הוזלת הגלישה בחו"ל וביטול ספק האינטרנט: מה משרד התקשורת יכול לעשות בלי לחכות לממשלה הבאה

תקופת הבחירות היא תקופה של שיתוק במערכות הציבוריות והממשלתיות. משרדי הממשלה והשרים מנועים מלקבל החלטות מדיניות מהותיות, והתוצאה למשק לא טובה משום בחינה. אז אולי לא נראה שינויים מהותיים בשוק התקשורת עד להרכבת הממשלה הבאה בעוד מספר חודשים, אבל זה לא אומר שאנשי המשרד האחראי צריכים לשבת בחיבוק ידיים.

ישנן לא מעט החלטות שיכולות לשפר את שירותי התקשורת בישראל ולהקל על כיסם של הצרכנים, שלא חייבות לחכות לאחרי הבחירות. מדובר בהחלטות נקודתיות, שסביר להניח שהיועץ המשפטי לממשלה לא יידרש להתערב בהן. למשל, ביטול תשלום דמי הקישוריות או ביטול ההפרדה המלאכותית בין ספק אינטרנט לתשתית אינטרנט.

אלה החלטות שחלקן כבר התקבלו בעבר, אך משרד התקשורת גרר רגליים בהוצאתן אל הפועל. אחת הסיבות לכך היא חששו של המשרד מקידום נושאים שעשויים לייצר זעזועים בשוק התקשרות המדמם ולפגוע ברווחיותן של החברות הפועלות בו.

1. להוריד את דמי הקישוריות לאפס

אחת ההחלטות המקוממות ביותר בשנים האחרונות היא סוגיית קישור הגומלין בסלולר. משרד התקשורת מתכנן כבר שנים להפחית את התעריפים שמשלמים הצרכנים עבור שימוש ברשת אליה נכנסת השיחה.

קישורי גומלין, או בשמם הנפוץ יותר "דמי הקישוריות", היו בעבר פרה חולבת עבור חברות הסלולר. הן גבו באמצעותם מיליארדי שקלים מהציבור, בכך שכל לקוח שהתקשר לחברה אחרת נאלץ לשלם על כך ביוקר. לפני שמונה שנים החליט משרד התקשורת על מתווה להפחתה הדרגתית של הקישוריות עד לאפס, אלא שזה לא קרה. התעריפים נתקעו סביב 6 אגורות לדקה בסלולר ואגורה אחת לדקה בנייח.

אומנם חבילות הסלולר היום מוצעות במתכונת של "הכול כלול", והצרכן לכאורה לא משלם על שיחות, אבל זה רק לכאורה. בסופו של דבר הצרכנים ממשיכים לשלם סכום מופקע בכל קנה-מידה שנלקח בחשבון במחיר החבילה שלהם. החברות מתחשבנות בינן לבין עצמן, אך התעריף מגולגל בעקיפין לצרכן. אם כל השוק היה עובר לקישוריות אפס, מחירי החבילות אמורים היו לרדת בהתאם.

אז למה זה לא קורה? מסיבה פשוטה - משרד התקשורת לא מיישם את המתווה שהוא עצמו קבע. החברות טוענות בפניו כי ביטול הקישוריות יוביל לירידה נוספת בהכנסותיהן, וזו עלולה לפגוע ביכולתן לשרוד בשוק.

המשרד מצדו מושפע מהלחצים ונמנע מטיפול בסוגיה, זאת למרות העובדה שקברניטיו מבינים את נחיצותו ואת חשיבותו של המהלך בדרך להסדרת שוק הסלולר. דמי הקישוריות הם רגולציה ארכאית שיוצרת עיוותים בשוק ומקשה עליו לצמוח.

העיוות המרכזי מתבטא בכך שהמתכונת הנוכחית מתמרצת את הלקוחות לדבר רק מהסלולרי ולא מהנייח. אומנם זה תהליך טבעי אבולוציוני, ובכל העולם ממעיטים בשימוש בטלפון הקווי, אך אין סיבה שמי שבוחרים לעשות זאת ישלמו תעריפים מופקעים, ושהשוק הנייח יסבסד את השוק הסלולרי.

חבל שמשרד התקשורת מעדיף את טובת החברות ולא את טובת הצרכנים, ונמנע מהסדרת תעריפים שהיא חשובה מאין כמוה לצמיחת הענף.

2. מי צריך הפרדה בין ספק לתשתית

שוק ה-ISP בישראל, מה שמכונה "ספק אינטרנט", הוא שוק מלאכותי. קשה למצוא דוגמאות נוספות למדינות שיוצרות הפרדה בין ספק התשתית לבין ספק האינטרנט.

ישנה תמימות-דעים שהתופעה הזו חייבת להיעלם ושהיא יוצרת פגיעה בצרכנים, שלא תמיד מבינים את ההבדל. מדוע משרד התקשורת נמנע מכך? אחת הסיבות היא הרצון של המשרד להנהיג פיקוח הדוק על בזק, שצפויה להרוויח מהביטול.

