ראש מכון וולקני פיינרמן נגד מנכ"ל משרד החקלאות בן אליהו: מדיר אותנו מתהליכים בניגוד להנחיית מבקר המדינה

עוד עימות ביחסים המתוחים בין מנכ"ל משרד החקלאות שלמה בן אליהו לבין חוקרי מינהל המחקר החקלאי (מכון וולקני) בראשות פרופ' אלי פיינרמן: הבוקר (ב') שלח פיינרמן מכתב בו הוא מוחה על הצעתו של בן אליהו שהוצגה לפני שבועיים, לקחת קרקע שבה משתמש מכון וולקני ולהחזיר אותה לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לטובת הסדר קרקעות עם מושב מגשימים, שעל חלק מאדמותיו קיימת תוכנית בנייה גדולה במסגרת הוותמ"ל (הוועדה לקידום מתחמים מועדפים לדיור). זאת, לטענת פיינרמן, "מבלי שמנהל המחקר החקלאי מיודע, מדווח ונוטל חלק בדיונים". לדברי פיינרמן, "זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מודרים לחלוטין מיוזמות ותהליכי קבלת החלטות אופרטיביות המתייחסות ישירות למנהל החקלאי".

בן אליהו הציע לאחרונה למנכ"ל רמ"י עדיאל שמרון ולמשרד האוצר להחזיר שטח של כ-700 דונם מתוך "חוות צפריה", אחד השטחים בהם פועל מכון וולקני באזור בית דגן. השטח מוצע על ידי בן אליהו כדי לבצע החלפת קרקעות מול מושב מגשימים סמוך ליהוד, ממנו עתידים להיגרע כ-500 דונם כנגד פיצוי, כדי "לסייע למדיניות הממשלה למציאת פתרונות דיור במסגרת הותמ"ל".

בהצעתו של בן אליהו יש סעיף חריג, לפיו יסכים להחזרת הקרקע של מכון וולקני "בתנאי בלעדי כי השטח המיועד מהווה קרקע חלופית למושב מגשימים בלבד". גורם בכיר בתחום המקרקעין אומר כי התניית בלעדיות כזו היא מוזרה ואינה מקובלת, ומי שמחזיר קרקע אינו יכול להתנות מה יהיה השימוש בקרקע, ובשביל זה יש את רמ"י ואת מוסדות התכנון".

היחסים בין שר החקלאות אורי אריאל והמנכ"ל בן אליהו, לבין חוקרי מכון וולקני, עלו על שרטון בהקשר ליוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעברת מכון וולקני לגליל. היחסים החריפו עוד יותר במהלך עבודתה של ועדה מיוחדת לבדיקת היוזמה, שבמהלך עבודתה נחשף ב"גלובס" מחקר שהוסתר מפני מדעני המכון, מחקר שבוצע עבור המועצה הלאומית למחקר ופיתוח בראשות פרופ' אבי שמחון, אשר שלל מכל וכל את הרעיון להעתקת מכון וולקני לצפון ("העתקת מכון וולקני לצפון תסכן את המחקר, ויש להימנע מכך" 15.2.17).

כפי שנחשף ב"גלובס", ההצעה הנוכחית של בן אליהו להחזרת קרקעות על חשבון מכון וולקני, איננה הראשונה. עוד בסוף 2018, לפני תום עבודת הוועדה שבחנה את היוזמה, הציע בן אליהו לרמ"י להחזיר שלושה מתחמי קרקע בהם פועל מכון וולקני, ובהם קרקע חוות צפריה ועוד שני מתחמים, בשטח כולל של 2,041 דונם. בן אליהו הדגיש בהצעתו הקודמת, כי "אני כותב מכתבי זה עוד בטרם קבלת החלטת הצוות שמינה רוה"מ לבחינת העברת וולקני לצפון ומובהר כי תוכן מכתב זה אינו תלוי בהמלצת הצוות שתתקבל בעתיד, ואף אם המלצת נצוות תהיה להשאיר את וולקני במקומו הנוכחי, השטחים המוצעים לפינוי במכתבי זה, אינן נדרשים לפעילות משרד החקלאות ומכון וולקני".

אחרי שהוועדה המיוחדת פסלה את היוזמה להעתקת המכון, פרסם מבקר המדינה דוח בחודש מאי, בו אושרו ממצאי תחקיר "גלובס" על הכוונה להעתקת מכון וולקני לצפון. בדוח הדגיש המבקר (הקודם), כי "הנהלת משרד החקלאות לא הקפידה לקיים היוועצות עם הנהלת מכון וולקני כדי ללבן את המשמעויות של כל החלטה ואת ההשלכות הצפויות ממנה - התנהלות זו אינה מתיישבת עם חובתה של רשות שלטונית כנאמנת הציבור לקבל החלטות המתבססות על איסוף של כלל המידע הנוגע לעניין, ואשר משקפות התחשבות בכלל השיקולים הרלוונטיים לו".

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "קרקע זו אינה מיועדת למחקרים חקלאיים, וכפי שמופיע בדוח הוועדה שבדקה את הנושא - יש במשרד החקלאות כ-3500 דונם, ולדברי אנשי וולקני שהופיעו בוועדה, נדרשים להם גם בהתייחס לעשרות השנים הבאות לא יותר ממאות דונמים בלבד. כך שלכל הדעות, משרד החקלאות מחזיק ב-2500 דונם שהוא לא עושה בהם כל שימוש - ואין סיבה לא לסייע למושבים חקלאיים שפרנסתם נפגעה.

"ההתייעצות מהו מספר הדונמים הנדרשים למחקרים בבית דגן הגיע למיצוי לאחר שמיעת כל הנוגעים בדבר, כולל אנשי וולקני, בוועדה שבדקה את הנושא ושמסקנותיה פורסמו בדוח לפני מספר חודשים".