מצוקת המקומות במעונות: כמחצית מהסטודנטים בארץ גרים בדירות שכורות

במקום הכי גבוה בתל-אביב, בראש הגבעה המזרחית של רמת-אביב המשקיפה מזרחה, ניצבים מגדלי מעונות הסטודנטים "ברושים" של אוניברסיטת תל-אביב. בימים אלה מתבצעות במקום עבודות להקמתם של עוד שלושה מגדלי מעונות שבהם יהיו עוד 500 חדרים. יש משהו אירוני, שבקרקע הזאת, שאנשים היו מוכנים לשלם עליה אפילו 60 אלף שקל למ"ר בדירה, מתגוררים דווקא סטודנטים. לפחות לאחר אכלוס המגדלים החדשים, בעוד כשנה, ישתחררו באזור כמה מאות דירות המשמשות היום סטודנטים.

כ-350 אלף סטודנטים לומדים ב-29 המוסדות האקדמיים המוכרים בישראל, אבל עד לאחרונה רק ב-13 מוסדות היו מעונות סטודנטים. לפי נתוני התאחדות הסטודנטים, בשנה שעברה היו בכל המוסדות יחד כ-20 אלף מיטות. המשמעות של המספר הזה היא שרק לכ-6% מהסטודנטים בארץ יש מיטה במעונות, זאת לעומת 15% ומעלה במדינות אירופה ו-20% במדינות ה-OECD. היעד המשותף של הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) ושל התאחדות הסטודנטים, הוא להגיע למצב שבו לפחות 15% מהסטודנטים ייהנו ממיטה במעונות והשאיפה היא אף להגיע לרף של מדינות ה-OECD.

מצוקת המקומות במעונות אינה דבר חדש: כבר אחרי המחאה החברתית ב-2011 והמלצות ועדת טרכטנברג, הכריזו במל"ג על הקצאות חדשות לבניית מעונות סטודנטים, מתוך הבנה כי הוצאות הדיור של סטודנטים הן גבוהות ומהוות לעתים חסם ללימודים. לפי סקר של התאחדות הסטודנטים שנערך בשנה שעברה, ההוצאה הממוצעת למגורים של סטודנט עומדת על 2,350 שקל בחודש והיא מהווה למעלה מ-45% מסך כל ההוצאות שלו. כתוצאה מכך 37% מהסטודנטים ממשיכים לגור עם ההורים. 45% מהם גרים בדירה שכורה, 12% גרים בדירה בבעלותם ו-6% גרים במעונות.

כדי לשפר את המצב החליטו במל"ג להקצות לבניית חדרי מעונות סכום של 480 מיליון שקל, שנפרסו מאז 2012. ההקצאה של 2018, בגובה 100 מיליון שקל, עדיין לא הועברה.

"היעדר שיתוף-פעולה בין רמ"י לוות"ת"

אלא שלמרות ההקצאות שקיבלו בשנים האחרונות פרויקטים ברחבי הארץ, קיים עדיין מרחק רב עד להשגת היעד של הוות"ת והתאחדות הסטודנטים.

יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית החדש שלומי יחיאב אומר כי "התוכנית הזו, לה שותפים הוות"ת, דירה להשכיר והתאחדות הסטודנטים, היא צעד משמעותי בכיוון הנכון, אבל אין ספק שהדרך לתוצאה הרצויה עוד ארוכה. חשוב לציין שכרגע חלק מהתוכנית עוד 'באוויר', כלומר, בשלב שבו הקולות הקוראים אפילו עוד לא יצאו למענה המוסדות. ייקח עוד לא מעט זמן עד שנראה בפועל מיטות ומעונות נוספים לסטודנטים. מה גם שהמודל התקציבי מתאים רק למוסדות לימוד גדולים. מכללות לחינוך למשל, יתקשו להיענות לקולות הקוראים בשל גודלן הקטן. עבדנו על התוכנית הרבה ועודנו עמלים עליה, אבל צריך לומר שאנחנו לא נסתפק בה בלבד".

