השווקים חוששים מ"נו דיל ברקזיט": השבוע המכריע של בוריס ג'ונסון ושל הליש"ט

פחות משבועיים לתוך כהונתו כראש ממשלת בריטניה, נראה שכל יום מביא איתו בשורה רעה לבוריס ג'ונסון. ביום חמישי הוריד בנק אנגליה את תחזית הצמיחה של הממלכה המאוחדת; ביום שישי צנחה הליש"ט לשפל של 30 חודשים וכותרות הצהובונים הבהירו לבריטים היוצאים לחופשת קיץ מאוחרת עד כמה בדיוק נשחק המטבע שלהם (במונחי כוסות בירה באירופה); בשבת התברר סופית כי המפלגה השמרנית הפסידה מושב שהיה בידיה בבחירות מקומיות בוויילס, וכי הרוב העומד לרשותה כעת בפרלמנט הצטמצם למושב אחד בלבד. עשרה ימים אחרי שנבחר, שלושה חודשים לפני מועד ה"ברקזיט" המתוכנן - ג'ונסון מוביל ממשלה במשבר.

הסיבה העיקרית לשרשרת האירועים היא התמקדותו של ג'ונסון מאז מינויו באפשרות שבריטניה תפרוש מהאיחוד האירופי ב-31 באוקטובר הקרוב באופן חד-צדדי, ללא תיאום עם בריסל, בתסריט המכונה "נו דיל ברקזיט". בעוד במהלך הקמפיין אמר ג'ונסון כי מדובר באפשרות של "אחד למיליון" והבטיח ש"לא תהיה בעיה להשיג עסקה עם האיחוד האירופי" רק בשל האיום לפרוש ממנו ללא עסקה, שורת צעדים שנקט מאז שנכנס לתפקיד - וההתעלמות המוחלטת של בריסל מהאיומים שלו עד כה - מפחידה את השווקים עד לרמה שבה כלי התקשורת הכלכליים ביבשת דנים באפשרות של קריסת הליש"ט ואפילו של פירוק הממלכה המאוחדת. או כמו שהם מכנים זאת: "אפקט BoJo".

 האם הלישט תפרוץ את המחסום המנטלי ותשתווה לשער האירו

"צ'יקן" מול האיחוד

הצעד הראשון של ג'ונסון לאחר שמונה לראש הממשלה מטעם המפלגה השמרנית ב-24 ביולי היה לפטר מהקבינט את כל מי שהתבטא בעבר נגד "נו דיל ברקזיט". רק שרים שהביעו תמיכה במהלך מונו. התקשורת קראה לזה "ליל הסכינים הארוכות". לאחר מכן, הציב אולטימטום פומבי לאיחוד האירופי, ואמר כי על בריסל להסיר מההסכם שגובש עם קודמתו תרזה מיי את סעיף ה"בקסטופ" - הקובע מצב אפשרי שבו בריטניה תישאר מחויבת לאיחוד המכסים האירופי בשל הצורך למנוע גבול פעיל בין צפון אירלנד (השייכת לממלכה המאוחדת) ובין אירלנד (השייכת לאיחוד). בדרך, הוא שב והצהיר כי "נו דיל ברקזיט" הוא תסריט אפשרי, ואז הודיע כי יגדיל פי שניים את תקציב היערכות החירום של בריטניה ל"יום שאחרי" במקרה של פרישה חד-צדדית - מ-2.1 מיליארד ליש"ט ל-4.2 מיליארד ליש"ט.

גם אם רוב הפרשנים מסכימים כי ג'ונסון נוקט צעדים אלה כחלק ממשחק "צ'יקן" מול האיחוד האירופי - בניסיון לשנות את ההסכם ולא לפרוש בלעדיו - ההשלכות הכלכליות שלהם מוחשיות בהחלט. הליש"ט איבדה עוד 3% מערכה מול האירו מאז שנכנס לתפקידו, והיא קרובה מאוד לשפל ההיסטורי (של יותר מ-30 שנה) שרשמה ביוני 2016, אחרי שהבריטים הכריעו במשאל עם לפרוש מהאיחוד. במילים אחרות, הבלוף של ג'ונסון בדרך לתסריט הרצוי של פרישה בתנאים טובים יותר כרוך בפיחות מיידי בערך המטבע, ובהגדלת העצבנות בשווקים.

