אחרי ירידה של כ-16% במניית סלקום מתחילת אוגוסט וצניחה של כ-62% מתחילת השנה, ולאחר הורדת דירוג החוב שבוצעה באחרונה, פרסמה היום (ה') חברת התקשורת מקבוצת דסק"ש את דוחותיה הכספיים לרבעון השני של 2019, שבו הציגה ירידה קלה בהכנסות וצמצום מסוים בהפסד הנקי.
ההכנסות של סלקום הסתכמו ב-920 מיליון שקל, לעומת 927 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018; וההפסד הנקי ירד מ-37 מיליון שקל ל-35 מיליון שקל. בסיכום המחצית הראשונה של 2019, הכנסות החברה ירדו ב-0.6% לכ-1.8 מיליארד שקל, בעוד ההפסד העמיק, מרמה של 30 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2018 ל-51 מיליון שקל במחצית הראשונה השנה.
ה-EBITDA המתואם (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של סלקום ברבעון השני גדל ב-66% ביחס לרבעון המקביל אשתקד והסתכם ב-233 מיליון שקל, אם כי לכך תרם בעיקר אימוץ התקן החשבונאי IFRS 16, שתרם 68 מיליון שקל ל-EBITDA ברבעון.
תזרים המזומנים הפנוי של סלקום ברבעון השני הסתכם ב-55 מיליון שקל - ירידה של 1.8% מהרבעון המקביל. תקן IFRS 16 משפיע על התזרים מפעילות שוטפת עם תוספת של 59 מיליון שקל ברבעון, כך שהתזרים מפעילות הסתכם ב-219 מיליון שקל, לעומת 179 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ללא IFRS 16, הייתה נרשמת ירידה בסעיף זה.
לא קריסה - אבל הפסד כבד
יו"ר סלקום, עמי אראל, הפגין אתמול (ד') ביטחון גדול באיתנותה של סלקום לצלוח את האתגרים העומדים בפניה, תוך שהוא מציין את קופת המזומנים הגדולה של החברה כבסיס לכך. אראל כנראה צודק: לא סלקום ולא אף חברת סלולר ישראלית אחרת קרובה לקריסה מבחינה פיננסית. אבל אם ללמוד מההפסדים ברבעונים האחרונים, הרי שסלקום קרוב לוודאי תפסיד השנה יותר מ-100 מיליון שקל.
זה אומנם הפסד נסבל מבחינתה של סלקום, והיא תוכל לעמוד בכך, אבל כשקוראים את הדוח הרבעוני ורואים שסלקום מדווחת שעברה לשיטה הקלה והבטוחה של דחיית תשלומים לספקים וצמצום השקעות, ובסיוע רוח גבית של שינוי התקן החשבונאי IFRS16 שתרם לשיפור ב-EBITDA, התמונה המתקבלת פחות אופטימית.
סלקום מציינת בדוח כי "הקיטון בתזרים המזומנים הפנוי נבע בעיקר מקיטון בתקבולים מלקוחות, שקוזז על-ידי ירידה בתשלומים לספקי ציוד קצה, בתשלומי מסים והוצאות שכר".
בחלוקה לפי מגזרי פעילות, המגזר הנייד תרם לסלקום הכנסות של 582 מיליון שקל ברבעון השני - ירידה של 1.5% לעומת הרבעון המקביל. נזכיר כי לסלקום יש הכנסות מחברת גולן טלקום ומחברת WE4G, בהיקף לא ידוע, אבל הן משמעותיות לחברה. מתוך כלל ההכנסות במגזר הנייד, ההכנסות משירותי סלולר ירדו ב-3.2% ל-420 מיליון שקל, ואילו ההכנסות ממכירת ציוד גדלו ב-3.2% ל-162 מיליון שקל.
לפי דוחות סלקום, ה-ARPU, הכנסה חודשית ממוצעת ממנוי סלולר, הייתה 51.9 שקל ברבעון השני, לעומת 51.8 שקל ברבעון המקביל. בסיום הרבעון היו לסלקום כ-2.7 מיליון לקוחות - ירידה של 2.3% מהרבעון המקביל. בתום הרבעון הראשון מחקה סלקום כ-153 אלף מנויים, המניבים הכנסה זניחה לחברה בשל שינוי שיטת ספירת המנויים.
"עלויות המימון גדלו בגלל המדד הגבוה"
במגזר הנייח, הכולל את הטלפוניה הקווית, אינטרנט, טלוויזיה ועוד, ההכנסות ברבעון ירדו ב-0.3% ל-375 מיליון שקל, וה-EBITDA המתואם עלה מ-62 מיליון שקל ל-70 מיליון שקל.
לדברי ניר שטרן, מנכ"ל סלקום, "הדוח הכספי לרבעון השני משקף כמה נתונים מעודדים: יציבות בהכנסות זה מספר רבעונים ברציפות; גידול ב-EBITDA המתואם לעומת רבעון קודם ומקביל; תזרים מזומנים פנוי חזק, שעמד בחציון הראשון על 101 מיליון שקל. עם זאת, עלויות המימון שגדלו כתוצאה מהמדד הגבוה ברבעון, הכבידו על החברה גם ברבעון זה והביאו אותנו לסכם את הרבעון בהפסד".
בתגובה לדוחות כתב האנליסט גיל דטנר מלאומי שוקי הון: "באחרונה אנו עדים לריבוי ספקות לגבי הפוטנציאל להתאוששות בשוק הסלולר. בנוגע לסלקום, נדמה כי הדיון עבר מנושא המניה לשאלת ניהול ההתחייבויות הפיננסיות של החברה - מעבר שאינו מבשר טובות עבור בעלי המניות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.