מנכ"ל מיקרוסופט ישראל: "לא הייתי יכול להיות משקיע, כי כמעט כל רעיון מגניב אותי"

"לאחר רכישת אדאלום, גייסו את העובדים שלנו למיקרוסופט, ואמרו לנו שמנהלת המשרד תהיה ונדור (ספקית). בהתחלה אמרתי לעצמי, אוקיי אז מה? אז יהיה לה תג בצבע אחר. אבל אז הבנתי שיש לכך השלכות גדולות. למשל, אי אפשר להזמין אותה לאירועי החברה. בסטארט-אפים אין בכלל מושגים כאלה", כך מסביר אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח, את ההחלטה שלו להפוך מעל 100 עובדי מיקרוסופט מעובדי קבלן לעובדי החברה.

"הנושא הזה רגיש כי אנחנו באמצע תהליך שמשפיע על אנשים והחיים שלהם, אז אני אדבר באופן כללי. הרבה פעמים המסלול של עובדי קבלן לא מתאים, לא לחברה ולא לעובד עצמו. חברות עושות את זה לא מרוע לב, אלא בגלל הרגולציה בארץ, אבל אני חושב שזה ילך וישתנה", אמר רפפורט. "אנחנו עדיין מקבלים שירותים במיקור חוץ וזה לגיטימי. למשל, יש לנו עורכי דין פנימיים שהם עובדי חברה, אבל רוב הייעוץ נעשה מבחוץ ובהרבה מקרים זה בסדר. המבחן הוא האם זה בליבת העשייה שלך, ואנחנו צריכים לקחת אמירה ערכית בנושא". רפפורט אמר את הדברים בראיון, שנערך במיטאפ שערך "גלובס". כמו כן, המפגש הוקלט ויעלה ל"רוד שואו", פודקאסט חדש של העיתון, שיעסוק בנושאי הייטק.

העברת עובדי הקבלן להעסקה ישירה, עליה הודיע רפפורט באחרונה, מצטרפת לשורה של פעולות חברתיות שביצעה מיקרוסופט מאז שרפפורט נכנס לתפקיד לפני שנה וחצי. במסגרת מחאת הלהט"בים, שנערכה בחודש יולי 2018, הצהירה מיקרוסופט כי תעניק 60 אלף שקל לכל עובד שלה שיתחיל בהליך פונדקאות, וכך תשווה את התנאים לזוגות סטרייטים שמקבלים תקצוב דומה מהמדינה. מיקרוסופט משכה אחריה חברות הייטק רבות שתמכו במחאה. חמישה חודשים לאחר מכן, החלה מחאה נגד אלימות כלפי נשים. מיקרוסופט פרסמה סרטון מחאה שבו הופיעו נשים מובילות בתעשיית ההייטק.

לפני שנה הובלתם את השתתפות המגזר העסקי במחאת הלהט"בים. מה עמד מאחורי ההחלטה?

"אני אכנס לשאלה הגדולה יותר, למה מיקרוסופט בישראל לוקחת חלק בשנים האחרונות בהרבה מחאות, ומביעה תפיסה חברתית בישראל - במחאת הפונדקאות, אלימות נגד נשים, ולאחרונה לגבי העסקת עובדי קבלן. הראייה שלי ושל מיקרוסופט בעולם בכלל זה שעם הכוח של חברה גדולה, שזכתה לאמון הציבור ובעלת השווי הגדול בעולם, יש אחריות מאוד גדולה. מיקרוסופט משתתפת בהרבה מאבקים שקשורים לערכים שלה בארה"ב. החיבור בישראל קריטי כי זה חשוב לערכים אבל יותר מזה, כי זה קשור לעובדים שלנו. אנחנו מדברים הרבה על בועת ההייטק והניתוק אבל אנחנו חלק מהחברה בה אנחנו נמצאים. חשוב לנו להתחבר לקהילה, לקחת חלק באג'נדה ובערכים ולנסות אפילו להשפיע ולהצליח לשנות".

גיל שויד, מייסד ומנכ"ל צ'ק פוינט, התבטא בנושא מחאת הלה"טבים ואמר שהוא משתדל שלא להביע עמדה בדברים שלא קשורים לעסקים. מי קובע על מה מוחים? במחאה של קהילת יוצאי אתיופיה לא הבעתם עמדה.

