ישראל אינה ידועה בתעשייה שלה, ואינה מוקד של מפעלי ייצור רבים. עם זאת, סטארט-אפים הפועלים בתחום המהפכה התעשייתית הרביעית זוכים באחרונה לתנופה. לפי דוח חדש של ארגון סטארט-אפ ניישן סנטרל (SNC), פועלות כיום בישראל 230 חברות סטארט-אפ בתחום, לעומת 146 ב-2014.
לפי הדוח, ההשקעות בחברות בתחום המהפכה התעשייתית הרביעית, או תעשייה 4.0, גדלו ביותר מ-220% בתוך ארבע שנים: מ-113 מיליון דולר בסך הכל ב-2014, ל-365 מיליון דולר ב-2018. אמנם מדובר ב-5% בלבד מכלל המימון הגלובלי שהגיע לתחום, אך לפי הדוח, ישראל ממוצבת במקום השלישי אחרי ארה"ב וסין, ולפני מדינות כמו הודו, אנגליה וגרמניה - כולן גדולות מישראל, וכולן בעלות תעשייה ענפה.
המהפכה התעשייתית הרביעית היא השלב האחרון בסדרה של מהפכות תעשייתיות שהתרחשו בהיסטוריה המודרנית. המהפכה התעשייתית הראשונה התרחשה במאה ה-18, ובמרכזה היה שילוב של תהליכים מכאניים בתהליכי הייצור; בשנייה, שהחלה כ-100 שנים לאחר מכן, כבר הוטמעו תהליכי ייצור שמבוססים על חשמל; והשלישית, בשלהי המאה ה-20, מבוססת על שילוב של מחשבים בפעילות התעשייתית. במהפכה הרביעית, שהחלה ב-2011, מדובר על חיבור מפעלים תעשייתים לרשת האינטרנט.
המהפכה הרביעית כבר נמצאת הלכה למעשה במדינות המתפתחות, אך בישראל כמחצית מהמפעלים לא החלו לתכנן מעבר ל"ייצור מתקדם", לפי סקר של התאחדות התעשיינים שנערך בנובמבר האחרון. תוצאות הסקר מגלות כי מפעלים רבים ברחבי הארץ לא עומדים בסטנדרטים בין-לאומיים של תחרותיות, בשל מצבם הטכנולוגי. הם מורגלים לתהליכי ייצור מסורתיים שמובילים, בין היתר, לפריון נמוך ולחוסר יכולת להתמודד עם התחרות והשינויים ברמה הגלובלית.
בזמן שהתעשייה הישראלית מתעכבת באימוץ חדשנות ומעבר לתעשייה מתקדמת, חברות הסטארט-אפ הישראליות בתחום עובדות בעיקר מול גופים זרים. כך, ב-2018, מבין המשקיעים הפעילים בתחום היו 63 משקיעים זרים מול 27 משקיעים ישראלים.
בנוסף, הדוח מציין כי תאגידים בין לאומיים שונים מתחילים לפתוח בישראל מרכזי חדשנות, שמטרתם לגשר בין הסטארט-אפים הישראלים בתחום למפעלי יצור ותעשייה. בין היתר נפתחו כאן פרויקט תעשייה מתקדמת של פולקסווגן; חברת הבריאות הגרמנית מרק פתחה מרכז חדשנות בתחום בשיתוף פעולה עם רשות החדשנות; ENEL, חברת האנרגיה הגרמנית, משתתפת גם היא במעבדת חדשנות של רשות החדשנות; חברת ברייט משינז האמריקאית הקימה בישראל מרכז פיתוח בו היא עובדת על בניית רובוטים חכמים עבור מפעלים. סימנס פתחה בישראל תוכנית חדשנות במסגרתה היא מקשרת בין סטארט-אפים ישראלים בתחום התעשייה 4.0 ובין לקוחותיה בתחום התעשייה והיצור.
החברות הישראליות פועלות בתחומים של אבטחת סייבר לתעשייה, אופטימיזציה וייעול תפעולי, תחזוקה, שרשרת האספקה, בדיקות איכות, פלטפורמות IoT ("אינטרנט של הדברים") חישה והדמיות, רובוטיקה וייצור מתקדם. מחברי הדוח מציינים כי מדובר בתחום שיש לו דמיון לתחום הרכב האוטונומי והחכם, משום שבשני המקרים, ישראל מוכיחה את עצמה כמקור משמעותי לחדשנות בתחומים בהם אין תעשייה משמעותית בארץ.
מצד שני, אומר יובל אנגלשטיין, אנליסט תעשייה 4.0 בסטארט-אפ ניישן סנטרל, "אנחנו לא צופים שנראה חברה כמו מובילאיי בתעשייה 4.0. סביר יותר שנראה הרבה חברות קטנות, ואקזיטים בתחומי נישה. מדובר בתחום רחב, עם התאמת מוצר לשוק שהיא שונה לחלוטין בכל ורטיקל".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