מה צריך לעשות וכמה צריך להשקיע בבנייה כדי להכפיל לפחות את מספר המיטות במוסדות המוכרים ל־12%?
"מ-2012 ועד היום הוקצו 480 מיליון שקל שאמורים לספק 10,000 מיטות. בכדי להגיע לפתרון מגורים עבור 12% מכלל הסטודנטים רק במוסדות המוכרים, המוסדות עצמם והמדינה יצטרכו להשקיע הרבה יותר תקציבים. אגב, שימור ושיפוץ חלק מהמעונות הקיימים הם חלק בלתי נפרד מכך. כיום, על אף שבחלק מן המקומות, בעיקר באוניברסיטאות, יש מעונות משופצים וחדשים ברמה ממש גבוהה, עדיין אפשר לראות במוסדות אחרים מעונות מגורים ברמה נמוכה - קרוואנים או בניינים מוזנחים - שאני בטוח שלא גורמים לסטודנטים להעדיף את זה על פני מגורים בשכירות למשל.

"באשר לעלות - השקעה ממוצעת פר מיטה לסטודנט, הכוללת את כל המסביב - צנרת, חשמל, ריהוט וכד', עומדת על כ-30 אלף שקל. תכפיל את זה במספר הסטודנטים שאנחנו רוצים לתת להם פתרון - ואנחנו מגיעים להרבה מאוד כסף".

לפי הנתון שלך, כדי להגיע לרמה של 20% מיטות לסטודנטים במעונות, כלומר עוד כ־50 אלף מיטות לפחות, דרוש תקציב של כ־1.5 מיליארד שקל.
"נכון. פתרון מגורים ל-20% מהסטודנטים זה משהו שאנחנו רואים באירופה ובארה"ב. בתוכנית 100 הימים שכתבנו בהתאחדות הסטודנטים ושתוגש לממשלה החדשה, דרשנו תקצוב נוסף של כ-600 מיליון שקל על פני חמש שנים, במטרה להתחיל מהלך שמטרתו לספק בשלב זה מעונות לכ-15% מאוכלוסיית הסטודנטים בישראל. כרגע זה היעד הזמני מבחינתנו.

"חשוב להבין, שבגלל שיש הבדלים עצומים בין סוגי וגדלי המוסדות, תפוסת המיטות פר מוסד מאוד שונה בין האזורים בארץ. בדרום למשל, אנחנו עומדים על יחס של 3% מיטות, ואילו במרכז, במוסדות כמו הטכניון ואוניברסיטת תל-אביב, יש פתרונות ל-20%-30% מהסטודנטים. הצעה נוספת שאנחנו מניחים על שולחן הממשלה והמל"ג, מדברת על גוף מתכנן, שיתכלל את נושא המעונות בטווח הארוך, משלבי התכנון ועד הביצוע בפריסה ארצית".

אגודת הסטודנטים מצביעה על דוח מבקר המדינה מ-2016, שבו נמתחה ביקורת על היעדר שיתוף-הפעולה הנדרש בתחום זה בין הוות"ת לבין רשות מקרעי ישראל (רמ"י). תפקיד הוות"ת הוא לקבוע מדיניות בדבר פיזור המעונות במכללות ובאוניברסיטאות בכל רחבי הארץ, ועל רמ"י להקצות את הקרקע בהתאם להחלטות הממשלה.

המבקר הקודם, השופט בדימוס יוסף שפירא, המליץ בדוח, כי על הוות"ת ורמ"י לעבוד בשיתוף-פעולה בכל הנוגע לבחירת המוסדות שיזכו לסיוען, לקביעת תעריף שכר הדירה במעונותיהם ולפיקוח על הקמת מעונות ועל הפעלתם.

בתגובה לדברים נמסר מרמ"י כי "אנו מקיימים שיתוף-פעולה קבוע ופורה עם הוות"ת והמל"ג. בין השאר, בעקבות דוח המבקר, נקבעו כללים בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1493 מנובמבר 2016, אשר עוגנו בכל העסקאות להקצאת מקרקעין למעונות סטודנטים. לפי המלצות רמ"י הוסמכה חברת דירה להשכיר להוות גורם מפקח לעניין זה. בהתאם לכך העבירה רמ"י לחברה להשכיר את מערך הפיקוח על הקמת מעונות הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה. דירה להשכיר משמשת כרגולטור לנושא".

מן המועצה להשכלה גבוהה ומהוות"ת נמסר כי "בעקבות הערת מבקר המדינה התקבלה החלטה לפיה לכל הקצאת קרקע למעונות סטודנטים דרושה התייחסות של ות"ת".

