בעלי הקרקעות ב"גוש הגדול" נחשפו – והאדמה לא רעדה. מה בכל זאת הסיפור שמסתתר במסמכים?

תעלומה בת עשרות שנים נפתרה אתמול, סביב שאלת זהותם של בעלי הקרקע היוקרתית בצפון תל-אביב שידועה כ"גוש הגדול" - השטח שבו פעל עד לאחרונה נמל התעופה שדה דב. העובדה שהרשימה נותרה חסויה במשך שנים רבות כל כך תרמה להתפתחות תיאוריית קונספירציה, ולפיה אנשי עסקים רבי עוצמה נמנים על בעלי הקרקע, ומושכים בחוטים מאחורי הקלעים לטובתם. כעת הורה בית המשפט לחשוף את הפרטים.

● לרשימת בעלי הקרקעות בגוש הגדול 

הרשימה שמונה 1,700 בעלי קרקע וחברות, אכן כוללת לא מעט דמויות מוכרות. ביניהן ניתן למצוא את יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר מפלגת העבודה בעבר, יצחק (בוז'י) הרצוג; שופט העליון ויו"ר ועדת הבחירות, חנן מלצר; שופט בית המשפט המחוזי מרכז, ארנון בנימין; אנשי העסקים ליאון רקנאטי, גליה אלבין ורמי אונגר; עורכי הדין צבי שוב ומירי דונין, וגם השף שאול בן אדרת. אתמול אמרה אלבין ל"גלובס": "זה הכול ירושות. יש לנו זכויות לשתיים או שלוש דירות. זה לא דבר גדול שישנה לנו את החיים".

עוד כוללת הרשימה שמות של עיתונאים רבים, כמו זאב שיף ודב יודקובסקי המנוחים, וכן מתי גולן. אלא שבניגוד לתיאוריות הקונספירציה המדוברות, רוב בעלי הקרקע אינם בעלי הון, אלא צאצאים של הרוכשים המקוריים משנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת, אשר עד כה לא זכו לממש את זכותם הקניינית. חברת החשמל וקק"ל מחזיקות כל אחת ב-2% מהקרקע.

אילו שאלות קיבלו מענה בעקבות פרסום הרשימה, ומה צפוי לקרות בשטח כעת? "גלובס" עושה סדר.

 שטח הגוש הגדול

איזה שטח בדיוק בעלי הקרקע מחזיקים?

היקף השטח בגוש הגדול כולל 1,450 דונם, שנמצאים בין רחוב פרופס בצפון, דרך נמיר במזרח, רחוב ש"י עגנון בדרום והים במערב. הבעלים הפרטיים ששמותיהם נחשפו מחזיקים ב-500 דונם במתחם, הכוללים בין היתר את הקרקע שעליה פעל שדה דב, אשר הגביל במשך עשרות שנים את הבנייה באזור.
לאור ריבוי הבעלים מינה בית המשפט ב-1999 חמישה מנהלים מיוחדים לקרקע. לפני כעשור המנהלים הוחלפו וכיום מדובר בעו"ד מיכאל שפטלר, עו"ד משה ליפקה, עו"ד רחל זכאי, עו"ד גלית רוזובסקי, ועו"ד אליהו מינוקביץ. יתרת הקרקע, 950 דונם, נמצאת ברובה בבעלות מדינת ישראל ובבעלות פרטית.

מדוע עד היום לא נחשפו שמות בעלי הקרקע?

עד אתמול, מי שניסה לבדוק את שמות בעלי הקרקע ברשם המקרקעין (טאבו) קיבל רק שם אחד - מדינת ישראל. זאת למרות העובדה שמדובר במתחם רחב היקף, ושלאורך השנים התבצע מסחר בחלקי זכויות, ואף שברירי זכויות, שאנשים פרטיים החזיקו בו. גורמים רבים דרשו לחשוף בעבר את זהות בעלי הקרקע, אך המנהלים סירבו בטענה שחשיפת השמות תהווה פגיעה בפרטיות.

