע למצב של 'אנחנו והם', ומה שאנחנו מנסים לעשות זה להסביר שאין פה דעה אלא עובדות. מי ששואל שאלות - בשביל זה אני פה. הגישה שלי היא לא לשכנע לחסן, אלא לעזור לסנן מידע. העיקר שההחלטה תהיה על בסיס מידע אמין".
באילו מקרים, אם בכלל, מופעלת בקבוצה צנזורה?
"יש חוקים ברורים. המידע המוצג חייב להיות מבוסס ומגובה במקור מהימן. אם המקורות מפוקפקים הם נמחקים, גם אם השפה לא מכבדת ויש בה זלזול ושיפוטיות. הסרנו גם אנשים שלא הצליחו להכיל את העובדה שיש כאלה שיש להם שאלות. זו הרי המטרה של הקבוצה - לעזור לקבל תשובות".
יש שאומרים על המתנגדים שהם כת, והם כתגובה לעתים מפנים את אותו הטיעון כלפי הרוב שמחסן. מה דעתך?
"מדע הוא לא דת או כת. גם דברים שהיו ידועים לפני 30 שנה משתנים היום - זה בדיוק הדבר ההפוך מכת או מדת".
קרה שהצלחת לשכנע מישהו לחסן אחרי שסירב?
"המון. אבל אני לא מדברת על הקיצון, אלא על אנשים שהיססו. היו שהשתכנעו דרך מענה בקבוצה וגם בשיחות פרטיות איתי. אני לפעמים מקבלת תמונות מטיפת חלב של כאלה שהשלימו חיסונים בשלב מאוחר אחרי שלא חיסנו בזמן. היה מקרה של מישהי שחששנו שהיא תטריל את הקבוצה כיוון שהיא מתנגדת. שילבנו אותה כי אנחנו בגישה מכילה, היא שאלה שאלות וענינו. במקביל התברר שהיא התחילה ללמוד סיעוד והיא לגמרי הבינה ועברה צד. אגב, כל האנשים שיצאו אצלנו בהכרזה בפומבי שהם עברו צד נחסמו בקבוצה של המתנגדים".
מה דעתך על אלה שמעודדים לחסן, אבל מגיבים למתלבטים בהתנשאות ובציניות?
"זה סובייקטיבי. מה שאת תופסת כהתנשאות הצד השני רואה כהתעניינות. כל אחד יכול לחוש שמדברים אליו בהתנשאות. אני יודעת שיש אצלנו רצון להנגיש מידע, גם אם לא כולם מוכשרים לעשות את זה נכון. זה משהו שלמדתי עם הזמן. אני עצמי לא מומחית, אני עדיין לומדת מהניסיון".
"התנשאות עלולה להרחיק", מסכים ד"ר שמידט-ברד, "וגם יש בכך אלמנט של חיזוק העמדה. זה קורה כשיש אינטראקציה עם קבוצת חוץ. כמו שלאנשים יש נטייה לקונפורמיות, יש להם גם נטייה להיבדל והם צריכים קבוצת חוץ כדי לעשות את זה. בכל ויכוח עם מי שחושב אחרת דווקא כשהוא נעשה סוער ועולים בו יותר טיעונים נכונים, הוא רק ילך ויאשש כל צד. רגש שלילי כמו תוקפנות וכעס יכול לסגור אותנו ולא נקשיב.
"מנהלי קבוצות, בעיקר כאלה שרוצות להנגיש מידע רפואי מדעי, שואפים לעודד שיח ולהימנע מקיצוניות. אבל השיח באינטרנט הוא לא רגיל, גם במובן של מה שאנשים מרשים לעצמם. יש תהליך שבו מצטמצמת הזהות הפרטית והאישית שלך".
לא רק מתנגדי חיסונים מתנערים מהמדע הקונבנציונלי. יש גם את הקבוצה המתפתחת התומכת בתיאוריה שהעולם שטוח ושכל המידע שגדלנו עליו - על כדור הארץ, החלל ומערכת השמש - הוא פשוט לא נכון.
"זו אכן עוד תופעה של הכחשת מדע. יש לכך קו משותף עם התנגדות לחיסונים, אבל זו לא מקשה אחת. צריך לזכור שיש הרבה וריאציות של התנגדות לחיסונים. אבל אם יש צד קיצוני שהסיבה שלו לא לחסן היא האמונה שהכול קונספירציה ושאי-אפשר לסמוך על הרופאים, אז בהחלט יכול להיות שהם יאמינו שמשקרים להם גם בנושאים אחרים".
