גם השנה, שוק קניות האונליין ממשיך במגמת צמיחה וגדל בשיעור של 20% ביחס לשנה קודמת להיקף קניות של 19 מיליארד שקל. הנתונים, שגובשו על-ידי אלעד גולדנברג ושגיא סטוניס, מייסדי Digital-IL, יוצגו מחר (ד') בוועידת Go eCommerce.
מי הנהנה הגדול מזה שהישראלים קונים יותר? בעיקר אתרים בינלאומיים שלפי ההערכות גרפו לקופתם 13 מיליארד שקל מסך הקניות המקוונות של צרכנים ישראלים - יותר מפי 2 מהיקף הקניות באתרים הישראלים.
מבין האתרים הישראלים, שופרסל היא זירת המסחר הגדולה ביותר: 13% ממכירות הרשת נעשות אונליין בהיקף קניות של 1.5 מיליארד שקל בשנה - והתחזית היא שבתוך 3-5 שנים המספר הזה יוכפל. יצוין כי שופרסל מרחיבה את פעילותה בתחום האונליין גם לזירות אחרות דוגמת תיירות ופארם (באמצעות הרשת BE), אבל במקביל זירה אחרת שהיא פתחה לקניות מארה"ב, אמריקן אאוטלטס, לא נחלה הצלחה.
שופרסל לא לבד בזירת מוצרי הסופרמרקט: גם למתחרות - בהן הרשתות ויקטורי ורמי לוי - וגם לשחקנים אחרים - בהם קוויק - יש אתר מכירות פעיל, ולפי ההערכות, היקף הקניות של מוצרי סופרמרקט באונליין בישראל עומד על 2 מיליארד שקל עם קצב צמיחה שנתי של 30%. שווקים אחרים שנמצאים בצמיחה כוללים את הזמנת משלוחי המזון (הודות ל-Wolt ולתן ביס).
מבין האתרים הבינלאומיים, 50% מהקניות מתמקדות ב-5 אתרים עיקריים: האתר המרכזי בקניות של ישראלים הוא עלי אקספרס עם נתח של 20% מקניות הישראלים (רבות מהקניות הן של מוצרים קטנים וזולים דוגמת מטענים לסלולרי, מדבקות, תכשיטים וכדומה); 13% מהקניות נעשות בזירת המסחר של eBay; אמזון אמונה של 10% מהקניות בשוק שצומח וגדל - וזה עוד לפני השקת כניסתה הרשמית לישראל, מהלך שצפוי להתרחש בתחילת חודש אוגוסט. האתר הבריטי נקסט זוכה לנתח של 4% מקניות הישראלים; ו-אסוס - לשיעור של 3%. אתרים נוספים שמככבים ברשימה של הישראלים הם iHerb ,Gearbest ,WISH ,Vitacost.
זירת האונליין משמשת לא רק את הקונים אלא גם את המוכרים. לפי נתוני המחקר, סוחרים ישראלים מכרו בהיקף של 15 מיליארד שקל. מדינות היעד הבולטות שאליהן שוגרו מוצרים ישראלים הן ארה"ב, בריטניה, גרמניה ואוסטרליה. ב-eBay רשומים 40 אלף סוחרים ישראלים; באמזון נכון לעכשיו רשומים כ-15 אלף סוחרים ישראלים; וב-Etsy רשומים כ-8,000 סוחרים ישראלים. כ-20 אלף סוחרים אחרים רשומים בזירות מסחר אחרות או משווקים דרך אתרים עצמאיים. עם החברות ישראליות שפעילות בעולמות הקניות המקוונות נמנות Glassesusa (אתר למכירת משקפיים), adika, איל מקיאג', Brayola (הלבשה תחתונה) ועוד.
תופעה מעניינת בסגמנט הזה היא של כניסת זירת מכירת מכוניות לתחום המקוון, בין היתר על-ידי צ'מפיון (סיאט), קרסו (רנו, ניסאן) ולובלינסקי (MG). בדומה לארה"ב, יש להניח כי מגרשי הרכבים המשומשים יהיו הבאים בתור בזירה המקוונת גם בישראל. יצוין כי בין הקניות של ישראלים מחו"ל גם מכוניות ואופנועים, בעיקר של פריטי אספנות.
ואכן, לא רק שיותר ויותר צרכנים נחשפים לקניות באונליין, אלא שגם דפוסי הקנייה מתפתחים: "בשנה-שנתיים האחרונות אנחנו עדים לקניות של מוצרים משמעותיים יותר, כלומר בשווי גבוה יותר ומוצרים שיש בהם צורך ממשי. הכוונה היא למוצרים כמו מחשבים, מוצרי חשמל לבית, כלי עבודה, מוצרי היגיינה דנטלית, חלקי חילוף לרכב וכדומה. אלה מוצרים שפער המחירים שלהם לעומת מוצרים זהים בישראל יכול לעמוד על 50%-70%", אומר אלעד גולדנברג, יועץ אסטרטגי ולשעבר בכיר ב-eBay.
על הכניסה הצפויה של אמזון וההשפעה של המהלך הזה על הזירה המקוונת אומר גולדנברג: "השפעה כבר ניכרת בישראל עוד מלפני כשנתיים, כשהתחילו השמועות על הכניסה של אמזון לישראל. הקמעונאים התחילו להיערך מחדש, כשהם צריכים להפנים את מה שהצרכנים באמת מצפים לקבל: לא רק את המחירים של אמזון אלא גם את המגוון ואת השירות".
עם זאת, יש לזכור כי הכניסה של אמזון עם אתר מקומי (שבשלב ראשון ייתכן שלא יהיה בעברית), ללא מרכז לוגיסטי שיוקם בישראל, היא בבחינת "חצי צעד". "האתר של אמזון לשוק הישראלי יכלול גם ספקים מקומיים, ועידוד המסחר יחד עם המגוון הגלובלי הוא עצום. אמזון לא פעילה באמצעות מרלו"ג בהרבה מדינות, וישראל היא מדינה יחסית קטנה, כך שאני לא רואה מהלך של השקעה במרכז לוגיסטי ותפעולי".
מעבר לכניסה של אמזון, גולדנברג מציין גם את כניסת שחקנים בינלאומיים אחרים לישראל, דוגמת זארה, ואת ההתחזקות של אתרים שהם שחקני אונליין טהורים, דוגמת עדיקה. לדבריו, "הצרכנים הישראלים התפתחו מאוד בעשור האחרון. הם יודעים לתכנן יותר טוב את הקניות, יודעים להשוות לא רק מחירים אלא את הערכים הנלווים לקנייה - תמיכה ושירות.
"מגמה אחרת שאנחנו רואים ושתתחזק היא כניסה של שחקנים שפועלים בזירת ה-B2B ומעבר של עסקים שהם B2B ל-B2B2C, כלומר עסקים שמוכרים לעסקים (דוגמת ספקים של מוצרים שונים) וספקים שיימכרו ישירות לצרכנים דוגמת המהלך של תנובה שלראשונה מוכרת ישירות לצרכן (באמצעות האתר שהשיקה לאחרונה Eaty). זו תופעה שאנחנו רואים בכל העולם, והיא משקפת מענה להתחזקות של המותג הפרטי בקרב רשתות קמעונאיות, שתופס יותר נפח על המדף על חשבון המוצרים של היצרניות. כעת גם הן מוצאות את הדרך לפנות ישירות לצרכן".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
