אדמירל סקופילד היה בעיצומו של האימון החשוב ביותר בחייו, לפני הדראפט של ה-NBA, והציג את עצמו בפני גבר בחולצת פולו לאחר שזיהה את הלוגו שעל החולצה שלו. זה היה המינימום שסקופילד יכול היה לעשות, מכיוון שלא היה מצליח להפוך לשחקן כדורסל מקצועי ללא עזרתו של אותו האדם - שעד אז לא פגש מעולם. "תודה!", אמר סקופילד לג'ון קרטר, מנכ"ל Noah Basketball (נוח). "תודה לך על הכול!".
סקופילד השתמש בטכנולוגיית מעקב הקליעות של נוח מאז הקיץ שלפני שנתו הראשונה באוניברסיטת טנסי. המערכת מצמידה מצלמות לסלים כדי לחשב את הזווית ואת מצב הכדור בתוך הטבעת. סקופילד יכול היה להתעלם בקלות מסוג זה של מידע. הוא כבר הגיע לרמה הגבוהה ביותר של כדורסל מכללות בלי להקשיב למה שאומרת איזו פיסת טכנולוגיה שנושאת את שמה של דמות תנ"כית. אולם מתברר שלנוח היה משהו חשוב להגיד: הוא אמר לסקופילד שמסלול הקליעה שלו גבוה מדי. זווית הכניסה של הכדור שלו הייתה 55 מעלות, למרות שהיא הייתה צריכה להיות קרובה יותר ל-45 מעלות. סקופילד האמין לנתונים של נוח יותר משהאמין לאינטואיציה של עצמו.
מה שקרה לאחר מכן ישנה את חייו של סקופילד. הוא בילה חודשים בתיקון התנועות של עצמו עד שגמל את עצמו ממסלול זריקה גבוה מדי. במקביל לירידה בזווית הזריקה שלו, נרשמה עלייה באחוזי הקליעה שלו משלוש - מ-30% בשנתו הראשונה באוניברסיטה ל-41% בשלוש השנים לאחר מכן. שיפור זה יהיה שווה מיליוני דולרים, לאחר שבשבוע שעבר חתם סקופילד על חוזה עם וושינגטון וויזרדס, והפך לאחר השחקנים הראשונים שהקשיבו לעצת הטכנולוגיה לאורך כל דרכם לליגת ה-NBA.
מדובר בשינוי עמוק בתהליך יצירת הספורטאי המקצועני האמריקאי. הפרדוקס הגדול של עולם הספורט בעבר היה שהעובדים באחד מהתחומים שמתאפיינים בכימות הקפדני ביותר, בחרו להתעלם מהנתונים ששלטו במקצוע שלהם. אולם זה השתנה: סקופילד שייך לדור של ספורטאים "זוללי" נתונים.
"הציטוט הכי נפוץ שאני שומע - בין אם מדובר במאמן בחטיבת הביניים, בבית ספר תיכון, בקולג' או ב-NBA - הוא שהשחקנים של היום לא יתווכחו עם מחשב", אמר קרטר. לדבריו, הספורטאים האלה לא מגיבים כיום לאימון סובייקטיבי, מכיוון שכעת עומד לרשותם מידע אובייקטיבי. הם מעדיפים מספרים מדויקים על פני הערכות. "סוג הפידבק ההוא לא היה מספיק מדויק", הוא אומר, "ובכנות, השחקנים לא נותנים בו אמון".
"קשה לשנות הרגלים באמצע קריירה"
הכמות העצומה של מידע מפורט לגבי כל קליעה לא משנה רק את האופן שבו מתפתחים שחקנים כמו סקופילד. הוא מחולל שינוי מהותי במשחק עצמו. לא מדובר בתופעה חדשה - זה כבר קרה בענפי ספורט אחרים. כך למשל בבייסבול היה שילוב אירועים דומה לא מזמן, כשהשחקנים הבינו שביכולתם למקסם את הטכניקה שלהם בביצוע חבטות מסוג 'ליין דרייב' ו'הום ראן'. מצלמות המעקב שהותקנו באצטדיונים ויצרו נתונים סטטיסטיים רבי-ערך הוכיחו שהשחקנים האלה צדקו. התוצאה הייתה מספיק חזקה כדי לחולל שינוי בליגת הבייסבול הלאומית. מספר רב יותר של שחקנים נקטו מהלכים קיצוניים על מנת לשנות את זווית החבטה שלהם - כדי להגדיל את מספר ה'הומרים' שלהם.
