כל המומחים שבדקו את נושא הגז הטבעי בישראל מסכימים על דבר אחד: גז בכמויות ענקיות, שטרם התגלה, נמצא מתחת לשטחי הים שבשליטת המדינה. ההערכות השמרניות הן שכמות הגז שטרם התגלה שווה בגודלה לכל המאגרים הידועים גם יחד - "תמר", "לוויתן", "כריש-תנין" ומאגרים קטנים יותר. לפי אומדנים מרחיקי לכת יותר, כמות הגז שטרם התגלה גדולה כפליים.
קשה להפריז בחשיבות הנתון הזה. גילוי עוד כמה מאגרי גז טבעי לא רק שהיה מגביר את התחרות בענף ואולי מפחית את מחירי הגז והחשמל לצרכנים, אלא גם מכניס לקופת המדינה מיליארדים רבים, בזכות המיסוי הכבד שמוטל על הרווחים. בתקופה שבה שוברים את הראש כיצד לסגור את הבור התקציבי, המיליארדים הללו דרושים במיוחד.
אלא שבשטח, הפוטנציאל הזה לא בא כרגע לידי ביטוי. למעט תגלית קטנה אחת השנה, לא התגלה מאז שנת 2012 אף מאגר גז משמעותי במים הטריטוריאליים של ישראל. שתי חברות בלבד - דלק של יצחק תשובה ונובל אנרג'י האמריקאית - אחראיות לכמעט 100% מהגז שהתגלה עד היום.
הסיבות לכישלון המתמשך הזה לא נמצאות רק בישראל, אלא גם מחוצה לה: השפל במחירי הגז הטבעי העולמיים, הסיכון הגיאו-פוליטי והשוק האזורי הקטן יחסית - שיקולים אלה שמרתיעים חברות אנרגיה גדולות מכניסה לענף חיפושי הנפט והגז בארץ.
כל זה אינו מסביר את חוסר הצלחתן של מרבית החברות שכבר פועלות בישראל למצוא גז. הכישלון הזה מתחלק בין החברות עצמן לבין הרגולטור, משרד האנרגיה. סיפור רישיון רועי, שכנראה הגיע שלשום לסיומו העגום, ממחיש היטב כיצד נראה המפגש בין יזמים שמתנהלים באופן שגובל בחובבנות, לבין רגולטור שלא יודע לעמוד מולם.
מפת הרישיונות החדשים לחיפושי נפט וגז
יותר משש שנים של דחיות והארכות
שלשום (ג') הודיעה לבורסה שותפות רציו, המחזיקה ב-70% מהזכויות ברישיון רועי, כי היא "בוחנת את האפשרויות העומדות בפניה". הדברים נמסרו לאור הודעת חברת אדיסון, שותפתה של רציו לרישיון, כי לא תהיה חלק מהפרויקט. אדיסון היא החברה המקצועית שהייתה אחראית על ביצוע הקידוח שנועד למצוא גז בשטח הרישיון, ותוכנן לפברואר הקרוב.
הסתלקות אדיסון מעמידה בספק את הקידוח המתוכנן, שגם כך היה אמור להתבצע בלוחות זמנים "מאתגרים", עקב העובדה שתוקף הרישיון עומד לפוג בתחילת 2020. מאחר שהרישיון הוארך כבר פעמיים על-ידי הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, יוסי וירצבורגר, עד למלוא התקופה המותרת בחוק - נראה כי התוצאה הכמעט בלתי נמנעת של עזיבת אדיסון תהיה החזרת הרישיון למדינה.
בשטח רישיון רועי, ליד הגבול הימי שבין ישראל למצרים (ראה מפה), יש הסתברות של 36% לגילוי מאגר גז בגודל של 3.4 טריליון רגל מעוקבת (TCF). נתונים דומים היו בידי יצחק תשובה ושותפיו ערב הקידוח שבו גילו את מאגר הגז הענקי "תמר" - ששוויו הנקי עולה על 10 מיליארד דולר, וההכנסות הצפויות ממנו בעשורים הקרובים נאמדות במאות מיליארדים.
הזכויות לחיפושי גז באזור נמסרו עוד בעשור הקודם לרציו, שאיתרה באמצעות בדיקות סייסמיות מספר מבנים גיאולוגיים שעשויים להיות מאגרי גז. בשנת 2013 העניק הממונה על הנפט במשרד האנרגיה רישיון לשלוש שנים לרציו (70%) ושותפותיה אדיסון (20%) והזדמנות ישראלית (10%) ללא תשלום כלשהו, כנגד התחייבויותיהן לעמוד בתכנית העבודה לביצוע קידוח לגילוי גז.
במשך יותר משש שנים כיכב רישיון "רועי" והפוטנציאל לתגליות בו בכל המצגות שהפיצו רציו ושותפתה המקומית, הזדמנות ישראלית, למשקיעים בבורסה. בכל אותה תקופה לא החל הקידוח ברישיון, אך בכל פעם שהחברות לא עמדו בלוחות הזמנים לביצוע הקידוח המיוחל, קיבל הרגולטור את ההסברים של בעלי הזכויות, והעניק להם ארכות וויתורים.
ואז אנרג'יאן נכנסה לתמונה
אדיסון, חברה איטלקית בעלת פעילות ענפה במצרים, לא עשתה דבר בישראל מאז נכנסה כשותפה לרישיון רועי. ובכל זאת בחר וירצבורגר להאריך פעמיים את תוקף הרישיון, בכל פעם בשנתיים, כדי לאפשר לשותפים לבצע את הקידוח המתוכנן.
