המקצועות שבסכנה, מאחורי הקלעים של גיוסי הענק והאיש שרוצה לטלטל את אינטל: השבוע שהיה בהייטק

בפעם הראשונה שביקרתי במשרד חברת מאנדיי הופעתי מאוד - על הקיר שמול הכניסה למשרדים מוצב מסך טלוויזיה שעליו מופיעים נתונים של החברה: הכנסות, מספר לקוחות, ביצועים של מחלקות כאלו ואחרות ועוד. זאת הייתה פגישת היכרות, אבל כשראיתי את המסך ידעתי שאני הולך לבקש לראיין אותם. לאחר מכן גיליתי שעובדי החברה מקבלים בכל בוקר סמס עם הביצועים של כל המחלקות; שעובדים רבים עוזרים להכין חומרים לישיבות דירקטוריון, ושגם המוצר מעודד שקיפות בארגונים.

■ לקבלת הסיכום השבועי במייל »
■ לסיכום השבוע הקודם בגלובסטק »

השבוע הודיעה מאנדיי על גיוס של 150 מיליון דולר לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר. לכבוד הגיוס ערכנו ראיון עם מייסדי החברה רועי מן וערן זינמן, שהוקלט לפודקאסט ההייטק החדש שלנו "רוד שואו" ופורסם גם בגרסא כתובה. החברה פיתחה מערכת לניהול תהליכי עבודה ופרויקטים בארגונים. הרבה אנשים שאלו אותי בימים האחרונים מה הם בעצם מחדשים, הרי יש הרבה תוכנות כאלו. אין לי יותר מדי ניסיון עם תוכנות דומות (וגם לא עם מאנדיי), אבל הם מסבירים בראיון שהם מאפשרים גמישות גדולה יותר.

 ערן זינמן ורועי מן/ צילום: תמר מצפי

מה שהכי תפס אותי זה הגישה השיווקית שלהם. הם בעצם מוצר B2B (מוצר לארגונים) אך הוא משווק כמו מוצר B2C (לצרכנים). החוויה של עובד שלא מצליח לנהל את המשימות שלו היא חוויה של אדם אחד, כצרכן. ככה הם מצליחים להיכנס לארגונים גדולים דרך פרסום באינסטגרם, והם צומחים לאט-לאט בארגון. ההסבר שלהם מעניין - הם מדברים על כך שבארגונים מנסים להנחית תוכנות מלמעלה והעובדים עושים חרם עליהן מכיוון שהן לא בהכרח מתאימות לצרכים שלהם. לכן הם רוצים לצמוח מלמטה ולא פונים בהתחלה לבכירים בארגון.

זה רק נושא אחד שעלה בשיחה בינינו. היו בראיון כל מיני דברים מעניינים, ובאמת ששווה לקרוא אותו.

לראיון המלא (יש בפנים גם גרסת פודקאסט)

האדם שינסה להפוך את אינטל למיקרוסופט

כתבנו לפני מספר שבועות על הרצון של אינטל לעבור את תהליך השינוי שביצעה מיקרוסופט, ושהביא אותה להיות החברה בעלת השווי הגדול בעולם. ענקית השבבים אף מינתה את צחי וייספלד, מי שעמד מאחורי הקמת האקסלרטורים במיקרוסופט, לעשות תפקיד דומה בחברה. שלומית לן ואני רייאינו את וייספלד, והשיחה איתו הייתה מאוד מעניינת. הוא דיבר על מודו ("זה היה ניסיון מדהים"), השווה את המצב הנוכחי לבועת ההייטק ("צריך להיות זהירים"), סיפר על הפוליטיקה הארגונית במיקרוסופט ("שואב אנרגיה"), על שיעורי המשחק שלקח בשנה האחרונה ("חלום ילדות") ועל המחשבה להיכנס לפוליטיקה ("אשתי אסרה וקיבלתי את דין התנועה").

כמה ציטוטים נבחרים נוספים:

"כשהייתי פוגש יזמים ושואל עם איזה תאגיד היית רוצה לעבוד - לרוב אינטל לא הייתה ברשימה הזאת. זו טעות, כי היא מאוד רלוונטית לחברות צעירות, אבל עד היום החברה לא החליטה שזה מסוג הדברים שהיא רוצה לעשות".