למה הרשימה התפרסמה דווקא כעת?

לפני כשנה וחצי הגיש דווקא אחד המנהלים, עו"ד משה ליפקה, תביעה לבית המשפט ובה טען כי שאר המנהלים מונעים ממנו גישה לרשימת הבעלים. ליפקה ביקש לקבל לידיו צו שיפוטי, שיורה להעביר אליו את הרשימה המלאה. לבקשה הצטרפו גם בעלים פרטיים באמצעות עו"ד שמואל שוב. "נתקלנו ברצונות של אנשים לדעת מי השכנים בגוש כדי לדעת עם מי להתאחד בסוגיות הקשורות אליו, אבל נתקלנו במעטה סודיות", אמר שוב ל"גלובס".

מנגד בעלים אחרים, באמצעות ארבעת המנהלים המיוחדים הנוספים, הוסיפו לטעון כי הם זכאים לפרטיות, ולכן אין לחשוף את שמותיהם. בית המשפט לא קיבל את הטענה, והורה בחודש מאי האחרון לחשוף את הרשימה המלאה - כפי שנעשה כעת.

לדברי עו"ד מיכאל שפטלר, ממנהלי הגוש הגדול שהתנגד לבקשה, פרסום השמות מוכיח כי אכן מדובר בעיקר באנשים פרטיים, ושלא היה צורך בפרסומה. "ציפו להרים וגבעות כשהשמות ייחשפו - ולא קרה כלום. מדובר באנשים צנועים שלא רצו לחשוף את נכסיהם, וחלקם כלל לא יודעים מה בדיוק יש להם, אבל עושים מהם מיליונרים".

איך בכלל הגיעה הקרקע לידי בעלים רבים כל כך?

"חלק מהרכישות ההיסטוריות בגוש הגדול היו של עובדי מדינה, שחויבו לגאול את הקרקע באמצעות רכישת חלקים ממנה, כאשר התשלום בגין הקרקע ירד להם מהמשכורת", מספרת עו"ד גלית רוזובסקי ממשרד ברגרזון, שנמנית על מנהלי הגוש הגדול.

"כשהבריטים שלטו בארץ בזמן מלחמת העולם השנייה, דיברו על כך שהגרמנים עלולים להגיע לארץ ישראל. היישוב היהודי בארץ שכנע את השלטון הבריטי להקים שדה תעופה לאימונים. לקחו שטח שהיה נחשב אז קצה העולם - מעבר לנחל הירקון. הקימו שדה תעופה, והכשירו טייסים ששירתו את המדינה במלחמת השחרור. אלא שהקרקע הייתה מאז ומעולם קרקע פרטית, ומלבד מסלולי טיסה שהוקמו על 140 דונם מתוך הקרקע, בגלל הפעילות התעופתית לא ניתן היה לבנות כלל בחלק המערבי של הגוש.

"בשלבים מאוחרים יותר חברת החשמל, בעלים של 23 דונם היסטוריים בגוש, הניחה שם את המיכלים שלה שקיימים עד היום בשטח. ב-1968 עו"ד משה שוב, בשם בעלים פרטיים, הגיש נגדה תביעה לסילוק, וארבע שנים לאחר מכן בית המשפט קיבל אותה. חברת החשמל הגישה תביעה לפירוק השיתוף 'הגוש הגדול', בידיעה שהתהליך יימשך עשרות שנים.

"בדיון בבית המשפט שנערך ב-1978 עו"ד אייבי נאמן לקח מפית נייר וכתב עליה בקשה למנות מנהלים מיוחדים, שינהלו את הקרקע במטרה לתכנן ולפתח אותה. המנהלים שמונו ברובם כבר הלכו לעולמם, אך צלחו את המשימה לתכנן את הקרקע בחלק המזרחי של הגוש, שעליו נבנו הבניינים הקיימים כיום. החלק המערבי כולל את 500 הדונם שבו מטפלים המנהלים הנוכחיים של הגוש".

