החזקתם עד עכשיו במט"ח, לא תישארו עוד קצת?

הציוצים האחרונים של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והאיום בהטלת מכסים חדשים על יבוא הסחורות מסין, אמנם כבשו את הכותרות של השבוע האחרון, אך כל אלה הם רק צבעי ההסוואה של המלחמה האמיתית. זירת הקרב הטראנס-אטלנטית הפכה למלחמת מטבעות כאשר מאבקי הסחר הם הזירה המשנית.

כך, אחרי ההודעה של טראמפ בחמישי שעבר על מכסים חדשים של 10% על שאר יבוא הסחורות מסין בשווי של כ-300 מיליארד דולר - מיד עם פתיחת המסחר במט"ח השבוע הודיע הבנק המרכזי בסין על פיחות מיידי של היואן מול הדולר, מתחת לרף הפסיכולוגי של 7 יואן-לדולר, הרמה הנמוכה ביותר מזה 13 שנה. החוזים על המטבע הלא רשמי בהונג-קונג רשמו פיחות אף גדול יותר. הפיחות כמובן מקל על היצואנים הסיניים ומקזז בחלקו את עליית המחירים כתוצאה מהמכסים.

הפיחות הזה, והחששות להמשכו, הוביל לירידות חדות בשווקים הפיננסים באסיה ובהמשך בכל העולם, על רקע החשש מהפגיעה שיסבו מאבקי המטבע על הכלכלות באזור. הנפגעים הגדולים ביותר ממלחמת הסחר הם היצואנים בשווקים המתעוררים, שהתלות שלהם בסחר בכלל ובסין בפרט היא גבוהה. על רקע החולשה שמציגה הכלכלה שלה, חוששים בשווקים אלה מהאטה כלכלית מהירה יותר ונוקטים בצעד המיידי היחיד שבידם - הורדת ריבית.

וכך, מאז סוף יוני, ראינו סדרת הורדות ריבית בכל העולם שהובילו לתנודתיות חדה בשוקי המטבע. בין היתר, ירדה הריבית בדרום אפריקה, אינדונזיה, אוסטרליה, ניו זילנד, צ'ילה, הודו, רוסיה, טורקיה ודרום קוריאה. הבנק המרכזי בגוש האירו כבר רמז באופן ברור על הורדת ריבית בהחלטה המוניטרית הבאה שלו בספטמבר, וכאשר הריבית שלו היא מינוס 0.4%, כ-3% פחות מהריבית בארה"ב - הוא לא השאיר יותר מדי ברירה גם לבנק המרכזי האמריקאי. ולמרות שמצבה של כלכלת ארה"ב טוב לאין ערוך מזה של כלכלת אירופה, ראינו את הריבית בארה"ב אף יורדת בשבוע שעבר.

 10 המטבעות עם הביצועים הכי טובים מול השקל

גם הריבית בישראל לא הולכת לעלות

בעולם הגלובלי של היום, כאשר הבנקים המרכזיים הגדולים בארה"ב, אירופה וסין מתחילים להוריד את הריבית (או לאותת על כוונתם), הם מתניעים מחדש את מלחמת המטבעות ותורמים כל אחד בתורו ולפי יכולתו ללחצים כלפי מטה על המטבעות המקומיים שלהם. לכך בנקים מרכזיים קטנים יותר לא יכולים להישאר אדישים, מחשש לייסוף של המטבע שיפגע עוד יותר בצמיחה. הדינמיקה הזו מסבירה מדוע בתקופה הקרובה אנו צפויים לשמוע על הורדות ריבית נוספות בשווקים אחרים בעולם.

זו בדיוק גם הסיבה להודעה החריגה של בנק ישראל בשבוע שעבר. על רקע החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל שלא לשנות את הריבית, שאליה נלוותה תחזית מחלקת המחקר שדיברה על תחזית לעליית ריבית בישראל עוד במהלך הרבעון השלישי של 2019, בשעה שבמדינות אחרות הריבית כבר החלה לרדת - הייסוף המהיר בשקל נמשך, עם עוד 3% במהלך יולי. בתגובה, פרסם בנק ישראל הודעה חריגה שלמעשה הסירה מעל הפרק אפשרות של העלאת ריבית בישראל השנה ורמז כי אם ימשיך המטבע להתחזק, יש צעדים שבאפשרותו לנקוט.