"אני מאוד מכבד את ההחלטה של גיל. יש לנו מחאות שברמה האישית אני לוקח חלק בהן, אבל אולי זה לא המקום של החברה. קשה למצוא קונצנזוס במדינה כמו שלנו, אבל המטרה שלנו היא לא לחפש קונצנזוס ולא להשתתף בכל המחאות. כל הפעילויות שלנו - ולדעתי זה המצפן הטוב ביותר - לא צמחו מישיבת הנהלה שבה ישבנו והצבענו אם מחאה היא לגיטימית או לא. אלו דברים שצמחו מלמטה - תשוקה של העובדים שלנו לקחת חלק בפעילויות ולרתום ציבור שלם. כמו בפיתוח טכנולוגיות, שגם שם דברים צומחים מלמטה. כל אחת מהפעילויות התחילה ממקום אחר - מחאת הנשים למשל החלה משתי בנות שפנו אליי לאחר הרצאה שערכתי בפני החברה. הן רתמו אחריהן חברה שלמה".

לא חסרים עובדים שלא מיוצגים בהייטק או לא מרגישים בנוח לבוא למנכ"ל.

"יש המון מחאות ועוד יהיו הרבה מחאות מוצדקות שלא נהיה חלק מהן. יש לנו גם את מגבלות הכוח שלנו. אחד הדברים שחשובים לנו זה הנושא של גיוון ולהיות פתוחים לאוכלוסיות שונות. לצערי, מספר העובדים מקהילת יוצאי אתיופיה הוא אפס, וגם מספר העובדים מהקהילה הזאת שמתראיינים אצלנו הוא מאוד נמוך. זה חלק מהדברים שאנחנו מתעסקים בהם".

"העובדים לא רצו לעבוד במיקרוסופט"

רפפורט (35) גדל בתל אביב ולמד בבית ספר אליאנס. תוך כדי הלימודים בתיכון, התחיל תואר ראשון אותו השלים, בנוסף לתואר שני, במהלך השירות הצבאי שלו. הוא התגייס לתוכנית תלפיות ושירת ביחידה 8200. לאחר הצבא עבד במשך שנתיים בחברת הייעוץ מקינזי, ואז החליט להקים סטארט-אפ עם שני חברים מהיחידה - עמי לוטבק ורועי רזניק. הסטארט-אפ, אדאלום, פיתח מוצר אבטחת מידע עבור אפליקציות ענן. לאחר שנתיים וחצי שבהן גייסה החברה 50 מיליון דולר, נמכר הסטארט-אפ תמורת 320 מיליון דולר לענקית הטכנולוגיה מיקרוסופט.

"העסקה דלפה לתקשורת חודש-חודשיים לפני שנחתמה. אנחנו לא הסכמנו להגיב לעיתונאים, ואתה לא יודע מתי מגיע השלב שעיתונאי מחליט שיש לו מספיק מקורות ואת הסכום ומפרסם. נסעתי במונית והתחלתי לקבל הודעות מזל טוב וברכות. כולם שמחים סביבך ואתה חושש שהעסקה הולכת להתפוצץ".

כמה זמן עבר מהרגע שזה פורסם בעיתונות עד שדיברת עם מיקרוסופט?

"זה קרה באופן מיידי".

הם הרגיעו אותך?

"להיפך, זו שיחה לא פשוטה. נוצר משבר אמון, כי הרי זה דלף מאחד הצדדים. מיקרוסופט יכולים לחשוב שניסינו לאותת מה תג המחיר שלנו כדי שחברות אחרות יציעו הצעות גבוהות יותר. אנחנו יודעים שזה הודלף מהצד של מיקרוסופט, אבל אנחנו לא יודעים מה האינטרס שלהם. בכל מקרה, כשהעסקה נסגרה, אף אחד כבר לא התרגש".

איך הם יצרו איתכם קשר?

"יום אחד הגיעו אליי חברים מהארץ לביקור בארה"ב. זה היה אחרי שלא לקחתי חופש כמעט שלוש שנים, ונסענו לניו יורק ולאס וגאס. אחרי הלילה הראשון בלאס וגאס אני מקבל שיחת טלפון בשמונה בבוקר: 'שלום, מדבר ריאן קופר מהפיתוח העסקי של מיקרוסופט. אני אקריא לך מכתב ואחר כך אשלח לך אותו'. הוא הקריא לי שני עמודים של תנאים, סיים ושאל אותי מה התגובה שלי".

מה עונים?

