ג'וזף שטיגליץ הוא אחד הכלכלנים המהוללים בעולם בעשורים האחרונים. כבר בסוף שנות ה-70 הוא זכה במדליית בייטס קלארק היוקרתית, ומאז צבר שלל תארים ופרסים, כולל פרס נובל לכלכלה, שהוענק לו בשנת 2001. בין היתר כונה על ידי עמיתים: "כלכלן דגול בטירוף" ו"גאון מיתמר".
הסיבה: המחקרים שהקנו לשטיגליץ את שמו מערערים על אחד מעיקרי האמונה של חסידי השוק החופשי, שאותו ניסח אדם סמית ב"עושר העמים": הרעיון שהשווקים הם יעילים, שגם אם כל אחד מהשחקנים בשוק מונחה על-ידי האינטרס העצמי שלו, היד הנעלמה של כוחות השוק תביא לתוצאה שכולם ייצאו ממנה נשכרים. שטיגליץ לא קונה את הרעיון הזה. או בניסוחו: "אי אפשר לראות את היד הנעלמה של אדם סמית, כי היא לא שם".
"הרעיון הבסיסי מאחורי רעיון היד הנעלמה של אדם סמית הוא ששווקים הם יעילים, והם מוליכים את הכלכלה לתוצאה יעילה. שיש יופי בשווקים ובמחירים", מסביר שטיגליץ, "והמחקר שלי הראה, בניגוד לכך, שבאופן כללי, ממגוון סיבות, שווקים הם לא יעילים. ולכן אמרתי ש'היד לא שם', השוק לא באמת מוביל את הכלכלה להיות מאוד יעילה כמו שחסידי השווקים טוענים". בראיון בלעדי ל"גלובס" שטיגליץ שהוציא לאחרונה ספר חדש ומבקש להשפיע באמצעותו על התפיסות של הציבור האמריקאי, שנה לפני הבחירות המכריעות ב-2020, כי "זה הזמן לשינויים גדולים. גישה הדרגתית והתאמות קטנות בשיטה הכלכלית והפוליטית שלנו, לא מספיקות לנוכח האתגרים שניצבים בפנינו. דרושים שינויים דרמטיים".
לחצו כאן לקריאת הראיון המלא
לסיפור המלא האזינו לפודקאסט "הצוללת של גלובס"
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
