תוכנית המגירה של בנק ישראל לשינוי במדיניות המט"ח נחשפת

בנק ישראל שוקל שינוי מהותי בשיטת ההתערבות שלו בשוק מטבעות החוץ (מט"ח), שינוי שאם יתבצע יגביר את האפקטיביות של מהלכי הבנק על שער הריבית ושערי החליפין של השקל, כך לפי הערכות בשוק. משמעות השינוי שנשקל היא שרכישות המט"ח של הבנק יגדילו את כמות השקלים במשק ויורידו את הריבית בשוק, אך מצד שני הן עשויות לחזק את הלחצים האינפלציוניים. משום כך ייתכן שבנק ישראל ישתמש בכלי זה כדי לזרז את חזרת האינפלציה לטווח היעד, לאחר שזאת ירדה בחודש האחרון מתחת לרף התחתון.

רכישות המט"ח שביצע בנק ישראל בשנים האחרונות היו מה שמכונה בעגה המקצועית "סטריליות". הבנק שילם בשקלים על הדולרים שרכש, אך במקביל "ספג" מהשוק שקלים בהיקף דומה באמצעות הנפקת מלווה קצר מועד (מק"מ) או פיקדונות של הבנקים בבנק ישראל.

הרעיון שנשקל הוא להפסיק את "ספיגת" השקלים במקרה של רכישות מט"ח, מהלך שיגדיל את כמות השקלים בשוק. מאחר שיותר שקלים יתחרו על אותה כמות של מק"מים יעלה מחירם, מה שאומר שהריבית שמציעים המק"מים - המונפקים לפי ריבית בנק ישראל - תרד.

העלאת הריבית האחרונה - מ-0.1% ל-0.25% - הפכה את האפשרות להתערבות "לא-סטרילית" ליותר ממשית משום שכעת יש לריבית האפקטיבית לאן לרדת. המהלך של התערבות "לא-סטרילית" הוא לפיכך סוג של הרחבה כמותית שמורידה את הריבית בשוק, אך עלולה גם לייצר אינפלציה היות ומדובר למעשה בהדפסת כסף. לפיכך קצב האינפלציה יהיה שיקול מרכזי בקבלת ההחלטה הסופית, האם לעבור מהתערבות "סטרילית" להתערבות "לא-סטרילית" בשוק המטח.

מאז תחילת כהונתו של נגיד הבנק הנוכחי פרופ' אמיר ירון רכש בנק ישראל כ-60 מיליון דולר בלבד במסגרת התערבויות בשוק המט"ח. עוד טרם כניסתו לתפקיד הפסיק הבנק לחלוטין את רכישות המט"ח המתוכננות, במסגרת תוכנית הגז. ירון הפתיע רבים בשוק כשהעדיף לא להתערב במסחר במט"ח אחרי ששער השקל מול הדולר ירד לפני כשבועיים מ-3.5 שקלים ובכך פרץ מחסום פסיכולוגי משמעותי. ירון הסתפק במקום זאת ב"התערבות מילולית" - הודעה מטעמו על כך שהעלאת ריבית איננה צפויה בעתיד הקרוב.

עם זאת, כשירון דיבר על כך שעומדים לרשותו כלים נוספים מלבד כלי הריבית הוא התכוון לאפשרות ממשית להתערבות בשוק, במקרה שבו הבנק המרכזי ישתכנע כי השקל חרג מגבולות שער חליפין שאפשר להצדיק אותם מבחינה כלכלית. גורם חשוב נוסף במאזן השיקולים של הבנק בהקשר זה הוא האינפלציה - ככל שתנועות ספקולטיביות וקצרות מועד גורמות לייסוף בשקל, וכתוצאה מכך לסטייה ביעד האינפלציה, כך תגדל נטיית הבנק המרכזי להתערב. 

מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "כפי שציינו בעבר, מבלי להיכנס לפרטים, סל הכלים העומד לרשות הוועדה המוניטרית הוא מגוון".