התוכנית הכלכלית של העבודה וגשר: עלייה בשכר המינימום ומיליארדים למערכת הבריאות

רשימת העבודה-גשר הציגה את תוכניתה הכלכלית-חברתית לקראת הבחירות, מפלגה ראשונה העושה כן, ובראשה הגדלה של 30 מיליארד שקל בתקציב השנתי, למה שכונה "שירותים חברתיים". באירוע לא איפשרו לעיתונאים לשאול שאלות, ואלה היו נחוצות שכן התוכנית לא עונה על בעיית הגירעון, ולא מציגה מימון אמיתי להגדלת הוצאות הממשלה.

עיקרי התוכנית הם העלאה של שכר המינימום השעתי ל-40 שקל, שמשמעה, לפי יו"ר העבודה פרץ, עליה של 500 שקל בברוטו לכמיליון עובדים, כסף שייכנס למעגל הצריכה בישראל ויביא לגידול בצמיחה; וביטול מוחלט של שיטת ההעסקה הקבלנית שלדברי פרץ מכניסה אל מתחת לקו העוני מאות אלפי עובדים, ומעוותת את נתוני האבטלה.

עוד מציעה התוכנית בנייה ציבורית של 200 אלף דירות על ידי הממשלה לאורך חמש שנים במטרה לפתור את בעיית הדיור. חלק מדירות אלה לא יימכרו, אלא יוחכרו בשיטת ליסינג לזוגות צעירים מעוטי הון עצמי. לפי פרץ, המדינה תהיה הקבלן העיקרי ולא השוק הפרטי.

עוד בתוכנית השקעה רבתי של עשרות מיליארדים במערכת הבריאות לתוספת של מיטות רופאים ואחיות, ויישום תוכנית ממשלתית למאבק בזיהום בבתי החולים.

כן קובעת התוכנית פנסיית מינימום של 6,000 שקל לאדם ו-9,000 שקל לזוג. להורים מבטיחה התוכנית חינוך חינם מגיל אפס, ביטול מוחלט של תשלומי ההורים ומימון שווה לכל התלמידים במרכז ובפריפריה.

עוד מציעה התוכנית ביטול המע"מ או הפחתתו לכמאה מוצרי יסוד ובהם לחם, פירות וירקות, תרופות ועוד.

מקורות המימון המוצעים לתוכנית הם שתי מדרגות מס חדשות. "מס עושר" כפי שקיים בצרפת לדברי פרץ; מדרגת מס על הכנסה מעל 44 אלף שקל ומדרגת מס על הכנסה מעל 55 אלף שקל. לדברי פרץ העשירים ישמחו לשלם עוד כמה מאות שקלים בחודש אם ידעו שהכסף הולך למטרות חברתיות ראויות. עם זאת, ההכנסה הצפויה ממס כזה לא מתקרבת אפילו למימון אותם שלושים מיליארד שקלים תוספת התקציב, עוד מבלי לציין את הגירעון הממתין לממשלה הבאה.

עוד כוללת התוכנית:

א. העלאת המס השולי ל-57% על הכנסות בין 44 אלף שקל ל-54 אלף שקל לחודש, ול-65% על הכנסות של מעל 54 אלף שקל לחודש.

ב. השוואת המס השולי על ההון למס השולי על העבודה, והעלאת מס רווחי הון ל-35% עבור בעלי השליטה (במקום 30% כיום) ול-30% עבור מי שאינו בעל שליטה, (במקום %25 כיום). שינוי זה לא יחול על קרנות פנסיה, קרנות השתלמות, קופות גמל וביטוח מנהלים.

ג. מאבק בהון השחור: החלת חובת דיווח כללי למס הכנסה על כלל ההכנסות מרכוש תייצר כ-6 מיליארד שקל של הכנסות צפויות. הגדלת יחס-חוב תוצר: בין השנים 2009 ל-2018 ירד יחס החוב-תוצר של ישראל מ-6.74% ל-0.61%. הדבר עומד בניגוד למגמה הכללית במדינות המפותחות - בעוד בישראל יחס החוב תוצר ירד ב-6.13%, בקרב המדינות המפותחות הוא גדל ב-1.12%. ניתן להגדיל את יחס החוב תוצר ל-65% (כפי שהיה ב-2014) והדבר יכניס לקופת המדינה מיליארדי שקלים.

פרץ קרא באירוע לראשי כל המפלגות לקיים עימות תקשורתי בנושאים כלכליים וחברתיים, והבטיח שיהיה הראשון להתייצב. לדבריו, התוכנית שונה מהקפיטליזם החזירי של ביבי אבל גם מתפישות הצדקה והחמלה של לפיד, ה"קפיטליסט עם חמלה", שלפיו מסוכן יותר מקפיטליסט רגיל שכן הוא לוקח מהם גם את הכבוד העצמי שלהם.

הקיטון בחוב הלאומי של ישראל בא לדבריו על חשבון החוב הפרטי של אזרחי ישראל. "דיאטת הכסאח" של ביבי גרמה לכך שנטל ההוצאה על שירותים חברתיים עבר מהמדינה לאזרח, ועימה גדל החוב האישי שלו. "המדינה ב-AA פלוס אבל האזרח ב-BB מינוס", לדברי פרץ.

אורלי לוי, שותפתו להנהגת הרשימה, סיפרה על חברתה שנפטרה מסרטן ומשפחתה לא יכלה לממן תרופה שלא הייתה בסל הבריאות. היא מתחה ביקורת על כחול לבן העשירה והמנותקת כדבריה.

איציק שמולי אמר כי בסיכום ביניים ישראל היא סיפור הצלחה כלכלי, אבל יותר ויותר ישראלים הם לא חלק מסיפור ההצלחה הזה. בשל שכר נמוך, שירותים חברתיים מכורסמים ומדיניות מופקרת, הרבה מדי ישראלים נותרים מאחור, אמר. עוד טען כי הכסף הולך לסקטורים ש"מחזיקים את ראש הממשלה".

ש"ס מברכת על התוכנית הכלכלית, שהציגה העבודה-גשר, וקוראת לפרץ וללוי-אבקסיס לחזור בהם מפסילת נתניהו כדי שיוכלו להצטרף לממשלה ולישם אותה. בהודעה נאמר: "אנחנו מברכים על כך שכוחות חברתיים נוספים מצטרפים למאבק שלנו לצמצום הפערים ולמען האוכלוסיות המוחלשות בחברה. אנו מקווים שפרץ ולוי-אבקסיס יחזרו בהם מהווטו שהטילו על נתניהו, כי שינוי חברתי אמיתי עושים מתוך הממשלה ולא בדיבורים מספסלי האופוזיציה. ההוכחה לכך היא ש"ס שבארבע שנים אחרונות דאגה לעלייה בשכר מינימום, הקימה פרוייקטים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית ופעלה כדי לקדם את כל הקבוצות המוחלשות בחברה הישראלית וליצור עבורן הזדמנות שווה להצלחה".