"הליך הפיכתה של סין לבית החרושת של העולם צפוי להיגמר"

מתיחות הסחר בין סין לארה"ב עלתה הבוקר מדרגה נוכח הירידה החדה במטבע הסיני לשפל של יותר מעשור, כצעד שבא לעכל את מימוש האיום של הנשיא טראמפ בדבר העלאת מכסים נוספת על סין, ובכך עלה מפלס הלחץ בשווקים, כאשר המשקיעים בורחים לנכסים בטוחים, כמו הזהב שנסק לשיא של 6 שנים, ותשואות האג"ח הממשלתיות נופלות.

פרופ' שלום שירמן, ראש תוכנית MBA הבינלאומית באוניברסיטת חיפה, המתמחה בסין ובהודו, מסביר בראיון ל"גלובס" כי מתיחות הסחר היא חלק קטן מהתמונה הכללית של העברת ההגמוניה מארה"ב לסין, אך לדעתו זו עשויה עוד להיפתר בהסכם, ולאו דווקא ככזה שחתום על נייר.

"העובדה שהיואן פוחת יעזור מאד לסין לקבל פיצוי על העלאת המכסים, שכן ברור כי אם הערך של היואן יורד אז היצוא הטבעי יותר זול, וזו גם דרך להתערב במדיניות המכסים אבל עד גבול מסוים", אמר שירמן בתגובה לדרמה שנרשמה הבוקר בשווקים עם נפילת המטבע הסיני בחדות. "הסינים לא רוצים שיאשימו אותם במניפולציה על המטבע, הם רוצים שהעולם יכיר בסטטוס שלהם של כלכלה חופשית. כל עוד הם מתערבים בערך של היואן זה רק מרחיק אותם מהאפשרות לקבל את ההטבה הזו".

החרפת הטון לאחר סבב השיחות האחרון הפתיעה אותך?

"זה לא מפתיע במובן שמה שקורה נובע מהטקטיקה של נשיא ארה"ב בנושא הסחר הבינלאומי מול כל המדינות בעולם ולא רק מול סין. הוא מאיים ואחר כך לוקח כמה צעדים אגרסיביים בתקווה שזה יקנה לו יתרון בעת משא ומתן. המפגש הבא מול סין יהיה בספטמבר, אז טראמפ מממש את האיום להעלאת מכסים על סחורות בהיקף 300 מיליארד דולר. זו לא הפתעה אלא הטקטיקה של טראמפ. אבל זה לא העיקר אלא המתיחות בין המעצמות שנובעת מהעובדה שארה"ב מרגישה שהיא מאבדת את העליונות שלה, שתעבור במרוצת השנים לסין".

אז קשה להאשים את טראמפ?

לדברי שירמן, בעבר מעצמות לא נקטו בצעדים כאלה קיצוניים. "ניקח דוגמה מהעבר של העברת ההגמוניה ממעצמה אחת לאחרת, למשל זו שבין אנגליה לארה"ב בתחילת המאה ה-20. אנגליה לא השתמשה במדיניות אגרסיבית כאשר היא התחילה להבין שהיא מאבדת את העליונות שלה, גם בתחום המסחר וגם בתחום הצבאי. זה התחיל בתחילת המאה, כאשר כריית תעלת פאנמה סיפקה לארה"ב יתרון גדול מאד מבחינת סחר וגם בנושא הצי הצבאי, ושם החלה ההתעצמות של ארה"ב, בתהליך שלקח 40 שנה ובו אנגליה היתה הקורבן אך היא לא עשתה צעדים דרסטיים למרות שהיא היתה מספיק חזקה כדי לעשות כן. מתחילת המאה ה-21, ובעיקר מ-2008, יש תהליך של מעבר ההגמוניה מארה"ב לסין, וזו הראשונה מגיבה באגרסיביות".

"זה לא היה בלתי נמנע, זה יכול להיות אחרת ועוד יכול להיות אחרת. יכול להיות משא ומתן כללי בין סין לארה"ב, לא רק בנושא סחר, שיאפשר הקמה של סדר עולמי מבוסס על הסכם בין המעצמות. דרך אגב, זה היה המצב בו שתי המעצמות היו ארה"ב וברית-המועצות, אמנם לא היה הסכם חתום אבל זה היה הסכם מקובל בו העולם חולק לשני חלקים, זה כבר גיאופוליטיקה ולא סחר".

יכול להיות שטראמפ נהנה למתוח את הגבולות על מנת להעביר מסר לפד שיעמוד לצידו?

"יכול להיות, אבל אני לא חושב שהוא עד כדי כך מתוחכם. מה שכן יכול להיות גורם חשוב זה המירוץ לבחירות לנשיאות הבאות, והוא רוצה להרוויח נקודות מול הציבור האמריקאי, לעשות את אמריקה גדולה שוב. יש הרבה פרופגנדה באוויר כי ארה"ב מרגישה שהיא מפסידה את השטח. יכול להיות שעד הבחירות יהיה הסכם בנושא סחר, כי הדבר מסוכן, קודם כל לצרכן האמריקאי שיצטרך לשלם יותר, אחרי שהוא התרגל לשלם פחות על מוצרים מסין, ושנית זה יכול לשבש את כל שרשרת האספקה התעשייתית בעולם שתלויה היום מאד במעבר של סחורות בין המדינות. שרשרת ההספקה הגלובלית, אם תיפגע, תשבש את הפעילות העולמית ולא רק זו הסינית". 

"אני לא רואה איך בשנים הקרובות ארה"ב יכולה לשנות את המאזן המסחרי, יש פה הליך רב שנתי שאיפשר לסין להיות בית החרושת הזול של העולם אבל זה ייגמר מכמה סיבות. סין רוצה למקד את הפיתוח הכלכלי שלה על צריכה פנימית הרבה יותר גדולה, ורוצה להפסיק להיות בית חרושת למוצרי צריכה אלא מדינה מפותחת המציעה שירותים ומוצרים טכנולוגים. סין רוצה להיות כמו ישראל בקיצור, זה גם מסביר מדוע הם רצים אחרינו. לנו זה טוב מאד אם אנו משכנעים את הדוד סם (ארה"ב) שזה לא מסכן אותו. זה לא יהיה שכנוע קל אבל כדאי לנסות".

שירמן, העומד בראש תוכנית MBA המתמקדת בסין ובהודו, מלמד באוניברסיטאות בסין, כמו טונג' ג'י (המקבילה לטכניות הסיני), ואיסט צ'יינה יוניברסיטי בשנחאי. לאחר שנים של עבודה מול סין אמר שירמן על העבודה מולם: "לי לקח עשר שנים להבין אותם, אבל ברגע שזה קורה זה תענוג לעבוד איתם. אציין כי העם הסיני די קרוב לעם היהודי".