בנק הפועלים: השוק לא השתכנע שבנק ישראל מתכוון להעלות ריבית

הודעת הריבית האחרונה של בנק ישראל, שכללה תחזית להעלאת ריבית בהחלטה הבאה, נראית היום רחוקה מהמציאות, ובבנק פועלים שוללים את אחת הסברות שעלו בשוק, ולפיה תחזית הריבית של בנק ישראל החריפה את מגמת הייסוף של השקל. בבנק פועלים כותבים הבוקר כי השוק לא קנה את התחזית של בנק ישראל והשקל המשיך במגמת ההתחזקות כאילו התחזית כלל לא ניתנה.

"מאז ההודעה של בנק ישראל נרשם ייסוף בשיעור של כ-0.7% מול סל המטבעות, כלומר, לכאורה, זה שתחזית הריבית של בנק ישראל החריפה את מגמת הייסוף של השקל - אפשרי", כתבו בפועלים. "אלא שאם אנו רוצים לייחס את הייסוף להודעת הריבית, נדרשים לכך שני תנאים: ראשית שחלה תפנית משמעותית בקצב הייסוף לאחר ההודעה ושנית שהשוק אכן השתכנע שבנק ישראל מתכוון להעלות ריבית. להערכתנו אף אחד מהתנאים האלו לא מתקיים. קצב הייסוף דומה לזה של לפני ההודעה של בנק ישראל, ושוק האג"ח מראה שהשווקים כלל לא גילמו העלאת ריבית קרובה", כתבו בפועלים.

"יתרה על כן, לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן, הסיכויים להעלאת ריבית פחתו אם לא התאפסו ובכל זאת הייסוף בשער השקל נמשך", הוסיפו. מתחילת השנה השקל התחזק ב-6.1% מול סל המטבעות, וב-5.7% מול הדולר. 

בעוד הבנקים המרכזיים בעולם מאותתים על הורדת ריבית, קשה להאמין שבבנק ישראל יעלו ריבית בהודעה הקרובה. רק בסוף השבוע האחרון בכירי הבנק המרכזי בארה"ב דיברו על הצורך להוריד ריבית על מנת למנוע משבר, ובנק ישראל לא יוכל לפנות נגד המגמה ולהסתכן בלהפוך ליעד למתקפות ספקולטיביות, שכן פער הריביות בין הדולר שקל ובין האירו שקל צפוי להצטמצם, מה שיחזק עוד יותר את השקל. 

מה מניע את הבנקים המרכזיים להפחית ריבית?

עוד ועוד בנקים מרכזיים בעולם צפויים להפחית ריבית בקרוב, וביניהם ארה"ב, ה-ECB, קנדה, ניו-זילנד, קוריאה, ברזיל, צ'ילה, דרום אפריקה, טורקיה ועוד. בבנק פועלים מסבירים כי הבנקים המרכזיים מעדיפים לנקוט בצעדי מנע, נוכח התגברות גורמי אי-ודאות רבים. "קיים רפיון מסוים בנתונים הכלכליים, אבל ספק אם בימים כתיקונם זה היה מספיק בכדי להביא לגל של הפחתות ריבית. כפי שאמר יו"ר הפד פאוול בעדותו בקונגרס, האינפלציה התנתקה מהפעילות הכלכלית, והיא נמוכה בשנים האחרונות מהיעד המקובל של 2%.

"הבנקים המרכזיים מנוטרלים אם כן מדאגה לאינפלציה, והם יכולים לדאוג למטרות אחרות של המדיניות, כמו למשל שמירה על שער-חליפין תחרותי (מלחמת מטבעות). במידה רבה זה מצב שהוא גם כר פורה להפעלת לחצים פוליטיים על הבנקים המרכזיים, במטרה לעודד עלייה במחירי נכסים פיננסיים לדוגמה. טראמפ התבטא לא פעם שריבית נמוכה יותר הייתה מזניקה את מחירי המניות. ברגע שהשווקים השתכנעו שהריבית יורדת, קשה מאוד לפעול נגד המגמה הזו, והתופעה מתפשטת למדינות נוספות כמו אש בשדה קוצים", הוסיפו בפועלים.