מהפיכת חוק חדלות פירעון החדש: בעלי דירות איבדו את הזכות לדיירות מוגנת

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, שצפוי להיכנס לתוקף ב-15 בספטמבר, מביא עמו מהפכה בכל הקשור לסוגיית בית המגורים של החייב ומשפחתו, לעומת המצב שקדם לחוק.

עד כניסת החוק לתוקף: 

כאשר מדובר בחייב שגר בדירה הרשומה על שמו בטאבו, ניתן היה למכור את דירתו אולם החייב ובני משפחתו היו זכאים להמשיך ולגור בנכס כשוכרים מוגנים.

במצב זה, כיוון שרוכש הדירה לא יכול לעשות שימוש בנכס במשך שנים בשל זכות הדיור המוגנת של החייב ובני משפחתו, הרי ששווי הדירה היה פוחת באופן משמעותי משוויה בשוק (ההערכה הממוצעת היא שמדובר בהפחתה של כ-70%), עד כדי חוסר כדאיות של הנושים לממש אותה.

נוסף לכך, לחייב - בשל היותו דייר מוגן - ניתנה האופציה לממש את הדירה שלו במחיר נמוך, באמצעות בני משפחתו, ובכך היה מונע מהנאמן מלמכור אותה בשוק החופשי.

אם היה מדובר במקרה שבו החייב גר בדירה שאין עליה משכנתא, הרי שהוא ומשפחתו אינם נחשבים לדיירים מוגנים ואז ניתן לממש את הנכס שלו בתנאי שמוצאים לו דיור חלופי.

לאחר כניסת החוק לתוקף:

עם כניסתו של החוק החדש בספטמבר הקרוב, לא תיעשה יותר הבחנה בעניין רישום הזכויות בנכס - האם מדובר בדירה הרשומה על שם החייב בטאבו או לא, אלא ניתן יהיה למכור את הדירה גם אם מחצית ממנה, למשל, רשומה על שם אשתו של החייב, ולחייב אותה לעזוב ללא זכות לדיירות מוגנת.

כמובן שהעניין ידרוש את אישור בית המשפט למכירת הנכס, ובית המשפט יבחן האם התועלת לנושים גוברת על הנזק שייגרם לחייב ולבני משפחתו. בכל מקרה, בית המשפט יתנה את המכירה במציאת דיור חלופי לחייב ולבני משפחתו לתקופה כלשהי.

למה כדאי לשים לב:

חלק מהביקורת על החוק החדש התייחסה לסוגיית "הרף הנמוך" המאפשר כניסה להליך של חדלות פירעון, אשר יגרום לכך שאנשים צעירים, בריאים ובעלי חובות מזעריים, יבקשו לקבל צו לפתיחת הליך, וכל זאת בניסיון למלט עצמם מפירעונו המלא של החוב.

אולם עושה רושם שביטול הזכות לדיירות מוגנת, לפי החוק החדש, עשוי דווקא להניא חייבים רבים שמחזיקים בדירת מגורים מלהגיש בקשה לחדלות פירעון, שכן במסגרת הליכי הוצאה לפועל (ככל שיוגשו נגדם), עומדת להם הזכות לדיירות מוגנת, וזאת בניגוד להליכי חדלות פירעון על פי החוק החדש.

ההערכה היא שההסדר המהפכני שביטל את הזכות לדיירות מוגנת, יגרום להגדלת כמות המימושים של דירות יוקרה - שם הפער בין שווי הדירה, הכוללת דיירות מוגנת, לשווייה ללא הזכות, הוא עצום. בכל הקשור לדירות מגורים ממוצעות, לא בהכרח ימומשו יותר דירות, אם כי ברור כי פדיון הזכויות בדירה על ידי החייב יהיה בסכום גבוה יותר.

בנוסף, במצב המשפטי כיום, אם רק אחד מבני הזוג הוא החייב והשני מתנגד למימוש דירת המגורים, על הכונס או הנאמן לנקוט הליך מחוץ להליך חדלות הפירעון על מנת לפרק את השיתוף בדירה. על פי החוק החדש ניתן לטעון, כי הסמכות הדיונית לפירוק השיתוף ומכירת הדירה נתונה לבית המשפט של חדלות פירעון ואין צורך בנקיטת הליך חיצוני.

הכותב הוא שותף מייסד במשרד עורכי הדין כהן וילצ'יק ושות', ומומחה לחדלות פירעון