המקבילה ב-NBA ל'הומר' היא השלשה. זה כבר לא סוד מתמטי ששלשות שוות יותר משתי נקודות, אך כיום השחקנים נכנסים לליגה לאחר שלמדו גיאומטריה בנוסף לחשבון. הקליעות שלהם כבר מכוילות באמצעות הטכנולוגיה.
"אם אתה יכול לעורר עניין בקרב שחקנים צעירים, זה הופך לחלק מההרגלים שלהם, להבדיל מאשר לנסות לשנות את ההרגלים שלהם כשהם כבר באמצע הקריירה", אומר ר. ס. בדפורד, מנכ"ל קבוצת סן אנטוניו ספרס.
קליעה מדויקת חשובה כל-כך שזה יצר מרוץ חימוש טכנולוגי. גורואי הקליעה העתיקים הוחלפו במוצרים בעלי שמות כמו HomeCourt, נוח, ו-RSPCT באולמות האימון הנוצצים של קבוצות ה-NBA, מכיוון שהם משמרים תיעוד מקיף של כל מה שתרצו לדעת על כל קליעה שהיא, בנוסף לכל הדברים שבכלל לא ידעתם שאפשרי לדעת.
NBA משתמשת בנוח אפילו לקראת הדראפט, לאחר ששחקנית קולג' לשעבר בשם רייצ'ל מרטי פייק, בתו של מייסד נוח, אימנה אלגוריתם של למידה חישובית לחפש דפוסים ביותר מ-20 מיליון קליעות. המחקר שלה מסייע לקבוצות לבצע תחזיות אמינות על בסיס מספר מוגבל של דגימות. אם מישהו כמו סקופילד מבצע רק 50 קליעות באימון מבחן, למשל, ניתן להיעזר בפרופיל תלת-ממדי של אותן הקליעות, שמגלה יותר על יכולתו מאשר שיעור הקליעה שהוא צבר.
השחקן שהתגלה באמצעות הטכנולוגיה
במהלך מצגת של נוח בפני הברוקלין נטס לפני כמה שנים, גילה קרטר ששחקן בעל יכולת קליעה לשלוש מסתתר ממש מתחת לאף שלו. מהנתונים עלה שלשחקן יש קליעה עקבית, והוא צריך היה לזרוק יותר משלוש. אולם המציאות סתרה את הנתונים האלה - השחקן לא הצליח לבצע שום שלשה באותה העת. מה שקרה הוא שקרטר הצליח לראות את הנולד: ברוק לופז הפך פתאום לקלע שלשות טוב.
כשפייק אינה חוקרת קליעות כדורסל, היא עסוקה בפענוח סוג אחר של נתונים: היא חוקרת סרטן. אבל לא צריך לנסות למצוא תרופה למחלה כדי להעריך את ההתקדמויות האחרונות בטכנולוגיית המעקב אחר קליעות.
ג'ו האריס מהנטס - שהוביל באחוז הקליעה משלוש בעונה האחרונה - ניצל מאז ומתמיד את הטכנולוגיה המתוחכמת ביותר שהייתה זמינה לו. כמעט כל חייו, הטכנולוגיה הזאת לא הייתה מאוד מתוחכמת. היא בקושי היתה טכנולוגיה. הוא עקב אחר הקליעות והפספוסים של עצמו באמצעות ספירה עצמית או עם נייר ועט. המצב השתנה כשהוא החל ללמוד באוניברסיטת וירג'יניה, שבה הייתה לו גישה לנוח. זה השתנה שוב בשנה הנוכחית כשנודע לו על HomeCourt, אפליקציית מובייל שמאפשרת לו לצפות בניתוח מאוד טכני ובזמן אמת של אימון הקליעות שלו.