"זאת לא הייתה הצעת הרכש הראשונה שקיבלנו. התשובה כפי שהיא כתובה בספר היא לענות: 'אני מאוד מוחמא, אבל אני לא מעוניין' - לא משנה מה הסכום. הם אמרו לנו לחזור אליהם תוך 48 שעות, אבל לא חזרנו אליהם. ברגע ששלחו לי מכתב כזה הייתי חייב לעדכן את הדירקטוריון, בלי הנציגים של המשקיעים שיכולים להיות בקונפליקט, למשל חברות מתחרות. בסוף התחיל משא ומתן והמחיר עלה".

יש חשש שאם אתם לא עונים בחיוב להצעת הרכש של ענקית כמו מיקרוסופט, זה יפגע בכם במובן העסקי?

"כן. שלושה חודשים לפני שחתמנו על העסקה גייסנו 30 מיליון דולר. זה נתן לנו ביטחון לרוץ לשלוש שנים נוספות ולדחות הצעות. אבל יש חשש - אתה לא השחקן היחיד בשוק. אם מיקרוסופט מחפשת רכישה אולי מישהו אחר יקפוץ על זה. דווקא סיילספורס וגוגל היו שותפות יותר גדולות שלנו. אבל הצד היזמי שלי אומר שהיינו הורגים את המתחרה הזו וכובשים את השוק. בגלל תפיסה כזו הקמתי סטארט-אפ".

לא חששת שתיבלעו במיקרוסופט הענקית?

"אחד הפחדים הגדולים של מנכ"ל ברכישה, זה שאתה אחראי על העובדים ובגלל החיסיון אתה לא יכול לשתף אותם ולשאול מה טוב להם. אתה בוחר לאנשים את מקום העבודה הבא, אחרי שהם בחרו בך. אחרי שזה דלף לתקשורת שאלתי את העובדים מי פה חשב אי פעם להתראיין למיקרוסופט, אף אחד לא הרים יד ואמרתי לעצמי: 'OMG, מה עשיתי?'. התחייבתי להיות שנתיים במיקרוסופט, וביום הראשון הפכתי את שעון החול לזמן שבו אעבור להקים את הסטארט-אפ הבא. זה לא קרה - הייתה התאהבות מהירה. אמרו לי להמשיך לעשות מה שאני עושה, ושלא קנו אותי כדי ללמד אותי אלא כדי שאני אלמד אותם.

"בפגישה הראשונה עם המנכ"ל סאטיה נאדלה, חודש לאחר הרכישה, הוא אמר לי: 'אני כאן כדי להציב תנאים, ואתה כאן כדי לשבור אותם'. זאת רוח העצמה מדהימה. האופי שאנחנו מצליחים לשמר, לתת את החופש, לרוץ קדימה - זה מתחבר גם לעשייה החברתית שלנו. השינוי התרבותי מאוד גדול - מחברה שיודעת הכול לחברה שלומדת הכול. החברה עשתה הימורים בגלל שינויי תרבות, ומדהים לראות איך זה משפיע על עסקים ואיך החברה גדלה. כשנכנסנו לחברה מחיר המניה עמד על 37 דולר, והיום הוא עומד על 135 דולר".

אין משהו מפחיד בלהיות סטארטאפיסט, ושמיקרוסופט אומרת לך: 'תוביל אותנו'?

"זה מעורר אותך, כיזם. חשבת שתיכנס לחברה כמו מיקרוסופט ו'תתפייד', ואז אומרים לך הפוך. קח את מה שיש בחברה ותעוף הרבה יותר גבוה. יש פחד ומגבלות כוח אפילו בצד החברתי, אבל האפשרות לעשות, לטעות, לקום ולעשות משהו נכון וגדול יותר מאפשרת לנו לצמוח".

למה אתה מתגעגע בסטארט-אפ?

"לזה שהכרתי את כל העובדים. יש משהו קסום בסטארט-אפ קטן, במלחמה על החיים, בלהיות האנדרדוג. אני חושב שאולי זה נוסטלגיה, כמו שאני מתגעגע לטירונות - ושזה בעצם היה יותר קשה".

