האם יש מי שיעצור את הענק הסיני?

עליית המדרגה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין בתקופה האחרונה באמצעות השימוש בנשק הפיחות האגרסיבי במטבע על ידי סין וירידת שער היואן לשפל של יותר מעשור, גרמה לטלטלה בשווקים בעולם ובמיוחד בשווקי ההון בארה"ב. בימים האחרונים מדד נאסד"ק 100 צלל ב-3.5% ומדד S&P 500 (מדד הכולל מניות של 500 חברות ציבוריות גדולות הנסחרות בארה"ב) ירד ב-3% - הירידה הגדולה ביותר של המדד מתחילת השנה.

לא מדובר פה רק בכלכלה. ההיסטוריה מלמדת שלמלחמת סחר רבת עוצמה יכולות להתלוות גם מערכה פוליטית ומדינית. זה מתחיל ממעבר ממדיניות של כפר גלובלי לבדלנות כלכלית אך איתה מגיעה מהר מאוד גם הלאומנות. תגובת השלטונות בסין למחאות בהונג קונג שפורסמה אתמול "מי שמשחק באש - יעלה באש" מסמנת הסלמה אפשרית שעלולה לגרום לבידודה המדיני והכלכלי של סין.

מלחמת הסחר החלה ביום כניסתו של טראמפ לתפקיד בינואר 2017 במטרה מוצהרת של ארה"ב להגדיל יצוא ולהקטין יבוא, כשגם סין החליטה בתגובה לאמץ מדיניות דומה. מדיניות זו קיבלה ביטוי בהכבדה על היבוא בדרך של מכסות ותעריפי מכס מפלים. למלחמת המכסים נוסף מהלך נועז של סין מהימים האחרונים - פיחות מטבע היואן שבעשור האחרון נשמר על ידי סין בשער שלא עולה על 7 יואן לדולר. על הפיחות הזה הגיב משרד האוצר האמריקאי באמירה "סין מניפולטורית מטבע". התוצאה החיובית עבור סין בפיחות הינה בהפיכתו של היצוא הסיני לאטרקטיבי יותר ובהעמקת גרעון הסחר של ארה"ב מול סין. עם זאת יש למהלך מחירים שליליים לסין - פגיעה בחוזק ויציבות היואן לאורך זמן ואפקט מצטבר שעשוי להביא בטווח הארוך לצמצום "עוגת הסחר" וכיווץ הכלכלה הכלל עולמית.

במקביל, הסינים לא מחכים לאף אחד ומתקדמים במלוא המרץ ביצוא התשתיות שלהם והגדלת פוטנציאל הסחר. בשנים האחרונות אימצה סין מספר תוכניות ארוכות טווח מהפכניות והיא פועלת בנחישות ליישומן. תוכנית "made in China 2025" נועדה להפוך את סין לסיליקון וואלי. אתמול המלחמה היתה על מכונות כביסה, פלדה ופאנלים סלולריים. היום - על ההובלה של הטכנולוגיה העולמית.

על רקע הבחירות הקרבות לנשיאות ארה"ב, טראמפ מציג שרירים ומאיים בהגדלת מכסים, אך ישנם חששות מהתדרדרות שתביא לכאוס בשווקים, שאינה תורמת בתקופת בחירות. עוד בשלהי ממשל אובמה בוטלה בצו נשיאותי רכישת חלקים מיצרן המוליכים למחצה Aixtron בידי קרן סינית בטענה שבכך זו תשיג שליטה בתעשיית הנשק האמריקאית. אין ספק שבמגמת החשדנות הקיימת בין המדינות, הרגולציה האמריקאית תחסום רכישות והשקעות מסוג זה שעשויות ליצור יתרון לסין. הסנאטור הרפובליקני רוביו התבטא לאחרונה: "משקיעים אמריקאים צריכים לדעת להיכן מגיע הכסף שלהם כשמדובר בסין". הצהרה זו מצטרפת לשורה של איומים של טראמפ שמרתיעים אילי ההון מהשקעות בסין מחשש להצגתם כמי שפוגעים בכוח העבודה האמריקאי.

ההימור שסין לקחה בכניסתה למערכה זו עלול להתגלות כמהלך שגוי, בהיותה עומדת בפני פצצה מתקתקת של קיטון כח העבודה והזדקנות האוכלוסייה, שתאלץ אותה להסתמך על המערב. מדיניות הילד היחיד (שבוטלה לאחרונה) ושיפור תנאי המחיה, צפויים לגרום לכך ששיעור כוח העבודה ירד מיחס של כשישה עובדים על כל פנסיונר, לשני עובדים על כל פנסיונר עד 2050. עובדה זו, מצריכה לייבא מוצרי מזון ממדינות זרות וביניהם גם ארה " ב, ממנה מייבאת סין בשר ופולי סויה בהיקפים גדולים. מגמה זו של יבוא תוצרת חקלאית אמריקאית צפוי לגדול משמעותית עם השנים. בנוסף, לאור מלחמת הסחר יש להניח שחברות ייטו "לברוח" מסין עקב ירידה בביקושים למוצריהם או עקב קשרים רגישים עם לקוחות או ספקים אמריקאים. מנגד - ההגמוניה של הדולר והמשך תלות של מדינות העולם בדולר כעתודת מטבע בטוחה וכאמצעי לביצוע עסקאות בינלאומיות, מקנה לארה"ב יציבות לאורך זמן, שתאפשר לה להמשיך לנקוט במדיניות תקיפה מול הסינים.

הכותבת היא יו"ר האקזקוטיבה וראש מחלקת חברות, מיזוגים ורכישות במשרד גרוס GKH . ייצגה את כמצ'יינה ברכישת מכתשים אגן, ממובילות תחום ההשקעה הסינית בישראל; מרצה על קשרי המסחר בין סין לישראל.