הצילומים שבהם נראים אנשי הקומנדו של משמרות המהפכה כשהם משתלטים על המכלית הבריטית, והחטיפה הצבאית של המכלית לשטח האיראני - העלו מדרגה את ההסלמה במפרץ. ביחד איתו את האפשרות לעימות איראני מול ארה"ב ובנות בריתה. אך שוק הנפט מסרב עדיין להיבהל, ושומר על תנודות מתונות מתוך הערכה כי עימות צבאי של ממש לא יתקיים.
האות לפרוץ הסכסוך ניתן לפני יותר משנה, ב-8 במאי 2018, עת הודיע נשיא ארצות-הברית דונלד טראמפ על יציאת ארצו מהסכם הגרעין ועל חידוש העיצומים נגד איראן בשני שלבים. השלב השני שנכנס לתוקפו בנובמבר האחרון, הוא המשמעותי יותר - הוא כולל חרם על נפט ומוצריו, ענף הכלכלה והיצוא העיקרי של איראן. האיחוד האירופי, אף שהוא תומך בהמשך הסכם הגרעין, נאלץ ליישם את העיצומים בגלל האיום האמריקאי להחרים כל מי שעושה עסקים עם איראן.
בכך גדל עוד הלחץ על איראן והנהגתה, האבטלה במדינה גואה גם כך, ההכנסה לנפש במדינה יורדת, ההשקעות בתשתיות קטנות, ושער הדולר זינק.
מכאן והלאה, כאמור, נקטה איראן בשורה של מהלכים קיצוניים שגלשו גם לסוף השבוע האחרון - עם ההשתלטות על מכלית הנפט הבריטית. הפעולות האחרונות מעלות באופן טבעי את הדריכות הגוברת בשווקים, בשל השלכות על שוק הנפט העולמי. האם באמת קיימת סיבה לדאגה?
איך מנע טראמפ מלחמה?
בחודשים האחרונים, ובעיקר מראשית יוני 2019, ההסלמה עוברת לשטח - קרי למימי המפרץ הפרסי. איראן החריפה את האיומים כי תעצור מכליות נפט מערב הסעודית ומדינות המפרץ האחרות בדרכן לאירופה ולמזרח. "אם נפט איראני לא ייצא, שום חבית נפט לא תעבור במיצרי הורמוז" - איים אחד ממפקדי משמרות המהפכה. הצי האיראני, ובעיקר הזרוע הימית של משמרות המהפכה הגבירו את נוכחותם במפרץ. ומנגד, האמריקאים האירופים, וגם הרוסים והסינים, שיגרו לאזור עוד ועוד כוחות, ימיים בעיקר.
ביוני השנה נדמה היה שהמלחמה בפתח. באמצע החודש נגרם נזק כבד לשתי מכליות נפט שעגנו לא הרחק מעומאן, והאמריקאים האשימו לוחמי קומנדו איראנים במעשה תוך שהם מציגים הוכחות מצולמות ממל"ט אמריקאי. שבוע אחר כך הגיבו האיראנים בהפלת מל"ט, שהיה ככל הנראה בטיסת ריגול. לטענתם, המטוס היה מעל השטח הטריטוריאלי הימי של איראן, האמריקאים הכחישו, ובמקביל התכוננו להגיב באמצעות הפצצה כבדה. ברגע האחרון החליט הנשיא טראמפ לעצור את המתקפה, בין השאר בנימוק שהיא הייתה גורמת למותם של 150 איראנים, תגובה לא מידתית להפלת מטוס ללא טייס.
במקום זאת, טראמפ הורה על מתקפת סייבר חריפה שאכן פגעה קשה - אם כי באופן זמני בלבד - במרחב הדיגיטלי של צבא איראן ובחלק מזרועות הממשל שלו.
איך הסתבכה בריטניה?
לפני שבועיים השתלט כוח קומנדו בריטי על מכלית נפט איראנית שעברה במיצרי גיברלטר, והייתה בדרכה מאיראן לסוריה. כלומר הפרה כפולה, הן של העיצומים נגד איראן והן של אלה שהוטלו על סוריה בגין מלחמת האזרחים. הפעולה נתפסה גם כתגמול של הבריטים על הפגיעה האיראנית במכליות נפט במפרץ.
האיראנים השתוללו ואיימו בפעולת תגמול נגד הבריטים. לשיטתם, בריטניה שמתנגדת לביטול הסכם הגרעין, עברה צד וכעת היא משמשת כסוכנת משנה של ארה"ב. בעיתונות האיראנית הוצגו הבריטים כ"שודדי הים של טראמפ".
למרות הנוכחות הצבאית החזקה של ציים מהמערב במימי המפרץ, הצליחו כוחות קומנדו של משמרות המהפכה לחטוף בימים האחרונים שתי ספינות שלהן קשר לבריטניה. האחת, ביום חמישי; והשנייה, בשבת. הראשונה שוחררה כבר, אך השנייה שנחטפה על ידי כוח קומנדו שהשתלשל ממסוק, וספינות מהירות של משמרות המהפכה, עדיין מוחזקת באיראן. משחתת של הצי הבריטי ניסתה למנוע את החטיפה, אך לא הספיקה להגיע בזמן.
מהן ההשלכות על שוק הנפט?
ההסלמה, המתקפות והחטיפות, האטו את קצב הירידה במחירי הנפט בעולם. באפריל השנה עמד מחיר חבית מסוג ברנט על 74 דולר, ולאחר ירידות חזקות הגיע בראשית יולי השנה למעט יותר מ-62 דולר. על רקע ההסלמה נרשמו מאז תנודות, לא חזקות מדי, וכך בחמישי האחרון ירד המחיר לחבית אל מתחת ל-62 דולר, ומאז החטיפה הצבאית במוצאי שבת טיפס חזרה ל-62.5 דולר.
