1.
מניות קורסות, תסריטים על חברות קורסות שמשרד התקשורת נבהל ומנסה להרגיע - זה המצב בשוק הסלולר. נניח, רק נניח, שאחת מחברות הסלולר אכן תקרוס. שהאפשרות הזו, שמרחפת כעת באוויר בעקבות נפילת המניות המתמשכת והמלחמה לחיים ולמוות בשוק הסלולר בפרט ובשוק התקשורת בכלל, אכן תקרום עור וגידים.
זה לא שאני מייחל לקריסת אחת מחברות הסלולר, אבל מה יילד יום אם אכן אחת מחברות הסלולר תגיע למצב של חדלות פירעון - תסריט שלפחות כרגע, בטווח הקצר, נראה לי לא ריאלי. אבל רק לשם הדיון התאורטי, נניח שאחת החברות לא תוכל לשרת את חובותיה - מה כבר יקרה אז? הצרכנים ישלמו את המחיר, כפי שנוהגים לומר? לא נראה לי. סביר להניח שאותה חברה, מי שלא תהיה, תזדקק להסדר חוב בחסותו של בית המשפט. סביר גם להניח שהיא, במקביל, תעבור ידיים מבחינת הבעלות.
מה עם הצרכנים בתסריט? הם יכולים להיות רגועים. יהיו כאלה שיעזבו לחברות אחרות, ויהיו כאלה שיישארו - דרמה צרכנית לא תהיה פה ולא יכולה להיות פה - אותה חברה תמשיך לתפקד כעסק חי. זה לא בנק עם פיקדונות, זו בסך-הכול חברת סלולר. אבל הדרמה האמיתית תתחיל כשהצעות לרכישתה יתחילו לזרום. מה יקרה אם אחת המתחרות תבקש לרכוש אותה? מה תהיה עמדת הרגולטורים - משרד התקשורת, משרד האוצר ורשות התחרות? האם הם יאפשרו תנועה בכיוון ההפוך בשוק הסלולר? כלומר, הפחתת מספר המתחרים ולא הוספה, כפי שקרה בשנים האחרונות?
2.
אחרי כמה כותרות בתקשורת, כאמור, משרד התקשורת החליט להוציא הודעה בזו הלשון: "המשרד עוקב מקרוב לאורך השנה ובפרט בשבוע האחרון אחר איתנותן הפיננסית של חברות הסלולר. לאור ההתפתחויות האחרונות, הורה מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן, על הקמת צוות מיוחד לבחינת מצב שוק הסלולר. הצוות יבחן כלים אפשריים לייצוב השוק לקראת השקעות בדור החמישי, במטרה ליצור שוק המציע לצרכנים מוצרים איכותיים ומגוונים במחירים הוגנים, בו פועלות חברות תקשורת אשר מכניסות למשקיעיהן רווחים סבירים".
אני ממש לא מצליח להבין את ההודעה הזו. אני מבין את הדאגה להשקעות, כי חברות שלא מרוויחות לא יכולות להשקיע - וחלק מהאחריות של משרד התקשורת זה פיתוח תשתיות. זה מובן. אבל למה בדיוק משרד התקשורת צריך לעקוב אחרי איתנותן הפיננסית של חברות הסלולר? הוא אחראי לבריאותן? הרי מדי רבעון יכולים כלכלני משרד התקשורת להציץ בדוחות הכספיים של חברות הסלולר (במיוחד פרטנר וסלקום, בפלאפון אין דוחות מלאים) ולהבין את מצבן הפיננסי, שידוע, פחות או יותר, כבר שנים.
בשביל מה להוציא על כך הודעה לתקשורת? הרי לפי ההגדרה הרשמית של משרד התקשורת, הוא "אחראי לקביעת המדיניות, פתיחת שוק התקשורת לתחרות ופיתוח תשתיות התקשורת. המשרד מופקד על פיקוח ורישוי ספקי תקשורת (השחקנים בשוק)". כלומר, כל אלה לא קשורים ישירות, אלא רק בעקיפין לאיתנות הפיננסית של חברות הסלולר.
ובכלל, איפה היה בדיוק משרד התקשורת כשחברות הסלולר, במיוחד סלקום, משכו דיבידנדים ענקיים, השאירו מבנה הון רזה והתמנפו יתר על המידה? למה אז לא קפצו במשרד התקשורת והוציאו הודעה חריגה שהם עוקבים בדאגה אחרי איתנות חברות הסלולר בהתחשב בשינויים בשוק? ובכלל, משרד התקשורת לא אמור לקחת אחריות על טעויות שעושים בעלים של חברה, שממנפים אותה יתר על המידה ומושכים ממנה יותר מדי דיבידנדים בזמנים טובים.
3.
חברות הסלולר "סובלות" כבר כ-7 שנים, החל מ-2012, אז נכנסה גולן טלקום לתחרות. הן סובלות, הצרכנים נהנים מאוד. בניגוד לתחזיות האפוקליפטיות, שום חברה לא קרסה. אכן, המניות צללו, ההכנסות ירדו, הרווחים צנחו, ואף יש מעבר להפסדים, והתזרימים מפעילות שוטפת ירדו (אם כי, עדיין חיוביים).
במקביל, מספר המתחרים בשוק לא ירד - נהפוך הוא. גולן טלקום, מחוללת התחרות, הייתה קרובה להיבלע על-ידי סלקום בעסקה מאוד מנופחת, אבל כל הרגולטורים הציגו חזית אחידה: לא למיזוג, זה יפגע בצרכנים. העסקה בוטלה, וגולן טלקום נרכשה בסופו של דבר במחיר הרבה יותר זול על-ידי אלקטרה צריכה, אחרי שהסכסוך בינה לבין סלקום התגלגל לבית המשפט.