הפגנה נגד חיסונים בוושינגטון, ארה"ב / צילום: LINDSEY WASSON, רויטרס
גלילאו שומע? יש מי שחושב ש"הארץ שטוחה כמו צלחת"
בשלב מסוים בסרט הדוקומנטרי Behind the Curve, המלווה כמה מחברי קהילת Flat Earth ("העולם השטוח") בארה"ב, מסביר הגיבור המרכזי שכמי שחבר בקהילה צומחת המשוכנעת שהעולם שטוח כצלחת, הוא מתקשה להתנהל בשגרה מול מי שלא מבין זאת, ומשום כך, כרווק, הוא פוקד את אתר הדייטינג הייעודי שהוקם עבור חברות וחברי הקהילה בלבד.
בשנים האחרונות הגיעה תופעת מאמיני העולם השטוח גם לישראל. הקבוצה זכתה להד תקשורתי נוסף לאחר שאחת מחבריה ביקרה את שירה של משלחת אוסטרליה באירוויזיון שבו הופיעו הזמרות כמעופפות בחלל כשברקע כדור הארץ. כדור אמרנו? ובכן, לטענת מאמיני Flat Earth ישראל זו קונספירציה. לדברי אחד הפעילים ("השטוחיסטים"), מתן גורודיש (נבהיר כי הוא נשוי ואב לשלושה, בעל תואר ראשון בהיסטוריה צבאית ותואר שני במינהל עסקים), הקהילה הולכת וצומחת. "יש לנו כמה קהילות פעילות בפייסבוק שהחברים בהן חופפים. אני מעריך שיש אלפים שמכירים את החומר ומאות שמובילים את הידע. חברי הקהילה בארה"ב מובילים ואנחנו בקשר איתם", הוא מסביר.
גורודיש כבר מורגל בתגובות שהוא מקבל בתקשורת, אבל זה לא מרתיע אותו. "אין פרסום רע", הוא אומר. "הארץ שטוחה כמו צלחת", הוא פוסק, "היא קבועה. אין אף תנועה וכל הכוכבים נמצאים במרחק אלפי קילומטר בלבד מכאן. יש רקיע שעוטף אותנו והוא מתחבר לקצה הצלחת, שם ממוקמת אנטרקטיקה. לכן - אין מסעות לחלל, אין מעבורות, ואין חללית 'בראשית'. זה פייק אחד גדול. אני לא יודע איפה אילן רמון, אבל לחלל הוא לא עלה, כי אם עולים, פשוט נתקעים ברקיע. האמריקאים הבינו את זה בשנות ה-50, אז הומצאו השקרים הגדולים כמו נאס"א". שקרים אלה, לטענתו, מטרתם לשלוט בנו באמצעות הטלת אימה ופחד.
מתן גורודיש, "שטוחיסט" / צילום: עינב גורודיש, גלובס
גורודיש אמנם חובש כיפה, אבל מבהיר כי אין לכך קשר לדת. פרט אליו חברים בקבוצה חילונים גמורים, חלקם אקדמאים. אגב, אחת החברות שאיתה ניסינו לשוחח, ללא הצלחה, טוענת לקונספירציה גם בנושא החיסונים.
איך ומתי הצטרפת לקהילה?
גורודיש: "לפני שנתיים וחצי שחקן ה-NBA האמריקאי קיירי אירווינג אמר שעובדים עלינו ושהעולם שטוח (טענה שממנה התנער זמן קצר אחר-כך - ש"ד). כמו כולם גם אני גיחכתי, אבל התחלתי לחקור וגיליתי שהעולם שטוח. ולמה הוא שטוח? כי כל ההוכחות לכך שהוא עגול הן שקר וכזב ואין אף הוכחה מדעית לכך. היופי בעולם השטוח הוא שזה דבר חיובי, שלא כמו קונספירציות אחרות - כאן מדברים על משהו שטוב לנו".
הקבוצה שלכם בפייסבוק גדלה?
"הפייסבוק זה רק דבר אחד. יש לנו גם יוטיוב, מפגשים, טלפונים, וואטסאפים ומיילים".
קורה שמי שמצטרף לקבוצה מתווכח?
"יש הרבה טרולים. אני לא מנהל בקבוצה אבל אני חושב שכל עוד השאלות לגיטימיות, אין בעיה".
הדעות שלך הקצינו עם הזמן?
"הבנתי יותר. לפני שנתיים וחצי רק צחקו עליי, היום כבר חצי מהתגובות חיוביות. דווקא הצעירים יותר פתוחים לעניין, כי המוח שלהם עדיין לא תוכנת כמו זה של המבוגרים".