בנוסף, החברות בשוק, זולת בזק והוט, דוחקות במשרד לשמור על המצב הקיים - גם במחיר של פגיעה בצרכנים. לטענתן, אסור להקל עם בזק והוט ולאפשר להן להשתלט על נתח שוק גדול עוד יותר. משרד התקשורת בינתיים מקבל את עמדתן ויוצר עיוותים מיותרים בשוק.

3. להפסיק את החיובים הכפולים באינטרנט

אחת מתופעות הלוואי של ההפרדה המלאכותית בין ספק לתשתית, היא שישנם בישראל עשרות אלפי לקוחות, ואולי יותר, שמשלמים חיובים כפולים לספקי אינטרנט.

אפשר וצריך לפתור את הבעיה הזאת בקלות, אבל גם כאן המשרד מודע לתופעה ומתעכב כבר חודשים ארוכים. בפברואר השנה כתבנו על כך שמשרד התקשורת פועל לעצור את התופעה דרך הקמת מאגר נתונים שדרכו כל לקוח יוכל לברר לאילו ספקיות הוא משלם באמצעות הקלדת מספר תעודת זהות בלבד.

הבלבול בשוק התעצם עוד יותר בעקבות רפורמת השוק הסיטונאי, שאפשרה למתחרותיה של בזק לספק חבילת תקשורת מלאה. לקוחות שהתנתקו מספקית מסוימת ועברו לספקית אחרת, לא תמיד השלימו את הניתוק מהספקית הישנה, והתוצאה היא חיובים כפולים בקנה מידה גדול.

צריך לציין לחיוב את איציק בנבנישתי, מנכ"ל פרטנר, שהורה בשנה שעברה על מהלך חריג במחוזותינו - להפסיק תשלומים כפולים של לקוחות.

במשרד התקשורת אומרים כי הנושא עדיין נמצא בבדיקה, ונתונים שנאספו מראים שהתופעה פחות חמורה ממה שחשבו, אך עדיין יש לטפל בה. אנו רק נציע שוב ללקוחות לבדוק את דפי החשבון ולוודא שכאשר עוברים מחברה לחברה, לא ממשיכים לשלם עבור ספק האינטרנט הישן.

4. הסדרת שוק השיחות הבינלאומיות

שוק השיחות הבינלאומיות בישראל, בדומה לשוק ה-ISP, סובל ממחלות כרוניות, שמקורן בפתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות אי-שם בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000.

לפני שחדרו לחיינו תוכנות ואפליקציות כמו סקייפ וואטסאפ וכדומה, שוק השיחות הבינלאומיות נאמד במאות מיליוני שקלים בשנה. בשנים האחרונות, כתוצאה מההתפתחויות הטכנולוגיות, הוא נמצא בדעיכה עקבית שמובילה לאיבוד הכנסות משמעותי לחברות שמציעות את השירותים.

החברות מחפשות כיצד לגשר על ההכנסות האבודות, ולכן הן גובות מחירים אסטרונומיים מלקוחות מזדמנים. כאלה שלא נרשמו אצלן מראש. כלומר, אם לקוח לא ביקש בפירוש להוציא ולקבל את השיחות שלו לחו"ל דרך אחת החברות ולא שייך את הקו שלו אליה, ובטעות חייג לחו"ל - הוא ישלם מחיר מופקע עבור השיחה הזאת.

לקוחות מספרים על סכומים גבוהים מאוד, בסביבות ה-100 שקל לשיחה מזדמנת לחו"ל מקו נייח בת כמה דקות. העסק מסתבך כמובן כאשר מגיעים לשוק הסלולרי, שבו קיימות מחלוקות רבות. למשל, האם הלקוח יכול לבחור דרך איזה מפעיל להוציא שיחה בינלאומית, או שהוא חייב להוציא אותה דרך המפעיל שממנו הוא קנה את החבילה, ומה קורה כאשר האחרון גם העניק לו חבילת שיחות לחו"ל מובנית בחבילה.

5. להוזיל את הגלישה בחו"ל

גם שוק הנדידה, הגלישה דרך הסלולר מחוץ לגבולות ישראל, הוא מכה כואבת לכיס של הצרכן הישראלי. כל מי שצריך לשלם על חבילות סלולר בחו"ל בימים אלה מרגיש זאת על בשרו, בעיקר כשילדים מצטרפים לחופשה ורוצים חבילה משלהם.

כשגלעד ארדן כיהן כשר התקשורת, הוא ניסה להכניס תחרות בשוק, כך שכל לקוח סלולרי יוכל לבחור דרך מי לנדוד בחו"ל ובכך להביא להוזלת מחירים. אלא שמאז ארדן התחלפו כמה וכמה שרים, והיוזמה שלו נקברה. בינתיים לא שמענו עליה וגם לא על פתרון אחר.