מימון ההמונים מגיע לענף המסעדנות: רשת קפה נמרוד שבבעלות אהוד שגב ודוד אייל תנסה לגייס 4 מיליון שקל מהציבור כדי לבצע התרחבות. הגיוס יתבצע באמצעות פלטפורמת השקעות ההמונים פיפלביז, וזו היא הפעם הראשונה בה עסק מתחום ההסעדה ינסה לגייס השקעה באמצעות הפלטפורמה.
"צץ לנו רעיון שבמקום לחפש בנקים שיעשו כסף מההצלחה שלנו, ניתן לאנשים ליהנות מהפירות שלה", אומר ל"גלובס" אהוד שגב, מבעלי הרשת. לדבריו, "היום עסקים קטנים נזקקים לעזרה בהלוואות מהבנקים, והבנקים הם אלה שלצערנו נהנים מהריביות הגבוהות על ההלוואות הללו. אנחנו משוכנעים שעדיף להיות שותפים של אנשים שמאמינים בנו, ולא של הבנקים. רוב האנשים לא נולדו למשפחת רוטשילד, ואין להם תקציבים להקמה של רשת ולהתרחבות בפריסה כלל-ארצית, ולכן הם נאלצים להסתמך על אשראי מגופים פיננסיים. כאן יש לנו הזדמנות לתת ללקוחות שאוהבים את המותג ליהנות מהפירות ולהעניק דיבידנדים לקהל הלקוחות ולא למוסדות הפיננסיים".
רשת קפה נמרוד מונה כיום בסך-הכול 8 סניפים, והכנסותיה ב-2018 הסתכמו בכ-2.2 מיליון שקל, כשבימים אלה היא פותחת שני סניפים נוספים. במסגרת הגיוס הרשת תציע לציבור לרכוש 33.77% ממניותיה, וזאת מתוך כוונה להרחיב את הפריסה הקיימת היום ל-20 סניפים בתוך תקופה של עד שנתיים.
"הרעיון הוא לא להגיע למצב שאנחנו נאלצים לסרב לפריים לוקיישן בגלל בעיה תזרימית", מדגיש שגב. כיום רוב הרשת פועלת במודל של זכיינות למעט שני סניפים שבבעלות, אך בעליה מעוניינים להפוך את כולה לרשת בזיכיונות.
כרטיס הטבות והנחות למי שירכוש מניות
מימון המונים הוא שיטה למימון פרויקטים או מיזמים שבה מגייסים סכומים קטנים ממספר רב של אנשים. לצד מימון ההמונים הקלאסי בו המשקיעים אינם מקבלים תמורה או מקבלים מוצר או שירות, קיים אפיק נוסף המכונה מימון המונים הוני (crowdinvesting). בשיטה זו המשקיעים מקבלים מניות או איגרות חוב בחברה שבה השקיעו בתמורה להשקעתם. מימון המונים קלאסי קיים בישראל זה מספר שנים ואינו מפוקח על-ידי הרשות ניירות ערך. לעומת זאת, מימון המונים הוני הוא תחום צעיר יחסית בישראל ונמצא בפיקוח הרשות. חברות שמעוניינות לבצע גיוס באמצעות הפלטפורמה אינן יכולות לעשות זאת בפנייה ישירה לציבור, אלא נדרשות לבצע זאת באמצעות פלטפורמה אינטרנטית של ניירות ערך.
בסוף 2017 נכנסו לתוקף חוק תקנות רשות ניירות ערך, שיצרו את המתווה ליישום חוק השקעות ההמונים המאפשר לחברות לגייס הון דרך רשות ניירות ערך, אך בקנה-מידה קטן בהרבה מהנפקה בבורסה וללא ההשקעות הגדולות שנדרשות כדי לבצע מהלך כזה. חברת פיפלביז קיבלה אישור מהרשות לפעול כ"רכז הצעה", כשעד היום עיקר הגיוסים באמצעותה היו עבור חברות סטארט-אפ. בנוסף למניות, קפה נמרוד מבקשת להציע גם כרטיס הטבות והנחות למי שירכוש את מניותיה כחלק מהתמורה להשקעה.
קפה נמרוד הוקמה כמסעדה ב-2007, ורק אחרי כ-8 שנים של פעילות החלה להתרחב לרחבי הארץ. בשנים האחרונות ענף רשתות בתי הקפה וההסעדה בישראל נמצא בצמיחה ובהתפתחות, כשמי שמובילות את השוק הן הקבוצות גדולות דוגמת קפה קפה, לנדוור, קפה גרג וארומה. קבוצות גדולות נהנות מכוח מיקוח מול משכירי נדל"ן דוגמת קבוצות קניונים ומרכזים מסחריים, ובהתאם גם מהטבות כמו השקעות בבינוי, כך שהתחרות עבור עסקים קטנים מאתגרת.
תחום המסעדנות: מאתגר, תחרותי ובעל סיכון גבוה
לדברי אור בנון, מייסד פיפלביז, מדובר בגיוס ראשון של הפלטפורמה בתחום וכניסה ראשונה לתחום העסקים הקטנים והבינוניים אותו הוא מבקש להרחיב. "אנחנו מחפשים עסקים קיימים עם לפחות סניף אחד", אומר בנון. "הרעיון הוא השקעה ברשת יחסית צעירה בתמורה לקבלת מניות, וכשהעסק מרוויח, מחלקים רווחים".
ואולם, לאורך שנים תחום המסעדנות נחשב למאתגר, תחרותי ובעל סיכון גבוה במיוחד, ובשנתיים האחרונות נראה כי המצב בענף אפילו החמיר על רקע שינויים רגולטוריים שאף הביאו למחאה שהופנתה נגד שר האוצר משה כחלון. המאבק הזה הגיע לשיא כשבכיכר הבימה הוצבו מצבות ועליהן שמות של מסעדות שנסגרו.
חשוב לומר שבניגוד לבורסה, במקרה של גיוס המונים לא קיים פיקוח ישיר של הרשות, ובהתאם הסיכון גבוה יותר. במסמך שפרסמה רשות ניירות ערך בנושא מימון המונים, הודגש כי "הפעולות שמבצע רכז ההצעה לבדיקת המיזמים אינן בהכרח מאפשרות סינון מלא של תרמיות, ורכזי ההצעה השונים נוקטים אמצעים שונים כדי לעמוד בדרישות האלה. בשונה מחברות ציבוריות, שעליהן מפקחת הרשות במישרין, אין פיקוח ישיר של הרשות על החברות המציעות ניירות ערך בדרך של מימון המונים".
כך או כך, פיפלביז לא מכוונת רק לעסקי הסעדה, אלא להשקעות בתחומים נוספים בענפי הקמעונאות והתעשייה. לדברי בנון, "עד כה גויסו דרך הפלטפורמה שלנו מעל 50 מיליון שקל בעיקר בתחום הסטארט-אפים, אך כעת המטרה היא להיכנס גם לתחום העסקים הקטנים והבינוניים, שעד היום הסתמכו בעיקר על הבנקים דוגמת אופנה, סופרמרקטים ומפעלים". מגבלות רשות ניירות ערך מאפשרות לעסקים לגייס באמצעות הפלטפורמה סכום של 4-6 מיליון שקל בשנה בחוב או בהון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
