המשקיע שפיצח את האוטומוטיב ולא מבין איך ווטסאפ הצליחה

זהר זיסאפל, אחד המשקיעים הבולטים בישראל, הקים עם אחיו יהודה את קבוצת רד לפני 37 שנה. מהחברה יצאו חברות כמו סרגון, רדקום, בינת, רדוור ועוד עשרות סטארט-אפים. זיסאפל היה המשקיע הראשון בחברת ארגוס, שפיתחה פתרון סייבר לרכב ונמכרה תמורת כ-400 מיליון דולר.

"עוד אין בועה בתחום האוטומוטיב, אבל מתפתחת", מסביר זיסאפל בראיון ל"רוד שואו" - פודקאסט הייטק של "גלובס", ומחלק טיפים ליזמים צעירים. "איך יודעים מתי לצאת מתחום? כשכולם מתחילים לדבר עליו, כשאני שומע את החברים שלי שעוסקים בנדל"ן או במשהו אחר מדברים לדבר על התחום. אם אתה נמצא בפנים, אתה מרגיש, כי אתה פתאום רואה שיש לך רעיון נפלא, ואז אתה רואה עוד 30 סטארט-אפים כמוך - שחלקם קמו לפניך וחלקם אחריך, ואתה מבין שזה יותר מדי. כמה חברות צריך בתחום הסייבר לרכב? אני חושב שבאמת יש היום יותר מדי חברות".

זיסאפל, כאמור, ידוע בתור האדם שפיצח את האוטומוטיב, למרות זאת הוא מודה שהוא לא חזק בכל תחומי הטכנולוגיה. "היזמים של ארגוס רצו בשלב מסוים לפתח אפליקציות, אבל אני חייב להודות שאני לא טוב בתחום האפליקציות. לא השקעתי מעולם באפליקציה, ולדעתי אם היו באים לי מפייסבוק - גם לא הייתי משקיע. זה תמיד נשמע לי אותו דבר, ואתה לא באמת יודע מה יצליח. אני עד היום לא מבין, גם בדיעבד, למה ווטסאפ הצליחה"

יש הרבה ביקורת על הענקיות, על הכוח שלהן, ולפעמים זה משפיע גם על המשקיעים בשלבים המוקדמים. 

"אני לא חושב שיש להם כוח גדול יותר מאשר היה בעבר, בתקופה של מיקרוסופט ואינטל וסיסקו. ואם לוקחים עוד סיבוב קודם, אז זה היה יבמ. לא היה להם פחות כוח. ליבמ היה 50% מהשוק, והיה להם הרבה יותר כוח. היא חלשה על כל תחום המחשבים והתקשורת. יבמ הקימה את מיקרוסופוט ואינטל, כי הם חשבו שאלה תחומים לא מעניינים. אני מוכן להתערב שעוד 15 שנה לא כל הענקיות ימשיכו לשלוט. אני כן חושב שצריך לפעול, הן נהנו לאורך הרבה זמן מחוסר רגולציה. הרגולטורים מטפלים ביד קשה ב-AT&T, בורייזון ובחברות התקשורת, שבינינו הן די עלובות וחלשות ובקושי מרוויחות, והם לא מטפלים בחברות כמו גוגל ואפל שלקחו את כל הביזנס".

יש הרבה ניסיונות לבנות מרכזי הייטק נוספים בישראל. אתה מסכים עם הגישה הזאת?

"אין לי דעה חזקה שצריך לפזר את תעשיית ההייטק בכל הארץ. גם סיליקון ואלי לא יותר גדול מבין חדרה לגדרה, ויש שם יותר חברות. יש יתרון לצפיפות, כי אז אנשים עוברים בקלות מחברה חברה, וגם הידע עובר ולא מתבזבז. חשוב לי שאם יש עיירה בצפון, ויש שם אנשים שרוצים לעבוד בהייטק, אני צריך להציל את האנשים ולא את העיירה. אין בעיה לתת להם הזדמנות, ושהם ילכו ללמוד לטכניון ואחר-כך שיעבדו איפה שהם רוצים. יכול להיות יותר ממרכז אחד, ויש גם היום - באר-שבע, ירושלים וחיפה הן בכל זאת מרכזים במידה מסוימת".

האזינו לשיחה המלאה בפודקאסט "רוד שואו" - שיחות עם אנשים שעושים את ההייטק הישראלי