התאבדותו של ג'פרי אפשטיין בסוף השבוע האחרון בתאו בכלא בארה"ב סוגרת את הגולל על ההליכים הפליליים נגדו, אולם על-פי הערכות שפורסמו בעיתונות הזרה, קורבנותיו יוכלו לתבוע את עיזבונו בבתי דין אזרחיים. למעשה, בשבועות הקרובים עשוי להיפתח קרב משפטי בין הקורבנות לבין מוסדות התביעה האמריקאים, שצפויים לנסות ולהחרים את כל הנכסים ברי-המימוש שלו.
השלב הזה בסאגת סיפורו של עבריין המין, שתואר בהרחבה בהתבסס על השם שבנה לעצמו כמיליארדר, מעלה את השאלה כמה שווה בכלל עיזבונו של אפשטיין, והאם ואילו נכסים הוא הצליח להבריח. על-פי מסמכים שהוגשו לבית המשפט, שווי נכסיו של אפשטיין מוערך בכ-560 מיליון דולר, שהם אומנם סכום משמעותי אך נמוך מהשווי של מיליארד דולר שבו נהג להתרברב.
אפשטיין נעצר ב-6 ביולי השנה בנמל תעופה בניו ג'רזי, שאליו הגיע במטוס פרטי מפריז. גיליון האישום מייחס לו שורה של עבירות מין וסחר בקטינות. חיפוש בביתו במנהטן חשף ראיות למאות ואולי אלפי תצלומים בעירום של "מה שנראה כמו נערות בגיל צעיר מדי", כולל כמה צילומים שאוחסנו על גבי תקליטורים שהוחזקו בכספת נעולה.
אפשטיין התאבד בתאו בכלא, ככל הנראה לאחר שנותר ללא שמירה מתאימה למרות שגילה נטיות אובדניות. פרטי המקרה עדיין נבדקים.
בישראל נקשר אפשטיין עסקית בשמו של אהוד ברק, אולם קשריו היו רחבים בהרבה וכללו מנהיגים בכירים, כמו דונלד טראמפ, ביל קלינטון והנסיך אנדרו; וכן שורה של אנשי עסקים בכירים, כמו לזלי וקסנר, מנכ"ל אל ברנדס והבעלים של ויקטוריה'ס סיקרט; יורשת חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, אליזבת ג'ונסון; ומיליארדר קרן הגידור גלן דובין.
אלא שבשעה שקשריו הרבים היו מוחצנים מאוד, הדרך המדויקת בה צבר את הונו נותרה עד היום עמומה. כאמור, גם היקף הונו הגבוה, היה גבוה פחות ככל הנראה ממה שנהג לייחס לעצמו, כאשר לא מן הנמנע שהסכומים עליהם דיווח לבית המשפט אינם כוללים מזומן ורכוש שהוברחו מארה"ב.
בכל מקרה, העיזבון של אפשטיין - ובו למעלה מ-500 מיליון דולר וכן שורה של נכסים לרבות בתים (וליתר דיוק אחוזות) בניו יורק, בפלורידה ובאיי הבתולה - צפויים לעמוד במוקד קרב משפטי בחודשים הקרובים מצד קורבנותיו.
אז איך בכלל צבר אפשטיין הון משמעותי? לפי שורה של פרסומים, אפשטיין בן ה-66 במותו כיהן בעיקר כמנהל ההון הפרטי של אותה קבוצה קטנה של בעלי הון, תכנן עבורם אסטרטגיות חיסכון במס, טיפל בהסכמי ממון לפני נישואים, תכנון ירושות ועוד נושאים אישיים. ובעיקר, האיש שהואשם בשורה של עבירות מין חמורות הצליח לטפח לעצמו תדמית עסקית ממולחת למרות שכלל לא סיים לימודים במכללה. כישרונו הגדול היה בעיקר - להתחבר לאנשים הנכונים ברגעים הנכונים ולגרום להם לפתוח את הארנק.
סממני הנוכלות היו שם לאורך כל הדרך. אנשים חיפשו את אפשטיין מפני שהם היו משוכנעים ש"הוא האדם היחיד שיכול להגדיל את הונם בטור הנדסי", אמר לאחרונה ל"וול סטריט ג'ורנל" אדם שעבד איתו בשנות ה-80 וה-90. "הוא היה מקסים, פיקח, טיפוס שקל מאוד לאהוב".
את דריסת הרגל הראשונה שלו בעולם עסקי עשה אפשטיין במחצית השנייה של שנות ה-70 כאשר שימש כמורה למתמטיקה בבית הספר היוקרתי דלטון סקול במנהטן. הוא הרשים את אביו של אחד התלמידים, עד כדי כך שהאב פנה לחבר שלו - מנכ"ל בנק ההשקעות בר סטרנס, אלן גרינברג - והציע לו לשכור את אפשטיין. שם גם הגיעה ההסתבכות הראשונה שלו, כאשר התגלה כי "בישל" את הרזומה שלו וטען כי הוא בוגר אוניברסיטת סטנפורד. זו הייתה רק יריית הפתיחה לקריירה רוויה באירועים בעייתיים.
בתוך ארבע שנים מהרגע שנכנס לבנק ההשקעות, אפשטיין התמנה לשותף מוגבל. כעבור שנה הוא פוטר. הטענה נגדו הייתה שהוא הקצה מניות בהנפקה ראשונית לאנשים שלא היו זכאים להן. כמו כן, לפי חלק מהדיווחים, נחשפו גם אי-דיוקים וזיופים ברישיון הברוקרז' שלו.
ב-1991 הקים אפשטיין חברת ייעוץ פרטית שאחד מלקוחותיה העיקריים היה לזלי וקסנר, מנכ"ל אל ברנדס והבעלים של ויקטוריה'ס סיקרט. וקסנר ידוע בהוויה הישראלית בעיקר כמי שהחזיק בקרן מעין "פילנתרופית" שהעסיקה את אהוד ברק. גם וקסנר התלונן לימים שאפשטיין, למרות החברות הקרובה, הונה אותו והוציא ממנו כספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.