"יש היום 250 גורמים שקוראים לעצמם אקסלרטורים בישראל, זה מצחיק", אומר וייספלד כשהוא מתבקש לעשות קצת סדר בתחום. "בסוף יש שלושה גופים שעושים עבודה אמיתית. בכלל, אנחנו רוצים לשנות חלק מהתפיסות - למשל, אנשים כבר לא רוצים לראות 'דמו דיי', זה חוזר על עצמו".

"הייתי בטוח שאני אב השנה, אבל פספסתי המון. עבור הבת הקטנה, בת השבע, הייתי האיש הנחמד שבא ומבקר בבית עם מתנות. כמות הלגו שבניתי בשנה האחרונה היא לא תיאמן. נוצר לי קשר עם הילדים שלא היה קודם. אני מסתכל על החברים שלי בעולם הזה שלא מרשים לעצמם לעשות הפסקה כזאת - הם מפסידים מאוד".

לראיון המלא.

לייטריקס גייסה 135 מיליון דולר או "רק" 80 מיליון דולר?

חברת לייטריקס (Lightricks), המפתחת אפליקציות לעיבוד תמונות, הודיעה השבוע על "השלמת סבב גיוס של 135 מיליון דולר", לפי שווי של מיליארד דולר. "סך הגיוסים של לייטריקס עומד כעת על 205 מיליון דולר", נכתב בהודעה. בפועל, 55 מיליון דולר בסבב הגיוס הנוכחי שימשו לרכישת מניות של מייסדי החברה ועובדיה. בסבב הקודם, מכרו מייסדי ועובדי החברה מניות ב-45 מיליון דולר, מתוך השקעה של 60 מיליון דולר. כלומר, מתוך 205 מיליון דולר שהחברה גייסה (כביכול), 100 מיליון דולר שימשו לרכישת מניות ממייסדי ועובדי החברה.

באופן כללי, אין בעיה עם מכירת מניות - חברות נשארות פרטיות זמן ממושך יותר וזאת הזדמנות בעבור המייסדים והעובדים להיפגש עם הכסף. אגב, לפי החישוב שלי המייסדים והעובדים מכרו כמעט 20% בשני הסבבים (13.5% בסבב הקודם ו-5.5% בסבב הנוכחי). זה כבר אקזיט די רציני, בשיעורים גדולים ממה שנהוג (יכול להיות שלמייסדי החברה נשאר שיעור אחזקות גבוה יחסית בחברה, בגלל העובדה שהחברה פעלה במשך שנתיים ללא גיוס הון ממשקיעים חיצוניים). זאב פרבמן, מנכ"ל החברה ואחד ממייסדיה, הסביר בעבר כי מכירת המניות מקלה עליהם לתת תשובה שלילית להצעות רכישה.

 ירון אינגר, ניר פוצ'טר, זאב פרבמן ועמית גולדשטיין / צילום: איל יצהר

אולם האם נכון להגיד שהחברה גייסה 205 מיליון דולר, גם אם לקופת החברה נכנסו רק 105 מיליון דולר? לדעתי לא. אמנם מנהלי החברה ביצעו רוד שואו, נפגשו עם משקיעים, ואלו השתכנעו להשקיע בחברה 205 מיליון דולר, אבל החברה עצמה גייסה כמחצית מהסכום. כל השאר זה תיווך בין מוכרים לקונים. לזכות החברה ייאמר שהיא לא הסתירה זאת (כמו במקרים אחרים).

החברה הוקמה ב-2013 על ידי חמישה מייסדים: פרבמן, ניר פוצ'טר, עמית גולדשטיין, ירון אינגר ואיתי צידון. מי שהוביל את ההשקעה בסבב הגיוס הנוכחי הוא גולדמן זאקס, והשתתפו בו המשקיעות הקיימות בחברה הקרנות כללטק ו-Insight Partners. ויולה ונצ'רס השקיעה בחברה משלביה הראשונים אך לא השתתפה בסבב זה.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

