משפחות בארה"ב נכנסות לחובות גדולים כדי להישאר במעמד הביניים

מעמד הביניים האמריקאי נכנס ליותר ויותר חובות כדי לקיים אורח חיים של מעמד ביניים. בתים, מכוניות, לימודים בקולג', וטיפול רפואי מתייקרים עוד ועוד, אבל ההכנסה נשארת כמעט קפואה במשך יותר משני עשורים, למרות עלייה שנרשמה לאחרונה.

כדי לגשר על הפער שבין ההכנסות להוצאות, יש עלייה גבוהה במימון כמעט בכול תחום של הצריכה. האשראי הצרכני, לא כולל משכנתאות, זינק ל-4 טריליון דולר, הכי גבוה שהיה אי פעם בהתאמה לאינפלציה. החוב למשכנתאות ירד מאוד לאחר המשבר הפיננסי לפני עשור, אבל מאז עלה מחדש.

הלוואות סטודנטים הסתכמו בשנה שעברה ב-1.5 טריליון דולר, ועקפו את כל הצורות האחרות של אשראי צרכני. החוב על כלי רכב עלה ב-40% בהתאמה לאינפלציה בעשור האחרון ל-1.3 טריליון דולר. כמות הכסף שנלקחה בהלוואות אישיות היא עניין מעורפל, כתוצאה מתחרות בין מלווים שהם חברות סטארט-אפ קטנות לבין הבנקים הגדולים.

מצד אחד, החוב הצרכני התופח הוא עדות לביטחון שיש לאנשים בעתיד. אנשים לווים כסף כשהם מצפים שהכנסתם בעתיד תוכל להחזיר את הכסף. מצד שני, החובות הנערמים מציגים סיכון כלכלי. כל עוד האבטלה נמוכה, זה אמור להיות בסדר, עם היא תתחיל לעלות, אנחנו עלולים לראות ירידה בעמידה בתשלומים ושל מחיקת הלוואות. בשבוע שעבר הוריד הפד את הריבית משום שראה סיכונים גדלים להאטה שיכולים לפגוע בשיעור התעסוקה.

ההכנסה החציונית השנתית בארה"ב עמדה על 61.4 אלף דולר בסוף 2017, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שם. אם מביאים בחשבון את האינפלציה, זה רק ממש מעט מהרמה שלה ב-1999. בלי התאמה לאינפלציה, השכר עלה במשך שלושה עשורים עד 2017 ב-135%.

התשלום הממוצע לקולג' ללימודים של ארבע שנים, לעומת זאת, עלה ב-549%, ללא התאמה לאינפלציה, לפי מידע שהתקבל מ- College Board. על אותו בסיס, ההוצאה הממוצעת על בריאות לנפש עלתה ב-276% בתקופה קצרה יותר, בין 1990 ל-2017, לפי נתונים של מרכזי Medicare ו-Medicaid. מחירי הבתים עלו בממוצע ב-188% בשלושת העשורים הללו, לפי מדד S&P CoreLogic Case-Shiller.

"העלויות של החיים במעמד הביניים עולות", אומר אדם לוויטין, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת ג'ורג'טאון שחוקר פשיטות רגל, רגולציה פיננסית ואשראי צרכני.

"על פני השטח הדברים נראים טוב, אבל כשחופרים קצת לעומק מגלים שתת-קבוצות שונות אינן מצליחות כל כך", אומר כריס דריטיס, סגן הכלכלן הראשי במודיס אנליטיקס.

אם מביאים בחשבון את כל סוגי החוב, כולל משכנתאות, הצרכנים לא שקועים עד צוואר בחובות כפי שהיו בעבר. ברבעון הרביעי של 2007, האחרון לפני שהיכה המשבר הכלכלי, 13.2% מההכנסה של משקי-הבית הוקדשה להחזר הלוואות. ברבעון הראשון של 2019 עמד הנתון הזה על 9.9% בלבד, בעיקר בגלל שיעורי הריבית הנמוכים.

מיחזור נרחב של משכנתאות מאז תחילת 2017 הביא לכך שהתשלומים על דיור דרשו את השיעור הנמוך ביותר של הכנסות משקי-הבית זה עשורים, בסביבות 4%, לפי נתוני הפד.

אבל כיוון שההוצאה בתחומים אחרים, כמו רכישת מכוניות ולימודים בקולג', עלתה בשיעור חד יותר, נשאר פחות כסף לדיור. משפחות שרוצות לגור בשכונות של מעמד הביניים, עם בתי ספר טובים ובמרחק סביר של נסיעה לעבודה, יותר ויותר שוכרות בתים. קרן הפרייבט אקוויטי בלקסטון, שמנצלת את המגמה הזו, לצד משקיעים אחרים, והקימו עסק שהוא כיום המשכיר הגדול ביותר בארה"ב של בתים פרטיים.

מספר משקי-הבית שיש להם הכנסה של שנתית של 100 אלף דולר ומעלה (בהתאמה לאינפלציה) אבל שוכרים בתים (ולא קונים) כמעט והוכפל בין 2006 ל-2016, כך לפי Joint Center for Housing Studies באוניברסיטת הרווארד.

דומיניק פורביאנס, מומחה פיננסי בכיר בפדרל ריזרב באטלנטה, אומר שאנשים בעלי הכנסה חציונית כבר לא יכולים להרשות לעצמם בית במחיר חציוני, שעלה בשנה שעברה 323 אלף דולר, ובקושי יכולים להרשות לעצמם בית במחיר בממוצע, שעומד כעת על בערך 278 אלף דולר.

"זה שינוי רדיקלי במבנה של השוק", אומר פורביאנס. "אנחנו צריכים להתכונן לעתיד שבו רכישת בית חדש, ובמקרים מסוימים אפילו רכישת בית יד 2, תהפוך למצרך יוקרה". 

הכלכלה האמריקאית כמעט הכפילה את גודלה בין 1989 ל-2016, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ארה"ב. אם מסתכלים במבט כולל, כולם נעשו עשירים יותר. אבל בפועל, העשירים הרוויחו הרבה יותר. הערך של כל הנכסים של משקי-הבית בארה"ב עלה בין 1989 ל-2016 (בהתאמה לאינפלציה) ב-58 טריליון דולר. אבל שליש מהעלייה הזו - 19 טריליון - הגיע ל-1% העשירים ביותר, כך לפי ניתוח של נתוני הפדרל ריזרב.