הוא כל-כך אהב את האפליקציה, שהוא השקיע בחברה. חברת הסטארט-אפ שמאחורי HomeCourt הכריזה בשבוע שעבר על סבב גיוס שכלל עסקה עם NBA ותמיכה מבראדלי ביל, ג'. ג'. רדיק, סו בירד ועוד כמה מהקלעים הטובים ביותר בעולם. "הייתי משתמש בזה כל יום", אמר האריס.
יש שחקנים שעושים בדיוק את זה. סקופילד מאמין שהוא היה נכנס ל-NBA גם אם לא היה נתקל בטכנולוגיית המעקב אחר קליעות, "בשל תכונות אחרות שלו", לדבריו. אולם סקופילד הוא הוכחה חיה לכך שהחלקים החשובים ביותר של הכדורסל הם בדיוק ההפך. מעולם לא היו חלקים אלה מוחשיים יותר.
טכנולוגיות ספורט: השוק עשוי לגדול ב-200% בחמש שנים / אושרית גןֿֿ-אל
בשנים האחרונות הולכת הטכנולוגיה ונכנסת לתחומים נוספים, ובהם גם ענפי הספורט השונים - שהם עתירי משאבים וצופים. הטכנולוגיות מסייעות לשחקנים ולקבוצות לשפר את הביצועים שלהם, משנות את חוויית הצפייה מהבית ומשולבות גם באצטדיונים עצמם.
חברת המחקר MarketsandMarkets העריכה בדוח שפורסם החודש כי שוק טכנולוגיית הספורט, שהוערך ב-9 מיליארד דולר ב-2018, יצמח ל-31 מיליארד דולר ב-2024. בדוח צוין כי בין החברות הבולטות בתחום נמצאות IBM, אריקסון, סיסקו, אורקל, LG, סמסונג, פיטביט, אפל וטנסנט. גם סטארט-אפים ישראלים רבים פועלים בתחום, ובין האקזיטים בתחום הייתה רכישת חברת ריפליי ב-2016 על ידי אינטל תמורת 175 מיליון דולר. ריפליי פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לצופה לראות משחקים ואירועים נוספים מזוויות שונות.
בדוח של חברת הייעוץ דלויט שפורסם השנה צוין כי יש חשיבות לשימוש באיסוף נתונים וניתוח שלהם, בדגש על הקשר עם האוהדים. גם לפני הכנסת הטכנולוגיות נאסף מידע על מחזיקי מינויים, תוכניות הטבות לאוהדים ועוד, אך הארגונים מתחילים להשתמש בכלים חכמים יותר, ואוספים מידע באופן יומיומי על אוהדים במגרש ומחוצה לו, מתוך מטרה להגביר את החיבור שלהם עם הקבוצה, לשפר את החוויה שלהם, וכך להגדיל את מכירת הכרטיסים.
במקביל, הקבוצות משתמשות בניתוח נתונים כדי לשפר את היכולות של השחקנים, למשל כדי לדעת כמה ספרינטים הם עושים, איפה הם נמצאים על המגרש, מהי העוצמה של הבעיטה שלהם או זווית הזריקה שלהם ועוד.
מגמה נוספת שעולה מהדוח של דלויט היא השימוש בטכנולוגיות VR ו-AR על מנת להתמודד עם ריבוי הגירויים היום, שמביאים לכך שגם במהלך המשחק עשויה תשומת הלב של האוהדים להיות מוסחת באמצעות הטלפונים שלהם וצריכת תכנים נוספים ממקורות שונים.
בדוח צוין כי ב-2018 ה-MLB, ליגת הבייסבול של ארה"ב, השתמשה ב-AR באפליקציה הרשמית שלה ואפשרה לקבל מידע על שחקנים, וכן לקבל סטטיסטיקות, פרטים היסטוריים, ועוד. ב-NBA מוצעות אפשרויות VR לכל משחק בעונת 2018-2019. בהמשך, צופים בחברת בדלויט כי ייתכן שליגות ישתמשו במשקפי AR, ואפילו יחלקו אותם באצטדיונים, וכי אפילו הופעות המחצית יושפעו מהטכנולוגיה, ופעילויות אוהדים שונות יכולות להיות מוצעות - כמו למשל חיפוש פרס באצטדיון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