מצד שני, נוסף מתחרה - אקספון, חברת הסלולר של חזי בצלאל עם כניסה אגרסיבית לשוק עם המותג החדש שלו. ומי זוכר היום את מיכאל גולן, שנישא על כפיים כמי שהצית את התחרות, אבל ניסה לחתוך קופון מהיר וגם להתחמק ממחויבויותיו הרגולטוריות? לכולנו יש הרי זיכרון קצר.
כך או אחרת, חברות הסלולר נקלעו למצב הקלאסי: תחרות גוברת, ירידה חדה ברווחיות, היחלשות התזרים וחוב שנערם בתקופות הטובות, לרוב בגיוסי אג"ח. ואז נשאלת השאלה הטריוואילית - הן יוכלו לשרת את החובות שלהן? בולטת לרעה היא סלקום (ראו טבלה), שמצבת החובות שלה ומצבה התזרימי יותר גרוע מפרטנר, ובהתאם שווי השוק שלהן - פרטנר שווה פי 2 לערך מסלקום. תוסיפו את התחרות בשוק הטלוויזיה, שסלקום ופרטנר נכנסו אליהן באגרסיביות, כשהן הפעם בצד של המתחרים החדשים שחותכים מחירים וגורמות צרות לדואופול של הוט ושל yes.
תמונת המצב הן בשוק הסלולר והן בשוק הטלוויזיה: הצרכנים נהנים מאוד, והחברות מתקשות להרוויח (לבד מהחטיבה הנייחת של בזק, שזה סיפור נפרד לחלוטין).
מצבת החובות של חברות הסלולר הגדולות
הרגולטורים ובהם משרד התקשורת אינם יכולים לאחוז את החבל לעד משני קצותיו: מצד אחד, לרצות שהמחירים לצרכנים ימשיכו להיות נמוכים, ושמלחמת המחירים בשוק הסלולר תימשך לעולמי עד בלי שייווצר מתישהו שיווי-משקל חדש; ומצד שני - היא לא יכולה לתמוך בהשקעות בתשתיות עם רמת מחירים כזו, רק מתוך "דאגה" לאיתנות חברות הסלולר.
יש לי הצעה למשרד התקשורת: אל תתערבו, השוק הרבה יותר חכם מכל רגולטור, במיוחד בשוק כמו הסלולר. ובכלל, המחשבה הבלתי נסבלת שרגולטור או משפטן יכול להשתמש בכוח שלו כדי לקבוע תוצאה עסקית שנראית לו נוחה, היא לא מעשית. החשש לצרכנים לכאורה והנפנוף בהם הוא גם לא מציאותי בשוק הסלולר.
השוק יגיע, אם יגיע, לשיווי-משקל אחר עם פחות מתחרים, בלי שמשרד התקשורת, משרד האוצר או רשות התחרות ינסו להתערב כדי "לתקן" אותו. לכן אין מה למשרד התקשורת לחשוש אם השוק יגרום לקריסת אחת מחברות הסלולר. זה חלק מכללי המשחק התחרותיים וחלק טבעי ממהלך העסקים. הניסיון להנשים חברות שחטאו בעבר בהתנהלות עסקית לא נכונה אינו מתפקידו של משרד התקשורת, כיוון שההיבט הצרכני פה הוא שולי, וקריסה לא ממש תפגע בצרכנים.
המבחן של הרגולטורים יהיה במיזוגים בעתיד בשוק הסלולר - תסריט שהוא בהחלט אפשרי לאור התנאים התחרותיים בשוק הסלולר. אם זה יקרה, גם זה חלק מכללי המשחק בכל שוק, וספק אם הרגולטורים יוכלו למנוע אותו לאורך זמן, כמו שמנעו את מיזוג סלקום-גולן.
צריך גם לזכור שההתערבות בשוק הסלולר בזמנו על-ידי משה כחלון בהכנסת מתחרים (במיוחד גולן) לא הייתה ממש "התערבות", אלא תיקון למצב לא בריא שבו משרד התקשורת בעצמו היה חסם לכניסת שחקנים חדשים במשך יותר מדי זמן.
4.
כישרון של מנהלים נבחן בתקופות קשות, בתנאי שוק תחרותיים מאוד, ולא כשהם נחים על זרי הדפנה עם תנאים תחרותיים נוחים. מנהלי חברות הסלולר בתקופות הטובות נהנו מכל העולמות: שוק נוח לחברות, הרבה פחות נוח לצרכנים ומאוד נוח לכיסם האישי.
זמנים טובים עבודת ניהול קלה ושכר בשמיים - שכר מנהלי סלולר
בטבלה המצורפת אתם יכולים לראות את עשרות המיליונים ויותר שזרמו לחבורה מצומצמת של מנהלים בזמנים הטובים שבהן חברות הסלולר הרוויחו מיליארדים. המנהלים הנוכחיים רק יכולים לחלום על חבילות שכר כאלה, למרות שמבחינה ניהולית המלאכה שלהם הרבה יותר מורכבת ומאתגרת.
זה רק אומר שני דברים מאוד פשוטים: יש ערך לניהול ולכישרון ניהולי, אבל בהרבה פעמים אין שום קשר בין אותו כישרון, אם בכלל, לרמת הרווחיות של החברה. בזמנים הטובים של חברות הסלולר - אפשר להניח שגם בובה בכיסא המנהל הייתה מצליחה להביא את אותם רווחים. בזמנים הרעים של חברות הסלולר - כפי שהם כיום - ניהול טוב יכול להוציא את החברות ממצב של "קריסה", כפי שהם כבר מאיימים שזה יקרה מזה זמן רב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.