תאונות הבנייה: הידוק הפיקוח על החברות יוביל לאחריות פלילית של מנכ"לים

הסיכויים כי מנכ"ל של חברת בנייה, חברת ביצוע או יזמות, יואשם בהליך פלילי בגין מותו של פועל שנהרג באתר בנייה גדלים והולכים. בישראל 2019, תאונות העבודה באתרי הבנייה הפכו למכת מדינה, והשכיחות של התאונות הקטלניות הגובות חיי אדם נמצאת במגמת עלייה. לכן מנסות המערכות האחראיות על הרגולציה, האכיפה והמשפט לשלב זרועות, כדי להעביר את האחריות והאשמה מדרג השטח לרמת ההנהלה ולהגיע עד לעומד בראש החברה.

לצד שינויי החקיקה והרגולציה, שמגבירים את הפיקוח כדי שמעסיקים ינקטו את אמצעי הזהירות הנדרשים למניעת תאונות, קיימת גם אכיפה משמעותית יותר במישור הפלילי. ההליך הפלילי כבר אינו מכוון רק לדרג השטח באתרי הבנייה עצמם, אלא בעיקר מכוון ומיועד להרתיע את הנהלת החברה, וזאת באמצעות חשיפת דרגי הניהול הגבוהים בחברה לחקירה פלילית והעמדה לדין. במערכות האמונות על החוק ואכיפתו מבינים היטב שעל-מנת לזעזע ולשנות צריכים להבטיח שהאחריות על פועל שמת באתר עבודה בגלל רשלנות, תגיע עד למנכ"ל ולדרגים הכפופים לו.

למען הגברת האכיפה הפלילית, הוקמה במשטרת ישראל יחידת חקירה ייעודית ארצית, במסגרת לה"ב 433, שפועלת בתחום תאונות העבודה. עונש המקסימום הקבוע בחוק בגין גרימת מוות ברשלנות הוא שלוש שנות מאסר. בכדי להבין את עוצמת החשיפה הפלילית של הנהלות חברות הבנייה, הקבלנים המבצעים ואפילו היזמים, יש לבחון את יסודות עבירת גרימת מוות ברשלנות.

קיימים שלושה תנאים מצטברים לקיום העבירה: הראשון - מותו של אדם; השני - קיומו של מעשה או מחדל רשלניים; והשלישי - קיומו של קשר סיבתי בין המעשה או המחדל הרשלניים לבין מותו של האדם.

התיקון שחל בהגדרת חוק הרשלנות, קובע כי ביצוע עבירה בעלת יסוד נפשי מסוג רשלנות מותנה בכך שהעבריין נטל סיכון בלתי סביר. התיקון לחוק מגלם את ההבנה כי החיים מזמנים נטילת סיכון בהקשרים שונים, וכולנו רשאים ליטול סיכונים, ובלבד שיהיו סבירים. בחינת סבירות הסיכון מתבצעת לאחר שהסיכון התממש והפך לקטלני. בית המשפט העליון הזהיר מפני הצבת סטנדרט התנהגות גבוה מדי ומפני חכמה שלאחר המעשה, לרבות הסקת יכולת צפייה מעצם התרחשות התוצאה הקטלנית, אולם ספק אם התוצאה הקשה אינה משפיעה על ההחלטות.

אין ספק כי האחריות והסמכות נמצאות בידיו של המנכ"ל וההנהלה הבכירה בחברה. לכן, הם צפויים למצוא עצמם במעגל האחראים בגין מעשים או מחדלים שהתרחשו תחתיהם. באווירה ציבורית ורגולטורים שמעוניינים להביא לעצירה ואפילו ירידה בכמות תאונות העבודה הקטלניות, מוטל על דרג הניהול הבכיר בחברה, במסגרת תפקידם, לנקוט פעולות אקטיביות ומתמשכות למניעת מפגעים, להשגיח ולפקח כי הנחיות מתבצעות, ולספק אמצעים למניעת הסיכון. הציפייה היא שבעלי התפקיד, בהנהלת החברה, יעשו כל דבר שבאחריותם ובסמכותם כדי למנוע את התאונה הקטלנית הבאה.

במציאות שנוצרה, מנהלים עלולים להיקלע לזירת המשפט הפלילי ולהידרש כבר בעת החקירה, שעות לאחר אירוע האסון, לסוגיות מורכבות הנוגעות לתפקידם המקצועי והניהולי ולתפקודם באותן נסיבות. הדרג הניהולי בחברה, יתמודד בחקירה עם חשדות לביצוע עבירה מורכבת, ועליהם יהיה לתת הסבר לפועלם בזירה שאינה מוכרת להם.

לסיכום, מנהלי חברות העוסקות בתחום היזמות, הבנייה והביצוע צריכים להיערך לכך שהמשמעות של תאונת עבודה באחד מהאתרים שהחברה שלהם פועלת בהם היא שהם עצמם והבכירים הכפופים להם חשופים לחקירה פלילית על אחריותם ומעורבותם. בגלל האווירה הציבורית, השינויים החלים ברגולציה ובאכיפה, התקצר באופן משמעותי המרחק ליום שבו גם הנהלת החברה תיתן את הדין על מותו של פועל. אפילו אם מדובר בפועל זר.

הכותב הוא שותף במשרד סבוראי, שחם-שביט