מדוע אין תנודות חריפות יותר? מהרבה סיבות. ראשית, הנוכחות הצבאית הגדולה במפרץ שבאופן פרדוקסלי מראה דווקא שמירה על היציבות, והקטנת האפשרות לפעולה מלחמתית איראנית משמעותית. ביום שישי הודיע הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב על "תוכנית סנטינל", שעיקרה הוא פרישת רשת תיאום מעקב ימית בדרכי הים במזרח התיכון, כדי למנוע מקרי חטיפה ולהגביר את היציבות באזור.
בהודעה נאמר כי התוכנית מאגדת את בנות בריתה של ארצות-הברית שיחדיו יספקו מעקב, ליווי צבאי וסיוע לכלי השייט האזרחיים, ובעיקר למכליות נפט העושות דרכן במימי המזרח התיכון. מלשון ההודעה ניתן להבין, כי יתכן שישראל - שלה יכולות מודיעיניות וימיות משמעותיות - תהיה חלק מהתוכנית הזו. עוד נאמר בהודעה, כי הממשל אישר העברת עוד כוחות וציוד לערב הסעודית ולבנות הברית האחרות במפרץ.
הניתוח הדיפלומטי מראה כי החלטתו של טראמפ להימנע מתקיפה צבאית לאחר הפלת המל"ט האמריקאי והקריאה החוזרת שלו לכניסה למו"מ, מעניקות תקווה כי המשבר ייפתר בדרכים דיפלומטיות. סעודיה, מצידה, מבטיחה לספק כל כמות נפט שהעולם יזדקק לה, ומדגישה את כוונתה לבנות נמל נפט במזרח תימן, קרי מעבר למיצרי הורמוז תוך עקיפת האפשרות האיראנית לחסום את ציר הנפט העיקרי של העולם. נמל כזה יהיה מוכן רק בעוד שנים רבות, אבל עצם בנייתו מעקרת חלק מהאיום האיראני.
לכך יש להוסיף את ירידת מחירי הנפט, הנובעת מעודפי יצור שמובילה ערב הסעודית כסיוע למדיניות העיצומים האמריקאית ואספקת החוסרים שנוצרו בעולם בשל סגירת היצוא האיראני. סעודיה ובנות בריתה באופ"ק מפיקות הרבה יותר נפט ממה שצריך, וההאטה בשוק הסיני - הצרכן הגדול ביותר זולת ארה"ב - מקטינה עוד את הביקושים. ארצות-הברית עצמה רוכשת פחות ופחות נפט סעודי, ומספקת את צרכיה מהיצור העצמי בעיקר.
ואיראן - מה היא רוצה?
השלטונות במדינה נמצאים בוויכוח פנימי עמוק, בין גישת שר החוץ זריף שלפיה יש להיכנס למו"מ בתנאי של הסרת העיצומים, מול גישת משמרות המהפכה והגורמים הקיצונים יותר הקוראים לפעולות נגד העיצומים ולסירוב מוחלט למו"מ. זו הסיבה להבדל המשמעותי בין התבטאויות זריף בפגישותיו עם עמיתיו האירופים, להתבטאויות ראשי משמרות המהפכה ואישים אחרים בתוך איראן, ולפעולות הצבאיות בים.
ואיפה ישראל בתמונה?
ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא מהתומכים העיקריים בגישה האמריקאית החדשה כלפי איראן. ביטול הסכם הגרעין מיוחס לנתניהו אישית, וכך גם החרפת העיצומים והקשחת הקו באירועים במפרץ. בתחילת השנה הוא הציג את המסמכים והחומר הדיגיטלי בנושא הגרעין שנלקחו מאיראן במבצע מזהיר של המוסד, ובכך ביסס את החשדות כלפי כוונותיה של איראן בעניין.
ברטוריקה, נתניהו ממשיך בביקורת התקיפה על איראן והגדרתה כמדינת טרור, ובכל עת מותח ביקורת על האירופים שאינם מאמצים את המדיניות האמריקאית בעניין. אבל בפועל, במהלך האירועים האחרונים וההסלמה של החודש האחרון נתניהו שומר על שקט יחסי, למעט הודעות תמיכה שגרתיות כמעט במדיניות האמריקאית במפרץ, וסרטון וידאו שהוציא בעניין כשמאחוריו דגלי ישראל וארה"ב.
בד בבד נתניהו הנחה את שרי ממשלת המעבר בראשותו, שלא להתבטא בפומבי בשאלה האיראנית. השר צחי הנגבי חרג מכך היום, כשבראיון ברשת ב' ואמר בין השאר, "אנחנו המדינה היחידה בעולם שהורגת איראנים כבר שנתיים. אנחנו מכים באיראנים מאות פעמים בסוריה, לפעמים מודים בכך, לפעמים פרסומים זרים חושפים את העניין. אתה רואה שהאיראנים מאוד מוגבלים בתגובות שלהם".
הנגבי התכוון, מן הסתם, להתקפות על בסיסים איראנים בסוריה. בסוף השבוע הותקף בסיס של מיליציה עיראקית הנתמכת על ידי איראן במזרחה של עיראק. לפי דיווחים שונים, נהרגו במקום כמה מהיועצים האיראנים של אותן מיליציות. לא ברור מי תקף שם. כלי תקשורת ערבים העלו את האפשרות שגם כאן מדובר בתקיפה ישראלית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.