"מתייעץ עם כולם, בהסעה לעבודה"

שנתיים לאחר שהגיע לחברה, מונה רפפורט למנהל מרכז הפיתוח של החברה בישראל, שמנה אז 1,100 עובדים ומאז הצטרפו אליו 400 עובדים נוספים. "הניהול של סטארט-אפ ומרכז הפיתוח מאוד שונה. אתה עובר מאחריות על כל הנושאים, מקצה לקצה, לאחריות על ההנדסה. זה גם מוביל לכך שהמנהיגות לא מגיעה בהכרח מתוקף התפקיד. זה שריר שלא היה לי קודם, אבל אפשר להשיג הרבה יותר מיצירת שותפויות. אני עוד לא שם לגמרי, וזאת אחת הסיבות שאני נשאר - כדי לבנות את השריר הזה ולחשוב איך אנצל אותו לדבר הבא".

יש לך תובנות לגבי ניהול של דור ה-Y, שמתחיל לתפוס פוזיציות ניהוליות משמעותיות יותר?

"הרבה פעמים ניסו למשוך עובדים באמצעות דיבור על קריירה. עכשיו אנחנו אומרים למועמדים: 'בואו לשנתיים-שלוש ואז תחליטו אם להישאר'. לדעתי, רק למעטים זה יתאים ל-20 שנה. לחלק זה יתאים לשנתיים-שלוש, חלק לשש שנים, ואני אופתע לראות מישהו שיבחר בנו פעם אחר פעם. כשאנשים עוברים למקום עבודה אחר, מבחינתי הם עושים רילוקיישן - הם יביאו תובנות מגוגל ויחזרו אלינו. צריך לדאוג להביא את הטאלנט הטוב ביותר גם אם הוא יעזוב אותך.

"אני מסתכל על 8200. מי שיבוא לביקור שלוש שנים אחרי השחרור כנראה לא יכיר אף אחד. מעטים נשארים והופכים לסגני אלופים. זה מדהים לראות יחידה שמגייסת את הטאלנט הכי טוב, שמתחלף כל שלוש-ארבע שנים ועדיין מצליחים לייצר את היחידות הכי חדשניות שיש, שהן שם דבר בעולם. אנשים מתחלפים והידע נשאר. בנוסף, דם חדש מביא גישה ומחשבה אחרות".

עם מי אתה מתייעץ?

"עם כולם. אני מנסה להיות כמה שיותר נגיש. אני עולה להסעה לעבודה, מתיישב ליד מישהו ומתחקר אותו. אני פחות מאמין במנטורים ויותר בעמיתים שחווים את החוויה שאתה חווה עכשיו. לא הייתי מציע את עצמי כמנטור לסטארטאפיסט כי אולי אני פחות רלוונטי, ומי שגייס הון לפני חודש יכול לתת עצות טובות יותר. זכיתי בתפקיד רחב שמתעסק בהמון דברים, ואני אחפש עמית טכנולוגי או עמית שקשור לעשייה חברתית. למזלי יש לי המון עם מי להתייעץ".

מה היית עושה בסטראט-אפ אחרת?

"גדל הרבה יותר מהר ופחות מהסס. מגייס יותר אנשי מכירות ויותר מוקדם. היינו יכולים לכבוש את השוק יותר מהר . דווקא בהנדסה היה לי יותר ביטחון כי באתי משם, אז האמנתי שאם זה בנאדם טוב, נביא אותו - לא משנה מה התקציב. במכירות היינו יותר זהירים".

מיקרוסופט מתחרה בסטארט-אפים על כוח האדם ופוגעת בהם, מה האחריות שלכם?

"מיקרוסופט משלמת סכומים תחרותיים. אם מועמד מגיע אליי בתהליך הגיוס, אני תמיד מנסה לבדוק שהשכר לא ישפיע על הבחירה שלו, לטוב ולרע. זה בסיס רעוע כי מתישהו הוא יקבל הצעה יותר גבוהה. לסטארט-אפים יש הרבה פעמים יכולת גדולה להתחרות על טאלנט. יש להם גמישות גבוהה לתת שכר גבוה יותר מאנטרפרייז לפעמים, ומניות ואופציות, וגם את החלום של מישהו. הם תחרותיים מאוד. השכר פה לא השתנה בגלל מיקרוסופט או הכניסה של אמזון לארץ. אלה גם מספרים קטנים. הייתי אומר דווקא שהסטארט-אפים מקלקלים ומעלים את השכר, כי זורם המון כסף והטאלנט לא גדל בקצב ההשקעות".

אתה משקיע היום בסטארט-אפים או מייעץ?

