פעם חשבתי שצריך לעשות כל מאמץ כדי לתקן טעויות קריירה. טעיתי. עם השנים הגעתי למסקנה שיש טעויות שלא כדאי לתקן, ראשית - כי מחיר התיקון יקר מדי, הרבה יותר יקר מהשארת המצב על כנו; ושנית - משום שמרבית הטעויות אינן מוחלטות.
הדוגמאות הכי נפוצו הן טעויות בבחירת מקצוע. הטעויות הללו הן מהיסודיות והמורכבות ביותר לתיקון, בראש ובראשונה עקב מחירן הכלכלי הגבוה, אותו מרבית האנשים לא מסוגלים לשלם (בפרט גברים/מפרנסים עיקריים), מה גם שבמקרים רבים הטעות איננה בבחירת המקצוע, אלא ברצון לשנותו (רבות מההסבות נעשות מהסיבות הלא נכונות).
עומק הפשרה
הבאות בסדרה הן טעויות בבחירה של מעסיקים, שגם הן נפוצות מאד ולעתים יקרות מידי לשינוי, למשל אנשים שמנסים לקצר תהליכים ובוחרים מסלולי קידום מהירים יותר על חשבון איכות וגודל הארגונים.
לדוגמה,סמנכ"ל כספים שאחרי 3 סטארט-אפים הגיע למסקנה שהוא תקוע מקצועית/ניהולית, והוא מחפש תפקיד מקביל בחברות מבוססות. למרות 8 שנות ניסיון בהייטק, הוא לא מצליח להגיע לראיונות עבודה (אין לו ניסיון בניהול מערכי כספים גדולים), ולחרדתו הוא מבין שהפשרה הנדרשת ממנו היא בלתי נסבלת. מדוע? דמיינו סמנכ"ל כספים בן 37 שבמשך כמעט עשור דיווח למנכ"לים/יזמים והיה שותף מרכזי להובלה פיננסית ועסקית של מיזמים, נסוג ביום אחד לתפקיד של חשב שקבור כל היום בתוך דוחות כספיים, חשב אחד מיני רבים בחברה גדולה. לזה תוסיפו את הצלילה הגדולה שעליו לספוג בשכר - ועכשיו נסו להעריך כמה אנשים אתם מכירים שיהיו מוכנים לשלם מחיר כל-כך כבד על טעות בבחירת מסלול.
יתרה מכך, גם אם יימצאו אלה שיסכימו למחיר המופקע - בדרך-כלל מתוך הנחה שתוך שנתיים-שלש יטפסו חזרה לשכר ולבכירות עליהם ויתרו - הם עתידים לגלות שההנחה הזו שגויה, שאין להם מספיק שנים לטפס חזרה. זאת מפני שתהליכי הקידום בארגונים הגדולים הם אטיים מאד, הרי מזה הם ברחו מלכתחילה, ומאידך "זמן הקריירה" שנותר להם הוא מוגבל (הרחבה בטור זמן קריירה התבזבז), כלומר, לכשתאורטית יגיע זמנם לקידום המיוחל, הם כבר יהיו מבוגרים מדי.
סקס, הימורים ופורקס
הבאים בסדרה הם מי שבחרו מגזרי נישה כמו הנדל"ן, הפיננסים, האנרגיה וכו', או לחלופין מי שעובדים בטריטוריות גאוגרפיות ייחודיות שמאד קשה לצאת מהן (למשל מכירות/פיתוח עסקי במזרח אירופה, במדינות ברית-המועצות לשעבר, באפריקה). גם הם עלולים להידרש למחיר מופקע בעבור תיקון "הטעות", מחיר שבדרך-כלל לא כדאי לשלם אלא אם אין ברירה (לדוגמה מובטלים שלא מוצאים עבודה בנישה ונאלצים לחזור לשוק העבודה בכל מחיר). כנ"ל לגבי עובדי מגזר ציבורי שנדרשים לשלם מחיר כלכלי מטורף על טיפוס למגזר העסקי, שעבור מי שכבר נהנה מקביעות הוא בלתי משתלם בעליל, שלא לדבר על התפקידים הנחותים עליהם הרוב ייאלצו להתפשר, ועל אובדן היציבות התעסוקתית.
ומה לגבי טעויות דרמטיות במיוחד, למשל אנשים שבחרו לעבוד בשווקים הסובלים מתדמית קשה, דוגמת חברות הייטק שפועלות בעולמות ההימורים, פורקס, סקס? רבים מהם פנו לשם בשל השכר הגבוה, או כי בהיעדר השכלה/ניסיון רלוונטיים, הגופים הללו היוו את שער הכניסה היחיד עבורם לתעשיית ההייטק, אבל כשניסו לצאת משם, הסתבר שהמחיר עצום.
קשרים מורידים את המחיר
האם נכון להם לתקן את הטעות הזו בכל מחיר? כאמור, לא כל מי שבוחר לעבוד בשווקים האלה, בהכרח טעה טעות מוחלטת (יש מי שעבורם עבודה בחברות טבק, בבנקים או בחברות ביטוח היא בעייתית לא פחות, כל אחד וערכיו/הקווים האדומים שלו). שנית, כאשר המחיר העיקרי שמשלמים על הבחירה הזו הוא מחיר קריירה, דהיינו תקיעות בשוק נחות מבחינה תדמיתית, בכלל לא בטוח שנכון לצאת משם - אלא אם נתקפים לפתע בייסורי מצפון שלא מאפשרים את המשך העבודה בתחום.
לסיכום, רשת קשרים איכותית יכולה לסייע בהפחתת עלויות התיקון של טעויות קריירה, אבל לפני שאתם ממהרים לתקן טעויות, קחו בחשבון שכלל לא בטוח שטעיתם, וגם אם כן - ודאו שמחיר התיקון משתלם. בהצלחה.
הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.