בתי חולים יודעים שהם יושבים על הר של מידע שערכו הרפואי והכלכלי עצום, אולם בין הפוטנציאל למימוש הדרך ארוכה: המידע לא אגור באופן המאפשר שימוש מיידי, רובו כתוב כטקסט חופשי בלשון רפואית, ויש גם סוגיות של אבטחה המונעות עדיין את השימוש בחלק מהמידע. גם כאשר יש נגישות מלאה למידע, לא תמיד ברור לגמרי מה עושים בו.
מיכל מאירי, מנכ"לית חברת המידע הרפואי אגמון, היא בוגרת תואר ראשון במדעי המחשב וכימיה מאוניברסיטת תל-אביב ובעלת תואר שני בננוטכנולוגיה באוניברסיטת קיימברידג' באנגליה. לאחר תקופה בתעשיית הפינטק, כשהייתה בחיתוליה, החליטה לחזור לשורשים והקימה את אגמון, עם רותם לב-צביקל ועמרי סיוון.
"המטרה הייתה לשחזר את מה שראיתי בתעשיית הפינטק, שבה החדירה של אנשי טכנולוגיה מובילים לסקטור שהתנהל עד אז בצורה יחסית מיושנת ולא יעילה הביאה להסתכלות שונה מאוד ולהתקדמות מואצת", אומרת מאירי.
תחילה ביקשה החברה לפתור בעיה של חברות סטארט-אפ בתחום הבריאות הדיגיטלית, שביקשו את המידע של בתי החולים לשם טיוב האלגוריתמים שלהן, "אבל ככל שהתקדמנו ודיברנו עם הגורמים שמייצרים את המידע (בתי החולים, קופות החולים ויתר ארגוני הבריאות), הבנו שהבעיה היותר קשה היא בצד שלהם, כי הם יושבים על המידע ולהם עצמם אין גישה אליו", מספרת מאירי. אם בתי החולים יוכלו להבין את המידע של עצמם ולהשתמש בו, הם יוכלו גם לשתף אותו בהמשך עם חברות סטארט-אפ.
מה בעצם אתם מציעים כרגע לבתי החולים?
"המערכת כוללת כרגע שני רכיבים: האחד הוא מאוד פרקטי וניתן ליישום מיידי - ניתוח או אבחון שמספקים הנחיות להמשך טיפול. אלה לפעמים דברים שנאבדים בטקסט ולא מיושמים. כ-30% מהמטופלים לא מגיעים לבדיקות ההמשך שלהם, אם משום שלא הבינו את ההנחיה ואם משום שלא הפנימו עד כמה הדבר חשוב. הזנחה כזו יכולה להוביל לגילוי מאוחר, תחלואה מיותרת ומוות. אנחנו מוודאים שההמלצות הללו מיתרגמות למשימות ושהמשימות מונחות מול עיניו של מישהו שיכול לוודא שהן מבוצעות". פיילוט בנושא זה החל בבית החולים אסותא.
הרכיב השני הוא שאפתני יותר: "בית החולים אוגר טקסט שבו כתובים הרקע הקליני, הממצאים והאבחנה, השינוי במצב החולים לאורך זמן ובתגובה לטיפולים שונים, והמלצת הרופאים בעקבות זאת. במידע הזה ניתן להשתמש כבסיס לאלגוריתם כדי ליצור פרוטוקולים משולבים לטיפול מיטבי, על ידי השוואת המעשה לתוצאה במקרים רבים.
"התחלנו במחלקת הרדיולוגיה, כי היא מוקד מרכזי שמפנה את המידע שלו לכל המחלקות האחרות. הרדיולוגיה היא מרכז דיאגנוסטיקה למחלות קריטיות כמו סרטן, שבץ או מחלות לב".
איפה אתם רואים את עצמכם מול מערכות ניתוח שפה לתחום הבריאות של החברות הגדולות, כמו ווטסון הלת' של יבמ, למשל?
"אנחנו מאוד מכווני ערך. אנחנו לא בונים תשתית טכנולוגית רחבה עדיין, אלא מציעים פתרון אחד לבעיה ספציפית, שתפור מההתחלה ועד הסוף. הבנו שאם נגיע עם משהו גרנדיוזי, בתי החולים יירתעו מזה. אם נעביר עכשיו את כל הדוחות לשפה מקודדת, אז מה עושים עם זה? איך מאבטחים את זה? קודם כול אנחנו רוצים להראות לבית החולים את הערך המיידי במידע שלו".
אגמון הייתה חלק גם מהאקסלרטור הישראלי של חברת המידע אורקל, שבימים אלה עובר למודל חדש, כדי להרחיב את היקף החברות המשתתפות. "הם נתנו לנו גישה ללקוחות שלהם, למנטורים ברפואה דיגיטלית והם מעניקים לנו ליווי גם אחרי התוכנית הזאת", אומרת מאירי.
החברה נבחרה להשתתף בתוכנית לסטארט-אפים של חברת התרופות באייר, שאמורה להסתיים בשת"פ מסחרי. "אנחנו עובדים בימים אלה על שיתוף הפעולה הזה, שמשתמש במידע רפואי ממערכות הבריאות כדי להעמיק את ההבנה של השפעת השימוש בתרופות שונות", אומרת מאירי. "כמו כן, קיבלה החברה מענק מרשות החדשנות והשתתפה בתוכנית סטארט-אפים של גוגל.
המשקיעים המובילים בחברה הם משה ליכטמן, לשעבר מנכ"ל מרכז המו"פ של מיקרוסופט בישראל, וארול דמלין, משקיע אנג'ל ישראלי-בריטי, שמעורב בשנים האחרונות בחברות רבות מאוד בתחום הבריאות. עד היום הושקעו בחברה כ-1.5 מיליון דולר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.