חבר, אתה חופר: איפה בישראל תוכלו להיות ארכיאולוגים ליום אחד

בעשר בבוקר כבר היה חם ולח. קבוצה אמיצה של הורים ילדים וכמה זוגות עמדה בצלו של אחד העצים בתל מרשה, והקשיבה לסיפור של לנה דרובצ'בסקי, ארכיאולוגית השותפה לחפירות במקום בעשור האחרון. התל שנחפר כבר כמה עשורים, מספק מדי פעם הצצה להיסטוריה בזכות ממצאים מרגשים שמוצאים בחפירות. לפני כשנה היה זה מטמון הבולות (טביעות חותם) הגדול ביותר שנמצא אי פעם, אחר כך חשפו כאן צלמית, וכמה ילדים אפילו מצאו כאן מטבעות.

מרשה הייתה עיר יהודית בשבט יהודה של ימי הבית הראשון, ולאחר גלות בבל התיישבו בה אדומים ומעט פניקים. בשלב הבא, עם כיבושי אלכסנדר מוקדון, היא הפכה לעיר הלניסטית אזורית גדולה ומתוכננת, וההתיישבות שהתרכזה עד אז בראש התל, גלשה אל סביבותיה ובמרומו נותרו רק מבני השלטון. החשמונאים הצליחו לכבוש אותה ולהחזיק בה וסיפורי חנוכה ויהודה המכבי כרוכים בה, אבל בתקופה הרומית ירד קרנה עד לחורבנה שהותיר בה יישוב דליל.

בתקופת הזוהר שלה חיו בעיר כעשרת אלפים תושבים, אבל על פני השטח לא נותרו בה כמעט ממצאים. אלה, מתברר, היו מרוכזים מתחת לאדמה. באזור יש כ-5,000 מערות, ב-700 מהן נערכו חפירות ארכיאולוגיות במהלך 36 השנים האחרונות, והשתתפו בהן למעלה ממיליון אנשים, בהם גם מטיילים.

רעיון ה-"Dig for a Day", של המכון לסמינרים ארכיאולוגיים בגן הלאומי בית גוברין, פתח את האופציה בפני מטיילים מהארץ ומהעולם - לקחת חלק בתהליך החפירות ולהרגיש ארכיאולוגים ליום אחד. הפעילות הזו תורמת לא רק למטיילים אלא גם למחקר. העזרה היא בכוח אדם שמסייע להתקדמות החפירה, וגם פיננסית, שכן הפעילות כרוכה בתשלום. אבל היתרון הכי הגדול של החפירה במערות הוא מזג-האוויר הקריר והנעים, וכשירדנו למערה, כאילו עברנו ליקום מקביל.

 מסננים, ממיינים / צילום: אורלי גנוסר

חפירה היא תהליך מורכב. היא דורשת סבלנות ומיומנות, דבקות בשיטות עבודה ולאחרונה גם נעזרת לא מעט בטכנולוגיה. לנה עברה איתנו על התהליך הראשוני במערה והקפידה גם להסביר על הרציונל. זוהי מערכת מערות שיש בה שני מפלסים וכמה חדרים. ירדנו למפלס הנמוך, שהיו בו ערימת דליים גדולה וארגזים עם כלי עבודה. אחרי הוראות בטיחות והנחיה התפזרנו בשטח והתחלנו לחפור.

תוך רגעים אחזתי בכמה חרסים שהועברו לדלי הממצאים. בהמשך מצאתי גוש פחם קטן, חרסים נוספים ואפילו עצם. כמות הממצאים בפרק זמן קצר יחסית הייתה מרשימה: שרידי כלים, קנקנים, עצמות, צדפים ועוד היו נחלת הכלל, ורק אז קלטתי שהמקום הזה הוא אוצר כמו בור ללא תחתית, שנדרשות שנים כדי לסיים את חפירתו.

 צילום: אורלי גנוסר

בשלב הבא יצרנו שרשרת אנושית כדי להעלות את הדליים עם העפר לסככה חיצונית. שם סיננו אותו בעזרת מסננות גדולות, וכמות הממצאים שנותרה בין רגבי העפר הייתה כפולה. לנה הסבירה לנו בהזדמנות זו על קערת מרשה - כלי שיוצר רק במקום בתקופה מסוימת ומהווה מעין דנ"א שלו, ובכלל על התרבות החומרית שנמצא כאן. את כל הממצאים אספנו לארגז אחד שמרכז את כל הממצאים מהמערה המסוימת הזו במהלך כל החפירות האחרונות, רגע לפני שהם ממשיכים הלאה לתהליך הרפאות - שחזור הכלים ובחינת הממצאים.

אחר כך יצאנו להרפתקה כיפית במערכת 84 - מערכת מערות תת קרקעית שעד כה נספרו בה כ-60 חדרים. כאן נמצאה הכתובה העתיקה בעולם. במשך כחצי שעה זחלנו בין החדרים והחללים. היו שם בור מים וקולומבריום (מערות חצובות ובהן גומחות לגידול יונים). אנחנו היינו צריכים לגלוש ולהתכופף במעברים, וזו הייתה חוויה נהדרת.

 קולומבריום, מערה לגידול יונים / צילום: אורלי גנוסר

ההתנסות כולה נמשכת כשלוש שעות, שאין דומה להן בשום פעילות אחרת. סיימנו בסככה שבה שמענו עוד על תהליכי הטיפול בחרסים, על מאובן מנחה, על המעבדות השונות ועל כתובת הליודורוס, הגדולה ביותר שנמצאה בארץ ישראל - עדות לספר המכבים. אפילו הילדים היו מרותקים. נפרדנו לא לפני שיכולנו לבחור לנו חרס למזכרת. כמות הממצאים כאן כל-כך גדולה שלא הכול משמש למחקר, וחלק מהעודפים ניתנים למזכרת למבקרים.

 חרס למזכרת / צילום: אורלי גנוסר

מחיר הפעילות: 110-95 שקל (לא כולל כניסה לגן הלאומי) והיא מתקיימת כל ימות השבוע למעט בשבת, ובתיאום מראש בטל' 03-9150080, אינטרנט: www.digforaday.com.

גם רשות העתיקות מארגנת הפנינג ארכיאולוגי לכל המשפחה מדי יום שלישי, בכל פעם במקום אחר בארץ. הפעם הבאה ב-20.8 באתר עין קשתות שבגולן. האירוע מתקיים בשעות אחה"צ הנעימות (16:00-19:00), ויכלול חפירה פעילה, סדנת יצירה בהשראת עיטורי בית הכנסת העתיק שבאתר, סיורים מודרכים ועוד. הגעה: מכניסים ב-Waze "עין קשתות". ההשתתפות בפעילות היא לילדים מגיל 5 ומעלה. פרטים בעמוד הפייסבוק "רשות העתיקות - לגעת בעבר".