"אני לא משקיע. לא הייתי יכול להיות משקיע הון סיכון, כי כמעט כל רעיון מגניב אותי וזה בעייתי. גם צריך עצבים מברזל כדי לתת ל-99% מהאנשים תשובה שלילית. מנגד, אחד הדברים שאמרנו לעצמנו - צריך אחד שישקיע בך, ולא שכולם יאהבו אותך. תמיד מאכזב לשמוע לא, אבל צריך לקום, להתנער, ולהגיע לפגישה הבאה חדור מטרה. תמיד רציתי להוציא משהו מהפגישה. גם אם מישהו יגיד לי לא, אנסה לבקש שהוא יחבר אותי ללקוח או לשותף".

איך מיקרוסופט הפכה לחביבת הציבור והאם אפשר להתחרות בה?

חברת מיקרוסופט הייתה לפני כעשור אחת החברות השנואות בעולם. היום היא החברה הגדולה בעולם במונחי שווי שוק, אך לא סופגת אש וביקורת כמו ארבע ענקיות הטכנולוגיה האחרות - אפל, אמזון, פייסבוק וגוגל. במיקרוסופט אוהבים להגיד שהשינוי הגיע מבפנים, בעקבות תהליך שמוביל בשנים האחרונות המנכ"ל סאטיה נאדלה.

"מיקרוסופט לוקחת גישה אחרת - של שותפות - מול הצרכן. המידע שלו הוא לא המוצר שלנו ואנחנו דואגים לפרטיות שלו. דיברנו על זה לפני שזה נכנס לשיח", אומר אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מרכז ופיתוח. "זאת הייתה גישה עקרונית - להשתמש במידע של הלקוח רק כדי לעזור לו. במיקרוסופט יש גישה להרבה מאוד מידע, וזה מפתה, כי חברות אחרות עשו מזה מודל עסקי וצמחו מזה. אני חושב שכך קנינו את אהדת הציבור. את אהדת האנטרפרייז קנינו בכך שלא נהפוך למתחרים שלהם.

"מיקרוסופט גם יותר פתוחה כיום לטכנולוגיות מתחרות, כמו שאדאלום רצה על לינוקס. מיקרוסופט משלמת על שירותים של מתחרים, אם היא לא מצליחה לפתח מוצרים ושירותים טובים יותר. הייתה תקופה שהיא הייתה מכריחה את העובדים להשתמש בווינדוס פון והיום הגישה שונה: 'תעשו מה שטוב ומה שנכון לכם וככה תגדלו'".

מיקרוסופט היא עדיין אחת מענקיות הטכנולוגיה, שסופגות ביקורת על היכולת לבצר את מעמדן באמצעות רכישות.

"כן, אבל בתחומן. לסטארט-אפים יש הרבה מקום ואנחנו רואים חדי קרן שצמחו בעשור האחרון. צריך להיות חכם בבחירת השוק - אם אין לך יתרון משמעותי, להיכנס ראש בראש מול חברה עם קשרים ומוניטין זו החלטה לא נכונה, אבל אנחנו נכנסנו לשוק שלא היה קיים לפני כן. יש חברות ששווה להתחרות מולן כי הן איבדו בדרך את היכולת לחדש, ויש חברות שנכנסות לשוק עם שחקן גדול שזז מאוד לאט.

"באופן כללי, יש פה מעגל בריא בתעשייה. הרבה פעמים שואלים למה לא קמה עוד צ'ק פוינט? אבל הפעילויות של הענקיות בישראל צמחו מסטארט-אפים שנרכשו, והרכישות האלו יצרו אפקט גדול יותר מאשר אם הם היו ממשיכים באופן עצמאי. אגב, לא בטוח שזה מה שהיה עם אדאלום". 

אסף רפפורט

גיל: 35
מקום מגורים: ת"א
מצב משפחתי: בזוגיות
תפקיד: מנכ"ל מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח
תפקיד קודם: מייסד-שותף ומנכ"ל חברת אדאלום
השכלה: תואר שני במדעי המחשב מהטכניון
שירות צבאי: תוכנית תלפיות, 8200

מיקרוסופט

פעילות: חברת תוכנה ואלקטרוניקה, וספקית שירותי ענן
שנת הקמה: 1975
שווי שוק: 1.05 טריליון דולר
הכנסות בארבעת הרבעונים האחרונים: 122 מיליארד דולר
שיעור צמיחה חזוי ל־2019: 13%
רווח נקי בארבעת הרבעונים האחרונים: 35 מיליארד דולר
מספר עובדים במרכז הפיתוח הישראלי: 1,500