במסגרת ההארכה האחרונה התחייבו שלוש השותפות להגיש לוירצבורגר חוזה חתום עם קבלן קידוחים עד ל-15 ביוני, ולהתחיל בקידוח עד ל-30 בספטמבר. באותה עת אישר הממונה לאדיסון לקבל אופציה להסתלק מהרישיון, תמורת "הבטחה" של רציו כי במקרה כזה תיכנס בנעליה של החברה ותפעיל את הקידוח, אף שמעולם לא הפעילה קידוחים דומים בשטח ישראל.
ההמשך ידוע וצפוי מראש: השותפים לא עמדו בלוחות הזמנים, כשהפעם סיפרו לממונה שהם "ממש עומדים לחתום" על הסכם לחכירת אסדת קידוחים של חברת מארסק במצרים וכי הקידוח עצמו יתחיל לא יאוחר מפברואר 2020, חודשיים לפני מועד פקיעתו הסופי של הרישיון. שלשום התברר שגם ההבטחה הזאת כנראה לא תקוים.
מדוע הודיעה אדיסון על מימוש אופציית העזיבה והסתלקותה מהרישיון? החברה נרכשה לאחרונה בידי אנרג'יאן היוונית, המפתחת בהצלחה רבה את מאגרי תנין וכריש. באנרג'יאן נדהמו לגלות שעלות הקידוח המתוכנן ברועי עומדת על 60 מיליון דולר - בזמן שקידוח דומה שעשתה אנרג'יאן בכריש צפון עלה 25 מיליון דולר בלבד.
בנוסף הגיעו בחברה היוונית למסקנה כי לוחות הזמנים שנקבעו לקידוח אינם ריאליים: אותה אסדה שאמורה לבצע את הקידוח בישראל בפברואר, מיועדת לביצוע סדרת קידוחים במצרים בנובמבר. הסיכויים שתצליח לזגזג בין שתי המדינות אינם גבוהים.
על רקע זה אישרו באנרג'יאן לאדיסון לנטוש את רישיון רועי, שכפי המסתמן יחזור באפריל למדינה. רציו המחזיקה גם 15% מהזכויות בלוויתן ניסתה להכניס ברגע האחרון את שותפתה בלוויתן, דלק קידוחים, כשותפה לרישיון רועי אך הממונה על התחרות, מיכל הלפרין, הטילה וטו על המהלך. ברקע עומדות יכולות המימון המוגבלות של רציו, שמפנה היום את מירב משאביה למימון חלקה בפיתוח לוויתן. האינטרס של רציו במקרה זה הוא להשקיע בלוויתן גם על חשבון ההשקעה הנדרשת ברועי.
האם הסאגה העגומה הזאת תחזור על עצמה פעם נוספת, בהנחה שהרישיון יוחזר למדינה? במשרד האנרגיה אומרים שההתנהלות שאפיינה את רישיון רועי היא נחלת העבר, ושכעת הוא פועל אחרת. הגז, בינתיים, נשאר עמוק בים.
צירוף מקרים? העיתוי המוזר של הודעת רציו
שעות ספורות לפני שהודיעה לבורסה כי היא שוקלת את המשך דרכה ברישיון רועי, החליטה מועצת הנפט במשרד האנרגיה להעניק לרציו שמונה רישיונות חיפושי נפט ימיים חדשים, הפעם עם שותפות אחרות, החברות Cairn ו-Soko.
ל"גלובס" נודע כי ברציו ידעו על הסתלקותה של אדיסון מרישיון רועי מספר ימים לפני ההודעה לבורסה, מה שמעורר תהיות בנוגע למועד פרסומה. הדבר עשוי לעורר חשד שברציו העדיפו להמתין מחשש שההודעה תעורר את כעסו של הרגולטור, טרם קבלת ההחלטה על הענקת הרישיונות הנוספים. ברציו אמרו בתגובה כי מדובר בצירוף מקרים ושאין קשר בין שני האירועים.
תגובות: "לקחנו ערבות, נבחן חילוט"
ממשרד האנרגיה נמסר: "הממונה על משק הגז הטבעי והנפט פועל לקידומו, ולאור זאת ולאחר בחינה מקצועית ושיקול דעת מאריך את רישיונות החיפוש. הממונה לקח ערבות בסך 2.5 מיליון דולר לטובת הבטחת ההתחייבות לקדוח את רישיון ‘רועי'. חילוט הערבות ייבחן לאור העמידה בתוכנית העבודה.
"אנו מעוניינים בחידוש הקידוחים ובקיום משק גז טבעי פורה. בהתאם לכך, הממונה איפשר לרציו להיכנס בנעלי אדיסון כמפעילת הרישיון. הטענה שלפיה לוחות הזמנים לתוכנית הקידוחים אינם ריאליים - אינה נכונה".
בנוגע להתנהלות העתידית ברישיון רועי, ומול חברות חיפוש גז בכלל, נמסר: "הרישיון ניתן לפני מספר שנים, בהתאם להליכים שהיו נהוגים אז. בהליך התחרותי שעל פיו פועל הממונה כיום, נקבעו לוחות זמנים ברורים ומדויקים לביצוע פעולות בקידוח".
ברציו ציינו כי המגבלות על יצוא גז ממאגרים בינוניים שהטילה בזמנו הוועדה הממשלתית בראשותו של שאול צמח עיכבה במשך זמן רב את פיתוחם של המאגרים.
מרציו נמסר: "אנו לומדים את ההודעה שקיבלנו בקשר לרישיון רועי, נמצאים בדיאלוג עם משרד האנרגיה ובוחנים את האפשרויות העומדות בפנינו". גורמים הקשורים לחברה אמרו כי "בעלי הזכויות ברישיון רועי השקיעו במצטבר 16 מיליון דולר במהלך השנים במימון סקרים סייסמיים ופעולות חיפוש בהתאם לתנאי הרישיון, כך שברור שלא ניתן להגיד שלא נעשה דבר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
