כשנתיים לאחר הנפקת האג"ח הראשונה שכספיה נותבו להשקעה בפיקדונות בנקאיים, שאותה ביצעו הבנקאי לשעבר שלומי פרידמן ובית ההשקעות אפסילון באמצעות החברה הייעודית אלה פיקדונות, גם קבוצת הפיננסים והביטוח הראל מעוניינת להיכנס לתחום.
הראל עדכנה בימים האחרונים כי היא פועלת להנפיק אג"ח המגובות במלואן בשיעבוד על פיקדונות בבנקים בישראל, בדירוג Aaa, ולצורך כך קיבלה דירוג מקדמי של Aaa מחברת מידרוג, לסכום גיוס של עד 2 מיליארד שקל. במסגרת הגיוס מציעה הראל, באמצעות החברה הייעודית הראל פיקדון סחיר, אג"ח בתשואה של 0.45% - מרווח אפקטיבי של 20 נקודות בסיס מעל לריבית בנק ישראל, צמוד לריבית בנק ישראל, עם קרן שתיפרע בתשלום אחד (בולט) בעוד כחמש שנים (יולי 2024). את ההנפקה מובילה לידר.
עוד נתון בולט בהנפקה המתוכננת הוא המח"מ הקצר של האג"ח, של כ-0.1 שנים, ואפשרות למכירה כפויה של ההחזקות, "בכל עת, בתוך 40 ימים ממועד הבקשה" - מה שמעיד כי האג"ח מיועדות בעיקר לקרנות כספיות, היכולות להשקיע במוצרים במח"מ קצר, של עד שנה.
אלה פיקדונות גייסה 260 מיליון שקל
סדרת אג"ח שגם היא גויסה במח"מ קצר במיוחד, ודומה לזו של הראל, הנפיקה בשבועות האחרונים אלה פיקדונות - אג"ח שיועדה לקרנות כספיות, ומאפשרת גם היא פדיון מוקדם בכל עת, עד 40 יום ממועד הבקשה. במסגרת ההנפקה גייסה אלה פיקדונות כ-260 מיליון שקל, במהלך שבו נהנתה מביקושי יתר משמעותיים.
עם הגיוס הנוכחי, היקפי האג"ח שהנפיקה אלה פיקדונות מאז הגיוס הראשון שביצעה באוגוסט 2017, מתקרבים כבר לסכום של כ-6 מיליארד שקל - עיקר הסכום בסדרה ב', הצמודה למדד, שהיקפה כ-4.7 מיליארד שקל (סכום שגויס בכמה הזדמנויות); ויותר מ-800 מיליון שקל בסדרה הראשונה שגייסה (א'), הדולרית.
אלה פיקדונות הייתה הראשונה שזיהתה את חלון ההזדמנויות לביצוע הנפקות המיועדות להשקעה בפיקדונות בנקאיים, ולאחריה כמה פיננסיירים ופעילים מוכרים בשוק ההון ניסו לקדם הנפקות דומות, במה שנראה אז כתחילתו של גל הנפקות אג"ח דומות, בהיקף שהוערך במיליארדי שקלים רבים. ואולם, שינוי בתנאי השוק לא איפשר לאף אחד מהם להשלים מהלך דומה, וזאת בשל הקושי של המנפיקים לקבל ציטוטי ריבית במרווחים אטרקטיביים מהבנקים, במטרה להבטיח כי הריבית שתתקבל עבור הפקדת כספי ההנפקה בפיקדונות הבנקאיים תהיה גבוהה מהריבית שבה מגויס החוב מהציבור.
בין השמות הבולטים שפעלו לגיוס כזה היו דודו זקן, לשעבר המפקח על הבנקים, יחד עם איציק בצלאל, לשעבר מנכ"ל מגדל חיתום, המשקיע צבי ברק וד"ר משה ברקת, לפני כניסתו לתפקיד הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון - שיחד איגדו את חברת אודם מימון. אודם מימון כבר ביצעה בתחילת 2018 את המכרז המוסדי, לקראת הנפקה, וגם נהנתה בו מביקושים גבוהים, אבל ביטלה את המהלך מכיוון שציטוטי הריבית שנלוו לביקושים היו גבוהים, ולא אפשרו לאודם לסגור את ההנפקה ללא הפסד.
גם איש הפיננסים יוסי ארד, בעברו מנכ"ל חברת ההשקעות טאו, שקרסה תחת שליטתו של אילן בן דב, יחד עם אסף חסון, שעבד בקסם, ועו"ד ארז רוזנבוך, מיזמי קרן מגוריט - קידמו מהלך גיוס דומה; וכך גם מוטי מערבי וערן פוקס, שעבדו בעבר בבית ההשקעות אקסלנס - אבל אלה לא הגיעו לכדי מימוש.
מלבד תנאי השוק שהשתנו מאז שהגיעו אותם שחקנים שלא נכנסו לשוק, בסופו של דבר, אותם פעילים היו שחקנים פרטיים, ואילו גוף עם "כיסים עמוקים" כמו הראל יכול להרשות לעצמו גם להפסיד תחילה, כדי להקים פלטפורמה שתתרחב ותהפוך לרווחית בהמשך. יתרון נוסף הוא העובדה כי גם דיסקונט וגם הבינלאומי קיבלו דירוגי טריפל A מחברות הדירוג - מה שיאפשר את הרחבת הפיקדונות הפוטנציאליים גם אליהם, ולא רק לבנקים הפועלים, לאומי ומזרחי-טפחות, כפי שביצעה אלה פיקדונות עד היום, בהתאם להתחייבויות בהנפקת מוצר זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