מדוע הרשימה כוללת עיתונאים רבים?

דוד פיאנס, שהיה עיתונאי בעיתון "דבר" ופעיל בעניין הקרקעות בגוש הגדול, אמר היום ל"גלובס": "קבוצה של כ-80 עיתונאים קיבלו מקק"ל זכות לדירה, בדמי חכירה, בפרויקט שהתחיל למעשה עוד בשנות ה-30 של המאה הקודמת. בשלבים הראשונים דובר על כך שהם יבנו בשטח שכונת עיתונאים, בתים קטנים ומרכז תקשורת". גם עיתונאי "גלובס" בעבר אלעזר לוין סיפר היום כי "אגודת העיתונאים ארגנה קבוצה שקנתה שם קרקעות. הם שילמו כדין. צריך לזכור שהמחירים היו כל כך נמוכים, ממש כמה לירות לדונם".

מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל-אביב, יוסי בר מוחא, הוסיף: "מדובר בעסקאות שנעשו עוד בשנות ה-60. למיטב ידיעתי היו עיתונאים שקיבלו מגרשים בגוש הגדול תמורת דמי חכירה בסכומים קטנים, ושילמו מאוחר יותר דמי היוון. לאגודת העיתונאים עצמה יש ארבע חלקות היסטוריות בגוש הגדול, שכל אחת מהן מוערכת במיליון וחצי שקל".

עם זאת, לא כל העיתונאים ברשימה קנו קרקעות יחדיו. "אבי יעקב מוגרבי עסק בקניית קרקעות מערבים ומכירתם ליהודים", שחזרה לאה יודקובסקי, אלמנתו של דב יודקובסקי ששמו מופיע ברשימת הבעלים. "לאחר שהוא נפטר נשארו שאריות מהקרקעות שהוא קנה. שנים לא עשו איתן שום דבר, ואני לא יודעת מה יעשו עם זה בעתיד".

מה יעלה כעת בגורל הגוש הגדול?

פרסום רשימת המחזיקים בקרקע אינה קשורה במישרין להחלטה הסופית שהתקבלה לאחרונה לפנות את שדה דב. לפי התוכנית שחלה על כל השטח (שדה דב וקרקעות פנויות נוספות שסביבו) ייבנה רובע בן 16 אלף יחידות דיור, שטחי תעסוקה, מסחר ומלונאות. תוכנית זו תקפה לכל 1,450 הדונם, שטחו הכולל של הגוש. בעלי הקרקע ששמותיהם נחשפו מחזיקים כאמור ב-500 בלבד, וב-30% מזכויות הבנייה הכלליות - אחרי הוויתור למדינה כתמריץ לפינוי שדה דב.

נגד התוכנית הוגשו התנגדויות רבות, שצפויות להיבחן על ידי חוקר מטעם הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל-אביב. לאחר שהן ייבחנו ובהנחה שהתוכנית תאושר, ייערך תהליך איזון זכויות הבנייה בין הבעלים, שבמסגרתו צפויות להיות מוגשות התנגדויות נוספות. לפי הערכות אופטימיות, בניית הדירות בשטח תתחיל בתוך 10-5 שנים.

עו"ד דורון כוכבי שמייצג בעלים במתחם סבור כי האירועים האחרונים ישנו את מפת הביקושים לקרקעות המנומנמות בגוש הגדול: "בעלים שעד לאחרונה ביקשו למכור את החלק שלהם בגלל החשש שנושא פינוי השדה ואישור התוכניות ייארך עוד שנים ארוכות, דבקים עכשיו בהשארת זכויותיהם בקרקע. אני צופה שלאור פינוי השדה והפקדת התוכנית, הביקשים יעלו משמעותית ובחודשים הקרובים מחירי הקרקע יעלו".

***גילוי מלא. עדנה בר און, אמה של יו"רית "גלובס" אלונה בר און ומבעלות השליטה בעיתון, נמנית עם רשימת היורשים בעלי הזכויות בקרקע.