מה שיציל את מערכת הבריאות בישראל הוא בינה מלאכותית

שלושה פצועים קשה. החובשים בשטח מייצבים את מצבם. המסוק כבר נחת ומוכן להבהילם לבית חולים. במיון המידע זורם וצוותי הרפואה בהיכון. 10 דקות. פציעות רב מערכתיות. מחלקת הדימות נידרכת. עוד מעט רדיולוגים ומנתחים ירכנו על המסכים של מכשירי ה-CT שתוך שניות ייצרו תמונה ברורה ומצילת חיים.

מעטים יודעים, שמה שהפך את מכשירי ה-CT בעולם לכלי דיאגנוסטי מהיר ומדויק להפליא המציל חיים, זו החדשנות של מדענים ומהנדסים בישראל. צוותים רב תחומיים, רופאים, פיזיקאים ומתמטיקאים, מהנדסי מחשבים ותוכנה, חומרה ומכונות, ביו-רפואה ועוד, שחברו יחד לאתגר רב שנים של הצלת חיי אדם.

פיתוח מכשירי הייטק לרפואה התחיל עם חברת אלסינט (Elscint) בשנות ה-80 והתפתח בארבעה עשורים לענף המונה עשרות חברות גדולות ובינוניות עם אלפי עובדים ויצוא העולה על ביליון דולר (כגון פיליפס, GE, ביוסנס J&J, גיוון אימג'ינג MEDTRONIC, מזור רובוטיקה MEDTRONIC, ועוד). וכן, מעל אלף חברות הזנק המשתמשות בטכנולוגיות דיגיטליות מתקדמות כדי לפתור את אתגרי הבריאות העכשוויים (מסנסורים לבישים עד "אינטרנט של הדברים", מעיבוד תמונה וקול ועד בינה מלאכותית על סוגיה).

העלות הכלכלית והעדר משאבים הם האתגר המרכזי. אם היום הכלכלות המערביות מקצות בין 10% ל-12% מהתל"ג לשמירה על שרותי בריאות נאותים (בארה"ב עומדים על 18%, ולפי מחקר ההוצאה תגיע ל-30%!), התקדמות הרפואה בעשורים האחרונים, בירכה אותנו במספר הולך וגדל של בני 75+. על אף שהארכנו את תוחלת החיים, בני ה 75+ סובלים ממחלות כרוניות רבות שהטיפול בהן דורש סכומי עתק (80% מהוצאות הבריאות מוטות למקרים אלו). הזדקנות האוכלוסייה והמחויבות להנגיש רפואה מתקדמת לכל, מחייבים להגדיל את ההוצאות.

מעבר למשאב הכספי, קיים אתגר אחר משמעותי עוד יותר בכל העולם ובפרט בישראל - מחסור ברופאים ובאחיות בכל ההתמחויות, לצד חוסר במיטות אישפוז במחלקות הפנימיות. כלומר, אפשר לקנות מכשירי MRI אבל אין רדיולוגים שייפענחו את הצילומים. גם אם מעודדים לימוד רפואה לתלמידים בכיתה ו', יהיו לנו רופאים מומחים בעוד 25 שנה! כאשר, פרק הזמן הדרוש להכשרת רופאים ואחיות, בניית בתי חולים והוספת מיטות אשפוז לא קצרה יותר.

אם ננסה להתמודד עם האתגרים של היום ושל העתיד עם פתרונות של אתמול, הפסדנו מראש. במאה ה-21, האתגרים העומדים בפני מערכות הבריאות בכל העולם דורשים גיוס מידי של חדשנות, טכנולוגיות מתקדמות ונכונות לשינוי פרדיגמות בעולם הרפואה.

זוהי מטרתן של 1000 חברות ההזנק בתחום הרפואי. לדוגמה: יותר ויותר נפוץ לבצע צילומים של גוף האדם כדי לעשות דיאגנוזה, צילומי X-RAY, CT,MRI,PET CT או אפילו קריאה במיקרוסקופ של משטחי רקמות שנלקחו בביופסיה. הניתוח של כל אלו דורש זמן יקר של רופאים מומחים. מה יותר מותח עבור חולה סרטן, מאשר ההמתנה לתוצאות הטיפול האחרון? בעידן של עיבוד תמונה, כוח חישוב בלתי מוגבל של מחשבים ובינה מלאכותית - בו יודעים לזהות את פניך מתוך מיליוני אנשים או לאתר אבן שזזה מתוך תצלומי אוויר, ברור שניתן לבנות אפליקציות שיכתבו את הפענוח ויציעו אותו לאישור סופי בלבד של הרופא בתוך 2 דקות. לא יעבור זמן רב עד ש- 90% אחוז מהתשובות תינתנה ע"י מחשב בלבד. מומחי יחידות העילית של צה"ל כבר הביאו קרוב לעשר חברות הזנק לניסויים קליניים בתחום זה בלבד.

במקום העומס בחדרי המיון שגם עלול לחשוף את הנבדק לחיידקים חברות הזנק מפתחות פתרונות לניתור חולים בביתם. כדוגמת סנסורים בצורת שעונים מחשבים או מצלמות שמודדים דופק, לחץ דם וכמות חמצן בדם מרחוק, עוקבים אחרי נטילת תרופות, וממליצים על דרכי פעולה מבלי שהחולה יזוז מביתו.

בתחילת 2013, התפרסמה קריאתי לממשלת ישראל להכין תוכנית לאומית ממוקדת לקידום הטכנולוגיות הרפואיות בישראל, מתוך הבנה שרק מיזם ממלכתי שיעטוף את כל ההיבטים (רפואיים, טכנולוגיים, רגולטוריים וכלכליים) יוכל ליצור פתרונות רלוונטיים גם לישראל וגם לעולם כולו.

ואכן לאחרונה, הממשלה השיקה תוכנית רוחבית לבריאות דיגיטלית שמטרתה שיפור הרפואה המוצעת לתושבי מדינת ישראל, לצד טיפוח התעשייה המפתחת אותה לרווחתה הכלכלית של מדינת ישראל.

אין כמו מדינת ישראל, ה-START UP NATION, העשירה ברופאים עם גישה טכנולוגית מובהקת להצעדת תחום זה קדימה.

הכותב הוא נשיא פיליפס ישראל לשעבר, יו"ר התכניתTwin Digital Healthcare, בוגר הטכניון וחבר בחבר הנאמנים של הטכניון