גולדמן זאקס מסמן את הגורמים להתחזקות השקל, ומספק תחזית למקרה שהנגיד לא יתערב

גולדמן זאקס פרסם בסוף השבוע ניתוח עומק של הגורמים להתחזקות השקל, שמסקנתו היא כי גורמי היסוד של הכלכלה הישראלית מצדיקים את המשך ההתחזקות. "אנו רואים אפשרות ששער הדולר/שקל יתחזק מעבר ל-3.45 (שקלים לדולר), כפי שצופה התחזית (של גולדמן זקס) לששת עד 12 החודשים הקרובים - וזאת", מדגישים בגולדמן, "בהנחה שבנק ישראל לא יתערב בשוק".

בהקשר זה מציינים בגודלמן כי לבנק ישראל יש מרחב תמרון צר בשימוש בכלי הריבית ומשום כך הם מפנים לאמירתו של נגיד הבנק פרופ' אמיר ירון לפני שבועיים על "כלים נוספים" העומדים לרשות הבנק. "השאלה היא האם התערבות לא צפויה במט"ח היא עדיין כלי אפקטיבי?", שואלים בגולדמן ומשיבים, כי "להתערבויות במט"ח יש אפקטיביות בעיקר כאיתותים. הן מאבדות את האפקטיביות שלהן כשהבנק מעלה בפועל ריבית, כפי שעשה בשנה שעברה. משום כך אנו סבורים שבתנאים הנוכחיים (חילופי הנגידים והמדיניות היונית של בנקים מרכזיים) ההתערבות יכולה להיות אמצעי אמין וגם אם אנחנו לא מצפים מהן להפוך את המגמה, הן יכולות למנוע ייסוף משמעותי בשקל". "ואולם" מוסיפים בגולדמן "ללא התערבות מצד בנק ישראל אנו צופים התחזקות של שער הדולר שקל מעבר ל-3.45".

סקירת העומק של גולדמן מציינת מספר גורמים מרכזיים להתחזקות השקל בחודשים האחרונים ובהם הכנסת ישראל למדד האג"ח העולמי וגידורי המט"ח של הגופים המוסדיים. הראשון הוא האפשרות שישראל תיכנס למדד אגרות החוב הממשלתיות העולמי, WGBI. ההחלטה הסופית על-כך צפויה להתקבל בחודש הקרוב. בגולדמן מעריכים כי אג"ח ממשלת ישראל במדד יקבל 0.25% מסך המדד. מאחר ואחרי המדד עוקבים נכסים מנוהלים בהיקף של 2 עד 2.5 טריליון דולר צופים בגולדמן כניסת הון של 3-4 מיליארד דולר לאגרות השקליות, תנועה שתביא לגידול של 5 נקודות האחוז בנתח האג"ח הממשלתיות המוחזקות על-ידי זרים.

בגולדמן צופים כי מחירי האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים יעלו ב-8 עד 16 נקודות בסיס כתוצאה מהמהלך, שיתרחש בפועל ברבעון הראשון של 2020. באשר לגידורי המט"ח מציינים בגולדמן כי מגמת הקטנת החשיפה למט"ח של השקעות המוסדיים בחו"ל תרמה להתחזקות השקל, אולם להערכת הבנק צפוי בסך הכל צמצום בהיקף הגידורים בגלל שהדולר צפוי לשמור על יציבות בחודשים הקרובים.

באשר לנתוני היסוד של הכלכלה הישראלית מציינים בגולדמן את הצמיחה הגבוהה ברבעון הראשון (5.2%), את העודף במאזן התשלומים (3% תוצר) ואת היקף ההשקעות הזרות הישירות במשק (4% תוצר). מבחינת מגמות בסחר מציינים בגודלמן גידול ניכר בייבוא מאירופה ובייצוא לארה"ב ומציינים כי בתקופות ממושכות של דולר חזק גם השקל נוטה להתחזק. רוח גבית נוספת מגיעה מייצוא שירותי ההייטק וירידת מחירי הנפט.

השפעות הגידור של המוסדיים

המשקיעים המוסדיים מכרו במחצית הראשונה של השנה מט"ח בהיקף של כ- 4.8 מיליארד דולר ובכך תרמו תרומה מרכזית להתחזקות השקל. בשנת 2018 רכשו המוסדיים כ-7.6 מיליארד דולר. מנתונים מעודכנים שפרסם בנק ישראל בשבוע שעבר עולה כי בחודש יוני הגופים המוסדיים רכשו נכסים זרים בהיקף של כ-1 מיליארד דולר, אך במקביל הגדילו את היקף הגדורים בכ-1.1 מיליארד דולר, כך שבפועל המוסדיים מכרו ביוני מט"ח בהיקף של כ-100 מיליון דולר.

לדברי מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק מזרחי-טפחות: "הורדת החשיפה למט"ח מצד הגופים המוסדיים אינה מפתיעה בהינתן העלייה החדה בחשיפתם למט"ח במהלך שנת 2018, ההתחזקות הניכרת בשער השקל מתחילת השנה, הירידה החדה בעלויות הגידור של היצואנים והגופים המוסדיים והתאוששות שוקי המניות בעולם (נכון לחודש יולי)".