בנק הפועלים סיכם את הרבעון השני של 2019 עם ירידה ברווח הנקי, הגם שנהנה מרווחים חד פעמיים בעקבות מכירת רוב החזקתו בחברת כרטיסי האשראי ישראכרט, ומהנפקת חברת תשתית התשלומים שבא. הרווח הנקי עמד על 871 מיליון שקל, ירידה של כ-5% ביחס לרבעון המקביל אשתקד, אך השני בגובהו במערכת הבנקאות.
בסיכום מחצית השנה הראשונה עמדו רווחי הבנק על כ-1.69 מיליארד שקל, גידול של 9% ביחס למחצית המקבילה אשתקד. חלק מהגידול האמור נזקף לכך שברבעון הראשון אשתקד הייתה לבנק משקולת בדמות הגדלת הפרשות בגין פרשת העלמות המס בארה"ב, שחתכה מרווחיו אז כ-60 מיליון שקל.
כאמור, הפועלים נהנה ברבעון השני מתרומה משמעותית לרווח מהנפקת ישראכרט וההיפרדות מחברת כרטיסי האשראי שלו, שמצד אחד הגדילה את הרווח של הבנק ב-137 מיליון שקל, כשמנגד השינוי בהתייחסות לישראכרט בדוחות גרע מהרווח כ-30 מיליון שקל. כלומר, בנטו ישראכרט תרמה לדוחות הפועלים ברבעון רווח של כ-107 מיליון שקל. הבנק עדיין מחזיק ב-33% ממניות ישראכרט, שאותן עליו למכור.
עוד נהנה הבנק, עדיין תחת ניהולו של אריק פינטו (כניסתו לתפקיד של מחליפו דב קוטלר צפויה בתחילת אוקטובר), מהשפעת מדד המחירים שהגדילה את הרווח בכ-110 שקל לאחר מס (כ-0.8% תוספת לתשואה להון). לצד אלה, הרווח הרבעוני כולל גם תרומה מהנפקת שבא, שתרמה כ-43 מיליון שקל לאחר מס. למול השפעות אלה, הכבידו על הרווח של הפועלים ההוצאות בגין סגירת הפעילות בשוויץ ובלוקסמבורג, בגובה 76 מיליון שקל נטו.
ההוצאות המשפטיות מאמירות
אחת ההשפעות הגדולות בשנים האחרונות על תוצאות הפועלים היא פרשת הסיוע להעלמות המס בארה"ב, והמגעים מול משרד המשפטים האמריקאי לקראת הקנס הצפוי. בדוחות הנוכחיים אין הפרשה חדשה לנושא, כך שההפרשה הכוללת שביצע הבנק עומדת עדיין על 611 מיליון דולר (כ-2.18 מיליארד שקל). נזכיר כי במחצית הראשונה ב-2018 הבנק הגדיל את ההפרשות בגין הפרשה בארה"ב בכ-17 מיליון דולר (כ-60 מיליון שקל).
עם זאת, ההוצאות המשפטיות בגין הפרשה ממשיכות להצטבר ולהאמיר, כשברבעון השני הן הסתכמו בכ-111 מיליון שקל. עד היום בנק הפועלים שילם עבור הוצאות משפטיות הנלוות לפרשה בארה"ב סך של כ-1.065 מיליארד שקל, כך שהעלות הכוללת של הפרשה כבר עולה לו כ-3.25 מיליארד שקל. כמו כן, בשל הפרשה ולמרות עודפים ניכרים לחלוקה (שגדלו הודות להיפרדות מישראכרט) הבנק עדיין לא שב לחלק דיבידנדים (מאז הרבעון השני אשתקד). למציאות זו השלכות לגבי חלוקה עתידית של דיבידנד וביחס לתשואה להון.
בפרשה בעייתית אחרת, מאז פרסום הדוחות לרבעון הראשון השנה, "משרד המשפטים האמריקאי ביקש מהבנק להציג את עמדתו בשאלה האם יש מקום לנקוט בצעדי אכיפה נגד קבוצת הפועלים", בקשר לפרשת השוחד לבכירי FIFA. בבנק הפועלים מציינים עתה בדוחות כי "משרד המשפטים האמריקאי לא הביע דעה האם ראוי לנקוט בצעדים אלה או מה צריך להיות סוג ההסדר המתאים". בשלב זה עוד קשה לדעת לאן הפרשה הזו תתפתח, והפועלים לא נדרש להפריש בדוחותיו בגינה.
ירידה בפקדונות הציבור לעומת גידול באשראי
ובחזרה לביזנס הבנקאי: הפועלים מציג ירידה בפיקדונות הציבור ביחס לסוף הרבעון הראשון השנה, ועמידה במקום ביחס לתחילת השנה. זה נובע במידה רבה ממה שקורה בשוקי ההון, כשבשלהי 2018 המפולות בשווקים הביאו את הציבור לשים את מבטחו בפיקדונות, ואילו השנה חלה מגמה הפוכה בשל הגאות בשוקי ההון (עד לימים האחרונים).
למול זאת, באשראי לציבור יש גידול, ולצדו גם עלייה בהוצאות בגין הפסדי אשראי, גם בגלל הפרשה פרטנית בגין מספר מצומצם של לקוחות עסקיים גדולים ספציפיים. בשל כך, שיעור ההפרשה להפסדי אשראי מתוך סך האשראי של הבנק עומד עתה על 1.37%, קצת יותר מאשר בסוף 2018 ובסוף המחצית הראשונה אשתקד.
עוד עולה מהדוחות כי גם הפועלים מגדיל את תיק המשכנתאות שלו, ומנגד רושם ירידה של 4.7% מתחילת השנה בתיק האשראי הפרטי "הרגיל" וירידה באשראי לתעשייה (קיטון של 5.5%). כמו כן הבנק ממשיך לגדול באשראי לעסקים בגודל בינוני, בעוד שבאשראי לעסקים גדולים הוא עומד יחסית במקום מתחילת השנה, לאחר צמיחה נאה אשתקד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