• העיר החכמה, או העיר של העתיד, תהיה מבוססת על שילוב של תכנון עירוני וטכנולוגיה. מה יקרה למי שלא יאמץ את הטכנולוגית החדשות, האם העניים שוב יישארו מאחור, ולמה חשוב להקשיב למי שסובלים מהקורקינטים? כתבה מעניינת של יסמין יבלונקו.
• ואם כבר עיר חכמה, אז קבלו את הפנטזיה היקרה של הנסיך הסעודי: עיר עתידנית במדבר שעלותה חצי טריליון דולר - וכוללת מכוניות מעופפות, רובוטים וירח מלאכותי. כתבה מתורגמת של הוול סטריט ג'ורנל.
• הדוחות הכספיים הרבעוניים הם הזדמנות טובה לנתח את התחרות העזה בין ענקיות הטכנולוגיה: איך אמזון מנסה לאתגר את גוגל ופייסבוק בשוק הפרסום הדיגיטלי, מה קורה בתעשיית השבבים, האם גוגל היא שחקן רלוונטי בשוק הענן ולמה הזינוק של מניית אינטל לא בהכרח מעיד על דוחות טובים? סיכום של דוחות הענקיות (בלי אפל, שהכנו לה סיכום בנפרד). לניתוח המלא.
• משרד העבודה מציג: אלה המקצועות שייעלמו מהעולם. לידיעה המלאה.
• היוטברים מתאגדים: יוצאים נגד "כלכלת החלטורה" ומצטרפים לאיגוד המקצועי הגדול באירופה. לכתבה המלאה.
• מנכ"ל חטיבת הבריאות של מיקרוסופט: "המידע הוא הדלק לכלים של בינה מלאכותית, ואנחנו רוצים להנזיל את הדלק". לראיון המלא של גלי וינרב.
• מה שווה הפיקסל אם אי אפשר לשלוט בו: גוגל חושפת את הסמארטפון החדש. לידיעה המלאה.

ומה בתעשייה:

מינויים:

• מרב וינרב ובועז פאר, שמנהלים את זרוע ההשקעות של קוואלקום בישראל, יחלו לנהל את השקעות החברה גם באירופה. לידיעה המלאה.
• שילה כגן מונתה למנכ"לית וובפאלס במקומה של ענבל לביא. לידיעה המלאה.
• היועץ המשפטי של רפאל, עו"ד שמואל סנראי, עובר לחברת הסייבר ההתקפי NSO.לידיעה המלאה

אקזיט:

אמזון רוכשת את סטארט-אפ טכנולוגיית האחסון הישראלי E8 Storage תמורת עשרות מיליוני דולרים. בשתי החברות לא הגיבו לידיעה. E8 הוקמה ב-2014 על ידי זיוון עורי ואלכס פרידמן. מפתחת התקני פלאש לאחסון מבוסס תוכנה, אשר לפי פרסומי החברה היא מהירה פי עשרה מפתרונות החומרה המקבילים בשוק, ועלויותיה נמוכות יותר. החברה גייסה מאז הקמתה 18 מיליון דולר מהקרנות ורטקס, מאגמה, אקסל וסירקה. לידיעה המלאה.

רכישה:

חברת הסטארט-אפ הסינגפורית-ישראלית טראקס (TRAX), המפתחת טכנולוגית ניהול מלאי בחנויות פיזיות, הודיעה על רכישת הסטארט-אפ הצרפתי פלאנורמה (Planorama) בעסקת מזומן. סכום הרכישה לא פורסם, אך גורמים בשוק מעריכים כי העסקה נעשתה לפי שווי של כמה עשרות מיליוני דולרים, בהתבסס על הכנסותיה השנתיות של הנרכשת, העומדות על כ-10 מיליון דולר. טראקס הוקמה ב־2010 על ידי יואל בר־אל ודרור פלדהיים והיא הודיעה בשבוע שעבר על גיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של יותר ממיליארד דולר. לידיעה המלאה.

גיוס הון:

חברת קומפאס (Compass) האמריקאית של היזם הישראלי אורי אלון גייסה 370 מיליון דולר, פחות משנה לאחר שביצעה סבב גיוס של 400 מיליון דולר (עד כה גייסה 1.5 מיליארד דולר). לפי גורמים המקורבים לחברה, הגיוס התבצע לפי שווי של 6.4 מיליארד דולר אחרי הכסף, עליית שווי של קרוב ל-50% מהסבב הקודם.

​קומפאס, שמפתחת ומפעילה פלטפורמה טכנולוגית לניהול נדל"ן, הוקמה בשנת 2012 על-ידי אלון ושותפו רוברט רפקין, לשעבר יועץ בבית הלבן וראש לשכת מנכ"ל ונשיא גולדמן סאקס. בסבב השקיעו סופטבנק, רשות ההשקעות של קטאר (QIA), קרן הצמיחה Dragoneer Investment Group מסן פרנסיסקו שהצטרפה בסבב זה וקרן הפנסיה הקנדית (CPPIB). לידיעה המלאה.