הכדאיות הכלכלית של הפעלת המעונות

הקרקעות של מעונות הסטודנטים בארץ שייכות לכמה גופים: לעיריות, לרמ"י, לקרן קיימת לישראל (קק"ל), לאוניברסיטאות עצמן ובשנים האחרונות גם החברה הממשלתית "דירה להשכיר" החלה להשתמש בקרקעות שלה לבניית מעונות לסטודנטים. את המעונות מפעילות בדרך כלל חברות פרטיות לאחר שזכו במכרז. בטכניון מציינים כי הצליחו לספק ל-88% מהפונים בלימודים לתואר ראשון מקום במעונות.

יו"ר קק"ל דני עטר הכריז לא מכבר על תוכנית "ישראל 2040", לעידוד התיישבות בגליל ובנגב. במסגרת תוכנית זאת התחייבה קקל להשקיע 124 מיליון שקל בהקמת מעונות סטודנטים בגליל במכללת תל-חי, באוהלו, במכללה האקדמית גליל מערבי, בצפת ובאורט בראודה בכרמיאל.

בשורה מעודדת נוספת בתחום המעונות הגיעה לפני שבועות אחדים, בזכייתה של שיכון ובינוי, באמצעות סולל בונה, במכרז BOT של המכון הטכנולוגי בחולון HIT, לבניית 428 דירות (472 מיטות) ועוד 1,200 מ"ר שטחי מסחר. המכרז הוא בהיקף כ-200 מיליון שקל, ל-24 שנה ו-11 חודשים - על מנת להימנע ממס רכישה החל אחרי 25 שנים. זוהי אותה שיכון ובינוי, שזכתה בפרויקט ה-BOT למעונות באוניברסיטת תל-אביב וגם למעונות למכללה האקדמית תל-אביב-יפו - זכיות שמשדרות את האמון של חברה מובילה בכדאיות בתחום מעונות הסטודנטים. 

תן לשים את הראש: איפה מתוכננים מעונות נוספים

בשנים האחרונות קודמו בזכות הקצאות הכספים בסך 480 מיליון שקל כמה תוכניות שנמצאות כיום בהליכי תכנון, מכרז או בנייה: במכללה האקדמית תל-אביב-יפו (450 מיטות); בשנקר (288 מיטות); במכללת עמק יזרעאל (166 מיטות); באוניברסיטת תל-אביב (1,282 מיטות); במכללת כנרת (245 מיטות); במכללת רופין (300 מיטות); במכללה להנדסה ירושלים (378 מיטות); במכללת תל-חי (96 מיטות); במכללה האקדמית צפת (311 מיטות); באוניברסיטת בר-אילן (1,056 מיטות); באוניברסיטת בן-גוריון (1,247 מיטות); באוניברסיטת אריאל (495 מיטות); בטכניון (829 מיטות); בגליל מערבי (200 מיטות); באוניברסיטת חיפה (500 מיטות); במכללת אחווה (250 מיטות); בספיר (250 מיטות); במכון ויצמן (128 מיטות); ובמכון לב (296 מיטות).

משרד האוצר וחברת "דירה להשכיר" הקצו מימון מיוחד גם למוסדות לא מתוקצבים: לקצרין-אוהלו (300 מיטות); למכללת נתניה (220 מיטות); למכללת ראשון לציון (442 מיטות) ולגבעת שמואל (295 מיטות).

הוות"ת מדווחת כי עד כה אוכלסו חדרים עם 3,400 מיטות.

ערב עזיבתו של נפתלי בנט את משרד החינוך ואת תפקיד יו"ר המל"ג, נמסר שהאוצר הסכים להקצות עוד 100 מיליון שקל בשנתיים הקרובות, באמצעות הוות"ת, להקמת מעונות בסמיכות למוסדות הלימוד, עם דגש על הפריפריה. בנוסף, כך נמסר בגאווה, יוקצו כ-150 מיליון שקל בחמש השנים הקרובות (30 מיליון בשנה), "לטובת צמצום פערים והנגשת מערכת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות בעלות ייצוג חסר באקדמיה, בדגש על סטודנטים עם מוגבלויות וסטודנטים מהפריפריה החברתית בישראל".