התרחבות תנועת המחאה ברוסיה בסוף השבוע האחרון מהווה את האתגר הגדול ביותר זה כמעט עשור לנשיא ולדימיר פוטין ולמערכת הפוליטית הנוקשה שלו. המחאה מעניקה לרוסים הזדמנות להציג שורה של תלונות על הקיפאון הכלכלי, העדר הבחירה הפוליטית והבידוד הגיאופוליטי של הקרמלין.
ההרפתקאות הצבאיות של פוטין, שחגג בשבוע שעבר 20 שנות שלטון, הפכו את רוסיה לכוח שיש להתחשב בו במדיניות חוץ. אבל הן לא תורגמו להישגים כלשהם עבור תושבי רוסיה הממוצעים, שרואים את רמת חייהם יורדת במשך חמש שנים רצופות על רקע בעיות כלכליות כרוניות, שהוחמרו בעקבות העיצומים המערביים.
"המחאות הן על רקע אכזבה עמוקה של הרוסים מהממשל שלהם", אמר דניס וולקוב, סוציולוג בחברת הסקרים לבאדה ממוסקבה. "זה כמו השד שיצא מהבקבוק, ואנשים יכולים סוף סוף לבטא את התסכול שלהם".
50 אלף המפגינים שנאספו בשדרה רחבה במרחק 1.5 ק"מ בלבד מהקרמלין, הוכיחו שהתנועה שהחלה במחאה נגד הבחירות העירוניות הפכה לפלטפורמה לאינטרסים פוליטיים רחבים - מקומיים ולאומיים.
הרוסים נפגעים מצמיחה כלכלית מזערית, כתוצאה משחיתות ותלות יתר בהכנסות נפט וגז. האשראי הצרכני תפח בשנה שעברה ב-46%. כמה רשתות מזון ארציות השיקו הלוואות ללקוחות, כדי לאפשר להם לרכוש מזון.
רוסיה כבר לא מעצמה
אי יכולתו של משטר פוטין לשפר את תנאי החיים מאז 2013 פוגעת בפופולריות שלו, שירדה השנה לרמה הנמוכה ביותר מאז 2013 - 64%. היא אמנם התאוששה מאז, אך לפי סוציולוגים התמיכה בפוטין היא יותר עניין של העדר חלופות ראויות לאחר שסוכן הק.ג.ב לשעבר דיכא את רוב האופוזיציה בשנות שלטונו הקודמות.
"המערכת הפוליטית התעלמה מיותר מדי אנשים בממשך יותר מדי זמן, והרבה כעס הצטבר", אמרה הפוליטיקאית ליובוב סובול מהאופוזיציה, שהובילה את ההפגנות הראשונות מחוץ ללשכת ראש העיר מוסקבה ביולי, אחרי שמועמדותה בבחירות למועצת העיר נשללה.
היא ומועמדים עצמאיים נוספים לא הורשו להשתתף בגלל אי סדרים לכאורה בחתימות שנחוצות להגשת המועמדות. סובול ואחרים אומרים שההאשמות הללו נועדו רק כדי למנוע מפוליטיקאים מהאופוזיציה לכהן במועצת העיר.
אבל רוב המפגינים כעת לא מציגים דרישות ספציפיות, מה שמאפשר לרשויות סיבה לקוות שהמחאות יעזרו לאזרחים לשחרר קיטור ללא צורך בוויתורים מיוחדים כלפיהם.
ההפגנות בהמשך יקבעו אם המחאה תצליח לאלץ את הרשויות להגיב לתביעות הציבור, או שהיא תניב תגובת נגד תקיפה יותר של הרשויות בניסיון לדכא את המחאה.
המחאה של סוף השבוע שעבר, שהייתה חוקית, הולידה ניסיונות של מפגינים לצעוד אל מרכז המנהל הנשיאותי, במרחק כמה צעדים מהקרמלין. כמעט 250 מפגינים נעצרו, למרות האופי השקט של הצעדה.
הזעם לובה על ידי השימוש בכוח של הרשויות, ומערכת בתי המשפט הידועה לשמצה במדינה. בשתי ההפגנות הקודמות, שהיו ללא היתר, נעצר מספר שיא של משתתפים - יותר מ-1,000 בכל אחת - והמדיה החברתית הפיצה תמונות של שוטרים מכים באלות מפגינים שקטים בדרך כלל.
שורשי המחאות השנה נעוצים בתנועת המחאה של 2011-2013, שבה תושבי הערים הגדולות ברחבי המדינה נהרו לרחובות כדי למחות על שובו של פוטין לנשיאות אחרי ארבע שנים כראש ממשלה. בשיא המחאה ההיא, כ-100 אלף מפגינים נאספו במרכז מוסקבה.
המחאות הפוליטיות דעכו מאז בעקבות גל הפטריוטיות ששטף את המדינה אחרי סיפוח חצי האי קרים ומעורבות רוסיה במלחמת האזרחים באוקראינה, ששיפרה את דימוי הכוח של רוסיה בעולם.
"אבל גם התומך המושבע ביותר במדיניות שלנו בקרים יכול לראות איך משקרים לנו כאשר הרשויות גונבות כסף ואנחנו נשארים עניים", אמר אחד המפגינים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
