בלי סחבת: רשות התחרות קיצרה את זמן בדיקת ואישור המיזוגים

הניסיון בעסקים מלמד כי התקופה שבין החתימה על עסקת מיזוג ובין השלמתה היא תקופה רגישה מאוד לחברות המבקשות להתמזג. אי-הוודאות הרגולטורית הכרוכה באותה "תקופת המתנה" - בה הצדדים המתמזגים מחכים להחלטת רשות התחרות בטרם יידעו מה יעלה בגורל העסקה - מוסיף ממד משמעותי של אי-ודאות. ככל שהזמן האמור מתארך, כך גדל הקושי לצדדים המבקשים להתמזג "להחזיק" עסקת מיזוג בחיים.

רשות התחרות מכירה בחשיבות של קיצור "תקופת ההמתנה" ומשך הזמן בו הצדדים למיזוג מצויים באי-ודאות רגולטורית, ופועלת בעקביות לקיצור משך הזמן שבין הגשת הודעת מיזוג למתן החלטת הממונה על התחרות.

 משך זמן ממוצע לבדיקת מיזוגים ברשות התחרות:

הנתונים מעידים כי בעוד משך הזמן הממוצע לבדיקת מיזוג בשנת 2015 עמד על כ-29 ימים. כאשר החוק אפשר לרשות התחרות 30 ימים לקבל החלטה במיזוג (בכפוף לארכות), בשנת 2018 עמד משך הזמן המוצע על 22.5 ימים ונכון לאמצע 2019 - 22 ימים.

מגמה זו אינה מקרית. היא תוצר של השקעת מאמצים ומשאבים בהליך ייעול בדיקת המיזוגים. כך, החל משנת 2016 רשות התחרות אפשרה לחברות מתמזגות להגיש הודעות מיזוג במסלול חדשני שמקצר באופן דרמטי את פרק הזמן לבדיקת מיזוג לתקופה שלא תעלה על 5 ימים - זהו מסלול "ירוק בוהק". תנאי לסיווג של חברות במסלול זה הוא העברת מידע רב יותר אל הרשות במסגרת הודעות מיזוג, באופן שיאפשר לרשות התחרות לקבל החלטה במהירות רבה יותר.

רשות התחרות הישראלית היא היחידה מסוגה בעולם שמקיימת מסלול בו משך הזמן הממוצע למתן החלטה עמד בשנת 2018 על כ-3 ימים בממוצע, ובשנת 2019 הוא עומד על 2.5 (!) ימים בממוצע.

כחלק ממגמת התייעלות זו, לאחרונה פרסמה רשות התחרות את טיוטת תקנות המיזוגים החדשות לשימוע ציבורי (וטרם נתקבלו הערות הציבור בנושא). מדובר בתיקון ראשון מזה כ-15 שנה, שנעשה לאחר הצטברות ניסיון וידע רב על אודות הליך בדיקת מיזוגים ברשות.

במסגרת התיקון מבקשת הרשות להפחית את המספר המיזוגים שיהיו חייבים באישור הממונה באמצעות העלאת רף הדיווח התחתון. שינוי זה צפוי להפחית באופן משמעותי את מספר המיזוגים שיהיו חייבים באישור הממונה.

עוד נקבע בטיוטת התקנות המידע שעל החייב באישור להגיש לרשות התחרות.

המידע שמועבר לרשות על-פי התקנות כיום, ובייחוד בהודעת המיזוג הקצרה, פשוט אינו מספק. הדבר גורם, מטבע הדברים, לעיכובים בהליך הבדיקה, גם במיזוגים "ירוקים" שלא העלו כל חשש, מפני שנדרש לעתים קרובות לפנות לחברות המתמזגות ולצדדים שלישיים על-מנת לקבל מידע נוסף.

אילו מידע זה היה מתקבל מראש, ניתן היה לחסוך במשאבי הרשות ולייעל את הליך הבדיקה.

כיום מספר המיזוגים אשר נבדקים במסלול הירוק הבוהק, ולכן נהנים ממסלול בדיקה מואץ ברמה עולמית, עומד על כ-15% מכלל המיזוגים. תיקון תקנות המיזוגים וקבלת המידע הדרוש מראש יאפשרו לסווג חלק גדול יותר מהמיזוגים המוגשים למסלול זה, ולקצר באופן דרמטי את תקופת אי-הוודאות של החברות המתמזגות במספר רב יותר של מיזוגים.

על-מנת שחברות יוכלו לפנות לרשות במועד המוקדם ביותר שלאחר חתימת העסקה, עליהן להיערך מראש להכנת המידע הדרוש בהודעות המיזוג עוד טרם חתימת העסקה ובהתאם להתקדמותה. כך, באופן שאינו שונה מהיערכות הנדרשת גם בסוגיות אחרות, רצוי לשלב את השאלות העולות במסגרת דיני התחרות בכלל ובפרק המיזוגים בפרט בשלבים מוקדמים יותר של העסקה.

על רקע הירידה הצפויה בהיקף העסקאות שיהיו דרושות באישור הממונה, ומתוך כוונה להמשיך את המגמה של ייעול הליך הבדיקה, המציאות מחייבת שמיזוגים שיוגשו יכילו את מלוא המידע הדרוש, על כן היתרונות הגלומים במהלך מצדיקים את ביצועו.

חשוב לזכור כי מטרת השינוי היא לשמר ולשפר את הליך הבדיקה של הודעות מיזוג, שתוצריה הם שיפור השירות שמעניקה רשות התחרות לסקטור העסקי והפחתת פרק הזמן בו מתמזגות מצויות באי-ודאות.

הכותב הוא ראש תחום מיזוגים ברשות התחרות