המטבע הישראלי הוא תופעה יוצאת דופן בכל העולם. למרות ריבית נמוכה יחסית של 0.25%, אין בכל העולם מטבע אחד שהתחזק מול המטבע הישראלי מתחילת 2019, למעט הרובל הרוסי שרשם עלייה צנועה של 0.25%. האירו נחלש מול השקל ביותר מ-9%, הדולר האמריקאי נחלש ב-6.6%, הליש"ט הבריטית ב-11%, הין ב-4%, הפרנק השוויצי בכמעט 6% וכך הלאה. מול סל המטבעות התחזק השקל השנה בכ-8%.

מה מסביר את חוסנו של השקל? הגורם המרכזי הוא מצבה של הכלכלה הישראלית, הנהנית מדירוג גבוה ( AA -) לצד צמיחה נאה, אבטלה נמוכה ואינפלציה שלא מרימה ראש. גם נתוני מאקרו עוצמתיים כמו צריכה פרטית חזקה, עודף בחשבון השוטף, שצפוי עוד לגדול בעקבות פיתוח מאגרי הגז והתיאבון של משקיעים זרים לחברות היי-טק ישראליות, פועלים לחיזוק המטבע המקומי.

למה בכל זאת צריך דולר בתיק?

הירידה בשער הדולר גרמה לכל מי שמחזיק מט"ח בתיק ההשקעות לחשוב מחדש אם לשנות את ההחלטה. אך למרות הנתונים שלכאורה לא תומכים כעת בהתחזקות הדולר, נראה כי כל הערכה לאן פני המטבע האמריקאי מול השקל בטווח הקצר שקולה להימור.

אם יימשכו הזעזועים בשווקים, אנו צפויים לראות נכונות קטנה יותר של משקיעים לקחת סיכונים גדולים - מה שצפוי דווקא לייצר נהירה למטבע האמריקאי, המשמש כחוף מבטחים. מנגד, אם נראה חידוש של העליות בשווקים, הרי שייתכן כי הדולר ימשיך להיחלש. לאור הערכתנו כי בשנה הקרובה נראה תנודתיות גדולה, הערכה סבירה היא כי נהיה עדים לשני התרחישים האלה במהלך תקופות קצרות.

נראה כי השאלה המרכזית שצריך לשאול את עצמו כל משקיע הוא לא עד כמה גדולים יהיו פערי הריבית בין ישראל לארה"ב, אלא מה תפקידו של הדולר בתיק ההשקעות. התפקיד המרכזי של המטבע האמריקאי בתיק ההשקעות הוא לספק הגנה ממשבר - בדיוק כפי שהוא עשה בירידות החדות של דצמבר, כאשר הוא רשם עלייה, בעוד שרוב הנכסים ירדו בצורה חדה. מי שיבחן את התנהגות הדולר בעולם בכל הירידות בשווקים במהלך השנה האחרונה, יגלה כי הוא סיפק בדיוק את הצורך הזה. במובן זה, תפקידו של הדולר בתיק ההשקעות לא השתנה ולכן השאלה האם שער הדולר אטרקטיבי לרכישה או למכירה היא פחות רלוונטית.

במובן הפסיכולוגי, ברור כי לכל משקיע קשה יותר להחזיק לאורך זמן בנכס שמחירו יורד, בשעה שנכסים אחרים עולים. אחת הטעויות הנפוצות של משקיעים היא שהם ממהרים למכור את מה שירד ולהגדיל את הנכסים שעלו. תהליך זה יוצר תיק השקעות פחות מאוזן ופחות מותאם לתקופות כאלה, כי בלתי אפשרי ליצור תיק מפוזר שבו כל הנכסים עולים כל הזמן. האתגר הוא להצליח לשמור בתיק גם את החשיפה למרכיבים שהפסידו אבל יש להם תפקיד חשוב בתמהיל התיק. לכן תיק מפוזר לאפיקי השקעה שונים, שלרוב יש ביניהם קורלציה נמוכה (אם בכלל), עשוי לספק פתרון נכון בתקופה של תנודתיות. 

הכותב הוא סמנכ"ל פיתוח עסקי בהראל פיננסים מקבוצת הראל ביטוח ופיננסים. הכותב ו/או חברות בקבוצת הראל ו/או בעלי עניין בהן ו/או בעלי השליטה בקבוצה, עשויים להחזיק ו/או לסחור, בעבור עצמם ו/או בעבור אחרים, בניירות הערך והנכסים הפיננסים המצוינים בכתבה זו. אין לראות בכתבה משום שיווק השקעות או תחליף לשיווק השקעות המתחשב בצרכיו האישיים והמיוחדים של כל משקיע