וכאשר מדובר בליש"ט - שחוותה בעבר מתקפות ספקולנטים וקריסת ערך - הדיונים העיקריים בסוף השבוע היו עד כמה היא יכולה לרדת. כבר כיום היא קרובה מאוד לשוויון עם האירו, שנתפס כמחסום מנטלי (הבריטים רגילים לכך שיחידת מטבע שלהם שווה יותר מכל המטבעות המרכזיים האחרים, אף שהדבר אינו קשור לחוזק המטבע, א"א), ופרשנים העריכו כי פוטנציאל הירידה שלה טרם מוצה.

סוכנויות ההימורים הבריטיות, וגם משאל שערכה סוכנות הידיעות "בלומברג" בקרב בנקים אירופיים, העניקו נכון לסוף השבוע סיכוי של בין 30% ל-40% לפרישה חד-צדדית. כלומר, לליש"ט יש עוד לאן לרדת, ולא ברור אם ג'ונסון יוכל לשנות את המגמה כל עוד הוא נמצא בעימות חזיתי מול האיחוד האירופי. "מטבעות חסינים בפני קסם אישי", כתבה סוכנות הידיעות בסוף השבוע, "ויש להם היסטוריה של השפלת ראשי ממשלה בריטיים, אפילו הגדולים שבהם". בנק אנגליה, מצדו, רמז בחמישי האחרון כי לא יתערב בניסיון לחזק את הפאונד.

ובמקביל ללחץ הפיננסי, גובר הלחץ מצד חברות ועסקים על ג'ונסון. אף שאת עמדתו סיכם בעבר ראש הממשלה החדש במילים (לא לציטוט) "שיילכו לעזאזל העסקים" בנוגע לחשש מברקזיט, בכל יום מזהירה ענקית תעשייה אחרת באופן פומבי את הממשלה מהשלכות פרישה ללא הסכם. יצרנית הרכב "פורד", המנהלת שני מפעלים גדולים בבריטניה, אמרה בסוף השבוע כי הסיכון ל"נו דיל ברקזיט" התגבר מבחינתה, וכי תבחן את האפשרויות העומדות בפניה.

מהצד השני של התעלה, אירופה פשוט אינה מאמינה שג'ונסון יצליח היכן שמיי נכשלה. למרות ההבדלים בסגנון ובפרגמטיזם הפוליטי, מי שאירופה תופסת במידה רבה כ"טראמפ הבריטי" מעורר בכלי התקשורת ביבשת את אותה האלרגיה שמעורר המקור מוושינגטון. "בגלל הסגנון הפרובוקטיבי שלו, בוריס ג'ונסון הוא בוודאי לא הפוליטיקאי שיצליח לבנות גשרים בין ארצו - המסוכסכת בינה לבין עצמה בסוגיית ה'ברקזיט' - לבין בריסל", העריך ראש מכון המחקר הכלכלי הגרמני IfW, פרופ' גבריאל פלברמאייר.

יהמרו נגד בריטניה?

בינתיים, השר החדש האחראי מטעם ג'ונסון על ה"ברקזיט", סטיבן ברקלי, מצא נימוק אחר לפתיחת ההסכם שגובש בין בריסל ללונדון. לדבריו, הבחירות לפרלמנט האירופי במאי האחרון "שינו מן היסוד את המציאות הפוליטית" באיחוד האירופי, ומכיוון שיש 61% חברים חדשים בפרלמנט האירופי, רק "לגיטימי" לדון מחדש בהסכם. אחרת, הזהיר גם הוא,"מה שמצפה לנו הוא נו דיל ברקזיט". נכון לעכשיו, האיחוד האירופי אינו מפגין סימני התקפלות, וחוזר ומבהיר כי לא יפתח את ההסכם שאישרו מנהיגיו בדצמבר האחרון.

מבחינה ציבורית, השבוע הקרוב יראה אם ג'ונסון יפגין את אותו פרגמטיזם פוליטי שאפיין אותו בעבר - בלחץ השווקים, הפוליטיקאים הבריטים, הציבור במדינה והאיחוד האירופי - וינסה להפחית את החשש מפרישה חד-צדדית, או שרק יגביר את האיומים, ואיזה מחיר תגבה מדיניות זאת מהמטבע הבריטי. בנאום הכניסה שלו לתפקיד חזר ראש הממשלה הבריטי פעמיים על איום שנשמע מכוון היטב למשקיעים וספקולנטים - "מי שיהמרו נגד בריטניה הולכים להפסיד את החולצות שלהם", אמר. נכון לעכשיו, מי שהימר נגד בריטניה הרוויח הרבה יותר מחולצה. הקריירה הפוליטית של ג'ונסון כראש ממשלה תלויה בהיפוך המגמה.